אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

הקדמה

פתיחה

והואיל והזכרתי את המשלים נקדים הקדמה, והיא זו.

דע, כי מפתח הבנת כל מה שאמרו הנביאים ע"ה וידיעת אמיתותו, הוא הבנת המשלים וענייניהם וביאור לשונותיהם , כבר ידעת אמרו יתעלה:

וביד הנביאים אדמה ,

וידעת אמרו:

חוד חידה ומשול משל ,

וידעת כי מחמת ריבוי שימוש הנביאים במשלים אמר הנביא:

המה אומרים לי הלא ממשל משלים הוא .

וכבר ידעת מה שפתח בו שלמה:

להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם .

אמרו במדרש:

למה היו דברי תורה דומים עד שלא עמד שלמה, לבאר שהיו מימיה עמוקים וצוננים, ולא היה אדם יכול לשתות מהן.

מה עשה פקח אחד? ספק חבל בחבל ומשיחה למשיחה, ודלה ושתה.

כך היה שלמה ממשל למשל ומדבר לדבר עד שעמד על דברי [ט] תורה ,

זה לשונם. ואיני חושב שידמה אחד מבעלי הדעות השלמות שדברי תורה הרמוז עליהן כאן, אשר בקש עצות להבנתם על ידי הבנת עניני המשלים, הם דיני עשיית הסוכה והלולב * ודין ארבעה שומרים, אלא הכוונה כאן הבנת העמוקות בלי ספק. ושם אמרו רבנן:

אמרי, זה שהוא מאבד סלע או מרגלית בתוך ביתו, עד שהוא מדליק פתילה באיסר מוצא את המרגלית. כך המשל הזה אינו כלום, ועל ידי המשל אתה רואה את דברי תורה .

גם זה לשונם. התבונן ביאורם ז"ל, שסתרי דברי תורה הם המרגלית, ופשטו של כל משל אינו כלום. והיאך דמו מסתרי העניין המשול בפשט המשל למי שאבדה לו מרגלית בביתו, והוא בית אפל ובו חפצים רבים, שאותה המרגלית מצויה אלא שאינו רואה אותה ואינו יודעה, והרי כאילו היא מחוץ לרשותו, כיון שנמנעה אפשרות התועלת בה עד שידליק את הנר כפי שהזכיר, אשר כמוהו הבנת עניין המשל.

אמר החכם:

תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו ,

ושמע ביאור עניין זה אשר הזכיר. "משכיות" הם הפיתוחים המרושתים, כלומר: שיש בהם מקומות מחוררים, שחוריהם דקים מאוד כמו מעשה הצורפים, ונקראו כך מפני שהראות עוברת בהם. תרגום וישקף - ואסתכי. אמר, כי כמו תפוח זהב בתוך רשת של כסף, אשר חוריה דקים מאוד, הוא הדבר הדבור על אפניו .

התבונן כמה נפלא הוא הדבר הזה בתיאור המשל המחוכם! לפי שהוא אומר כי הדבר שהוא בעל שני פנים, כלומר: שיש לו פשט וסוד, ראוי שיהא פשטו נאה ככסף, וראוי שיהא תוכו יותר נאה מפשטו, עד שיהא תוכו ביחס לפשטו כזהב לגבי הכסף; וראוי שיהא בפשטו מה שיורה למתבונן על מה שיש בתוכו, כמו התפוח הזהב הזה, שכוסה ברשת של כסף שנקביה דקים מאוד, אשר כאשר רואים אותו מרחוק או בלי התבוננות מעמיקה, אפשר לחשוב בו שהוא תפוח כסף, וכאשר יתבונן בו היטב בעל עין חדה, יתברר לו מה שיש בתוכו, וידע שהוא זהב.

וכך הם משלי הנביאים ע"ה, פשטיהם חכמה מועילה בעניינים רבים, מכללם תיקון מצבי החברה האנושית כפי שנראה מפשטי משלי ודברים הדומים לכך, ותוכן חכמה מועילה בהשגת הדעות האמיתיות כפי אמיתותן.

