מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [ג]
כיון שהזכיר יחזקאל ע"ה מתיאור המרכבה מה שאמר בתחילת הספר, חזרה אליו אותה ההשגה עצמה פעם שניה כאשר הועבר במראה הנבואה לירושלם, וביאר לנו דברים שלא נתבארו תחילה.
מהן שהוא העתיק אותנו מלשון חיות ללשון כרובים, והודיענו כי החיות האמורות תחילה הם גם מלאכים, כלומר: הכרובים , ואמר ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם הם מאצלם . והדגיש קשר שתי התנועות כמו שאמרנו .
ואחר כך אמר היא החיה אשר ראיתי תחת אלוהי ישראל בנהר כבר, ואדע כי כרובים המה , וחזר על הצורות עצמם והתנועות עצמם וביאר שהחיות הם הכרובים והכרובים הם החיות. עוד ביאר בתיאור הזה השני עניין אחר, והוא שהאופנים הם הגלגלים, אמר לאופנים להם קורא הגלגל באזני .
עוד ביאר עניין שלישי באופנים ואמר בהם, כי המקום אשר יפנה [רפ] הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם , הרי ביאר כי תנועת האופנים ההכרחית אינה אלא נמשכת אל המקום אשר יפנה הראש, אשר ביאר כי זה נמשך אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת.
עוד הוסיף עניין רביעי באופנים ואמר והאופנים מלאים עיניים סביב לארבעתם אופניהם , ולא הזכיר עניין זה תחילה . עוד אמר באופנים בהשגה זו האחרונה, בשרם וגביהם וידיהם וכנפיהם , ולא הזכיר לאופנים תחילה לא בשר ולא ידיים ולא כנפיים אלא שהם גופים בלבד, וחזר בסוף לומר שהם בעלי בשר וידיים וכנפיים, אלא שלא הזכיר להם צורה כלל .
כן ביאר עוד בהשגה הזו השניה שכל אופן מתייחס לכרוב , ואמר אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד .
עוד ביאר כאן כי ארבע החיות הם חיה אחת מחמת צמידותם זו בזו, אמר היא החיה אשר ראיתי תחת אלוהי ישראל בנהר כבר . וכך גם האופנים לא קראם אלא אופן אחד ביארו, ואף על פי שהיו ארבעה אופנים כמו שהזכיר, בגלל חיבורם זה לזה והיותם כולם דמות אחד לארבעתן.
זהו מה שהוסיף לבאר לנו בצורת החיות והאופנים בהשגה הזו השניה.
הערות:
הערת המתרגם: "אסרי" שם מונח בערבית בעיקר להליכה ולמסע בלילה. ואין ספק שרבנו השתמש במונח זה כדי לרמוז את החשכה האופפת את הנביא בראשית ההשגה בהתנתקו מתחושת סביבתו ובר"ש "כשנשא" וכיון כנראה לכתוב שם יחזקאל ח ג.
הערת המתרגם: למהות המלאכים הללו ראה לעיל ח"ב פ"ו. ד"ה אבל אמרו.
הערת המתרגם: יחזקאל י טז.
הערת המתרגם: של החיות ושל האופנים.
הערת המתרגם: לעיל בסמוך בפרק ב.
הערת המתרגם: יחזקאל י כ.
הערת המתרגם: בר"ש "והתבאר" ואינו נכון.
הערת המתרגם: יחזקאל י יג.
הערת המתרגם: שם י יא. [רפ]
הערת המתרגם: "אלקסרייה" התנועה הטבועה בהם. שהיא כפויה עליהם, שבעל כרחם הם נעים לאותם העברים אשר למעלה למעלה ואשר למטה למטה.
הערת המתרגם: יחזקאל א יב. וראה לעיל בסמוך פרק ב.
הערת המתרגם: שם י יב.
הערת המתרגם: במרכבה הראשונה נאמר כי גבותם מלאת עיניים, וכאן הם עצמם. וכבר נתבארו העיניים בשלל "ביאורים" לעיל בסמוך פרק ב. וכבר כתב רבנו שם"כלל גוף האופנים אשר אמר שהוא מלא עינים".
הערת המתרגם: כלומר: נשמרו כמו במחזה הראשון ללא צורה.
הערת המתרגם: וכדלעיל ח"ב פרק י.
הערת המתרגם: יחזקאל י, ט.
הערת המתרגם: שם י כ