ודע כי המשלים הנבואיים יש בהם שני דרכים:

- מהם משלים שכל מלה שבאותו המשל כוללת עניין,

- ומהם אשר כל המשל מורה על כל העניין הנמשל, ויבואו באותו המשל מלים רבות מאוד שאין כל מלה מהן מוסיפה דבר באותו העניין הנמשל, אלא נאמרו ליפות המשל והסדרת הדברים בו, או כדי להוסיף בהסתרת העניין הנמשל. ויהיה סדר הדברים כפי מה שראוי לפשט אותו המשל, והבן זה היטב.

והנה לדוגמת הסוג הראשון מן המשלים הנבואיים, אמרו:

והנה סולם מצב ארצה וכו' ,

הרי אמרו סלם מורה על עניין מסוים,

ואמרו מצב ארצה מורה על עניין שני,

ואמרו וראשו מגיע השמימה מורה על עניין שלישי,

ואמרו והנה מלאכי אלוהים מורה על עניין רביעי, [י]

ואמרו עולים מורה על עניין חמישי,

ואמרו ויורדים מורה על עניין ששי,

ואמרו והנה ה' נצב עליו מורה על עניין שביעי.

נמצא שכל מלה האמורה במשל זה היא לעניין נוסף בתוך הכללות הנמשלת .

אבל דוגמת הסוג השני מן המשלים הנבואיים הוא אמרו:

כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי, וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב, עובר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד, בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה, והנה אשה לקראתו, שית זונה ונצורת לב, הומיה היא וסוררת וגו', פעם בחוץ פעם ברחובות וגו', והחזיקה בו וגו', זבחי שלמים עלי וגו', על כן יצאתי לקראתך וגו', מרבדים רבדתי וגו', נפתי משכבי וגו', לכה נרוה דודים וגו', כי אין האיש בביתו וגו', צרור הכסף וגו', הטתו ברוב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו ,

עניין הכללות הזו היא האזהרה מלהימשך אחר תענוגות הגופות ותאוותיהן, ודימה את החומר, שהוא סיבת כל התאוות הגופניות הללו באשה זונה והיא גם אשת איש. ועל משל זה בנה את כל ספרו.

ונבאר בכמה פרקים מן המאמר הזה את חכמתו בדמותו את החומר לאשת איש זונה , ונבאר היאך סיים ספרו זה בשבח האישה אם לא הייתה זונה, אלא מצטמצמת בתיקון ביתה ומצב בעלה. וכל המעצורים הללו העוצרים את האדם מלהגיע לשלמותו הסופית, וכל מגרעת שתהיה באדם, וכל עברה, אינם באים לו אלא מחמת החומר בלבד, כמו שנבאר במאמר זה .

והנה סיכום זה הוא המובן מכל המשל הזה, כלומר: שלא יהא האדם נמשך אחר בהמיותו בלבד, כלומר: חומרו, כי חומר האדם הנוכחי הוא חומר שאר בעלי חיים הנוכחי .

וכיון שכבר ביארתי לך את זה וגליתי לך סוד משל זה, אל תטריד את מחשבתך לומר ומה עניין אמרו "זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי", ואיזה עניין נכלל באומרו "מרבדים רבדתי ערשי", ואיזה עניין נוסף על הכללות הזו באומרו "כי אין האיש בביתו", וכך כל שאר מה שנאמר בפרשה זו, כי כל זה המשך לשון לפי פשט המשל, כיון שהמצבים האלה שהזכיר הם סוג מצב הזונים, וכך הדיבורים האלה וכיוצא בהם הם מסוג דברי הנואפים זה עם זה.

והבן ממני את זה היטב כי הוא יסוד גדול וחשוב במה שאני רוצה לבאר, וכאשר תמצאני באחד מפרקי מאמר זה מבאר עניין אחד המשלים, והעירותיך על כללות הנמשל מה היא, אל תחקור אחר כל פרטי העניינים שנאמרו באותו המשל ותרצה למצוא להן תיאום עם העניין הנמשל, מפני שזה יובילך לאחד משני דברים:

- או שיטה אותך מן העניין המכוון במשל,

- או שיחייב אותך לבאר דברים שאין להן ביאור, ולא נאמרו כדי לבארן. ותביא אותך התחייבות זו לכגון אותם ההזיות המרובות שהוזים ומחברים בהן רוב כתות העולם בזמננו זה, מפני שכל אחד מהם רוצה להמציא איזה עניין לדברים שלא נתכוון בהם אומרם למאומה ממה שחושבים הם .

אלא לעולם תהיה מטרתך ברוב המשלים ידיעת הכללות אשר ידיעתה היא המכוון, ויספיק לך במקצת דברים שתבין מדברי שפרשה פלונית משל, ואף על פי שלא אבאר שום דבר נוסף. כי כאשר תדע שהיא משל, יתבאר לך מיד לאיזה דבר היא משל, כמי שמסלק דבר החוצץ בין הראות והנראה * . [יא]

הערות:

הערת המתרגם: תהלים קמג, ח. וכוונת רבנו בפסוק זה: למדני דעת, כלומר: סלק המעצורים מלפני כדי שאוכל להעמיק בדרך זו אשר אני הולך בה, כי השגתך משאת נפשי. ולא כדברי אפודי ושם טוב ואברבנאל.

הערת המתרגם: משלי ח, ד. אישים ובני אדם האמורים כאן הם המשכילים בעלי הדעת והתבונה, ולהם רבנו קורא ועימהם רבנו מדבר, ולא עם בעלי החיים הולכי על שתים.

הערת המתרגם: שם כב, יז. וכוונת רבנו ע"פ פירוש חז"ל בחגיגה טו, ב. שאע"פ שיביא בספרו זה דעות מלומדים וחכמים שונים אך לבך תשית לדעתי.

הערת המתרגם: "שמות" כולל שמות עצם, ושמות תואר, ואף שמות פעולה, וכפי שיפורט לקמן.

הערת המתרגם: פעמים אפשר לחשוב שנאמרו בהשאלה דרך אי הקפדה, ופעמים אפשר לחשוב שהם משותפים לשני מובנים. כגון "חי" לאדם, ולירק המחובר, ולבלתי מבושל.

הערת המתרגם: כיון שאמר "בידיעת התורה", בא מיד לפרש לצמצם ולהגביל על איזה מקצוע בתורה כוונתו עתה, כי "ידיעת התורה" בסתם ובאופן החלטי היא גם ידיעת נשמת התורה, ולאנשיה דווקא נכתב ספר זה. ורי"ח בלבל קטע זה.

* . לפי ס. כי אין מטרת.

הערת המתרגם: "אעתקאדה" - דעה שנתגבשה אצלו וסוכמה מתוך חקירה וידיעה בסיסית, ואינה סתם אמונה, כפי שתרגם הר"ש. וכבר הגדיר היטב מלה זו רס"ג בהקדמתו לספרו האמונות ודעות, ראה שם מהדורתי עמ' יא הערה . וראה לקמן בחלק זה פרק נ. ובספר המצות עשה א, כתב "נעתקד" ובריש הלכות יסודי התורה תרגמה "לידע".

הערת המתרגם: כי מי שאינו שלם בדתו לא יטרידהו מאומה, יתהלך במישרים.

הערת המתרגם: במעון השכל.

הערת המתרגם: "עאקתה" עצרוהו, עמדו בפניו. והר"ש "הציקוהו" ולא דק.

הערת המתרגם: כלומר: או שלא הצליח להבינו כלל, או שהבינו שלא במובנו הרצוי שם אלא במובן אחר שאינו עניין לשם. והר"ש לא הבין דברי רבנו, ואף הטעה את הרי"ח.

הערת המתרגם: "דהשה" תימהון העוצר את האדם מלהחליט לכאן או לכאן, תהייה. ובר"ש "בהלה".

הערת המתרגם: כפי הבנתו שאינה נכונה, וכפי שרבנו קורא אותם להלן "הדעות הדמיוניות". ולדוגמא בראותו מונחי הגשמה במושגי האלוהות, והרי השכל מחייב שאין להגשים כלפי מעלה, ואינו יודע ביאור לאותם המונחים, והרי הוא במבוכה אם ילך אחר שכלו ויחשוב שהוא נגד יסודות התורה כפי שהבינם [ה] בטעות, או ידחה את המושכל וילך אחר מה שהבין כדי שלא יקצץ בנטיעותיו הדמיוניות.

הערת המתרגם: "ד'אהל" תרגמתי אמנם "פתי", אם כי הוראתה המדויקת, שכחה, העלמה, אי ידיעה, בורות, ואינה מגרעת יצירתית כפתיות. ובר"ש "נבהל". וראה לעיל הערה .

הערת המתרגם: אפשר לתרגם מסלק כל הקושיות, או דוחה כל הקושיים.

הערת המתרגם: "יחאורה" משוחח עמו, נושא ונותן.

הערת המתרגם: "יט'ן בה", וברי"ח "החושב" ואינו נכון. כי בזה הנחשב בעיני הדומים לו שהוא חכם הסכנה גדולה יותר, שהוא מטמטם את עיני אחרים וטח את לבותם מהשכיל.

הערת המתרגם: הכוונה על פירוש המשנה ומשנה תורה, שהם ספרים המיועדים להלכה ולתורת עשיית המצוות הנקרא "פקה" ועניני מחשבה נאמרו בהם באגב.

הערת המתרגם: בפירוש המשנה חגיגה פ"ב מ"א שהם מכנים במעשה בראשית למדעי הטבע והמחקר בראשית הבריאה. ובהלכות יסודי התורה פ"ד הלכה י' וביאור כל אלו הדברים שבפרק שלישי ורביעי הוא הנקרא מעשה בראשית.

הערת המתרגם: בחגיגה שם כתב: וכוונתם במעשה מרכבה המדע האלוהי, והוא הדיבור על כללות המציאות ועל מציאות הבורא ודעתו ותאריו וחיוב הנמצאים ממנו, והמלאכים והנפש והשכל הנצמד לאדם ומה שאחרי המות. ובהלכות יסודי התורה פ"ב הלכה יא: וביאור כל העיקרים שבשני פרקים אלו הוא הנקרא מעשה מרכבה.

הערת המתרגם: חגיגה יג א.

הערת המתרגם: תרגום מילולי "האמתיות" וכ"ה בר"ש.

הערת המתרגם: כלומר: שמטבע הדברים לא יתכן ואי אפשר לנהוג אחרת, כי בעניינים אלה כשהאדם מבטא מושג מסוים, מצטייר בלב השומע באופן שונה מכפי שהוא בלב המשמיע, ואם כן כל כמה שתבאר ותרחיב, עדין רמז ומשל הוא. וכמו שביאר רבנו לקמן ד"ה ודע כי כאשר.

הערת המתרגם: להשגת מציאותו יתעלה.

הערת המתרגם: תהלים כה יד. ופירושו כי סוד ידיעת ה' והשגתו אינה אלא ליראיו.

הערת המתרגם: כלומר: ראשי הפרקים של עיקריהם ויסודותיהם כפי אמתת מציאותם.

הערת המתרגם: חגיגה פ"ב מ"א. ומענינת מאוד ההבנה שהבין רבנו בצעירותו לשון זה "ולא במעשה בראשית בשנים" ראה שם מהדורתי ובהערות.

הערת המתרגם: "אקתפאא" - לנהות, ללכת [ו] בעקבות, חיקוי.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם "מופיע" כרי"ח.

הערת המתרגם: הרגלי תענוגיו והנאותיו של אדם הם גורמים גדולים בהעלמת האור, וראה לקמן סוף פרק לא הגורם הרביעי.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם: באפלה מוחלטת קרוב למצב.

הערת המתרגם: ר"ש הוסיף משלו "במעט הפרש" וראה הערה .

הערת המתרגם: דברים ה כח. וראה לקמן פרק יג. והכוונה שנשאר ברציפות ההשגה, וראה גם ח"ג פרק נא, והלכות יסודי התורה פ"ז הלכה ו.

הערת המתרגם: שמות לד כט. ור"ש הוסיף כאן משלו "ויש מי שיהיה לו בין ברק וברק הפרש רב, והיא מדרגת רוב הנביאים" ודרכו לנהוג בדברי רבנו כבתוך שלו, כפי שהעירותי בפירוש המשנה אבות.

הערת המתרגם: במדבר יא כה. והיא מעלת רוח הקדש, וראה לקמן ח"ב פרק מה. ודלא כרס"ג. ראה במדבר שם מהדורתי.

הערת המתרגם: תרגום מלולי מדוייק "מנוחות רבות או מעטות".

הערת המתרגם: בר"ש ורי"ח "עליו" ואינו נכון, כי הכוונה על ההברקות הרעיוניות וההשראה שאדם מרגיש לעתים בעסקו במושכלות ומבין בהם יותר מבזמנים אחרים.

הערת המתרגם: בראשית ג כד. ורמז חשוב מאוד רמז רבנו בתקעו פסוק זה כאן. וראה לקמן ח"א פרק מט ולשון רבה שהביא רבנו שם מתהפכים פעמים אנשים פעמים נשים פעמים רוחות פעמים מלאכים.

הערת המתרגם: תהלים פב ה.

הערת המתרגם: איוב לז כא.

הערת המתרגם: נקד: למד פתוחה מם דגושה נעה.

הערת המתרגם: נקד למד קמוצה מם רפויה נחה.

הערת המתרגם: מלה ערבית נרדפת למלת "אלהי", כי בערבית "אללה" או "רב" שמות ה'. ולא ידעתי לה תרגום לכן הנחתיה כמו שהיא. ור"ש ורי"ח תרגמו "רבני" וראה אפודי ושם טוב ואברבנאל שטעו לפרש "אלהי" יודע פילוסופיא, "רבני" - יודע תלמוד.

הערת המתרגם: לא רק במין המשלים כאשר שניהם ממבט פעולה אחת, אלא אף בסוג וממבטים שונים, וכפי שפירש האפודי, שהאחד דמה את החומר הראשון לאשה זונה בשל קבלו הצורות, והשני בלבנת הספיר בשל היותו חסר צורה.

הערת המתרגם: כלומר, שברובם הנמשל הוא רק בחלק של המשל והשאר פטומי מילי.

הערת המתרגם: כלומר, [ז] שפעמים לא רכזו את כל הנמשל במשל אחד אלא מפוזר במשלים שונים.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם מן העמקות והקצור מה שמשמש במקום המשל והחידה.

הערת המתרגם: כמו שהטבע מושך את האדם ומכריחו לעשות פעולות, אף שבמחשבתו אינו רוצה אותם, כגון אדם מוכרח לישון על אף שהוא מעדיף לעיין בדברי חכמה. כך האדם מוכרח לדבר במשל, אם כי היה מעדיף לבטא את מחשבותיו ביתר בהירות, אילו היו בנמצא מלים התואמות את המשתרטט במח והנארג בלב.

הערת המתרגם: מצות שבין אדם לחברו העוסקות בקיום סדרי החברה והמדינה, וכפי שיתבאר בדברי רבנו בחלק ג בטעמי המצוות. וכוונת רבנו כנראה שאין אותן המצוות יכולות למלא את ייעודן כפי הבנת רבנו, כי אם לאחר שיגובשו לאדם מושגים מושכלים על מהותן ותכליתן וידיעת רוממות המצווה בהן.

הערת המתרגם: לדעת להכיר ולהשיג את המצווה, ושהוא מצוי כדי שנשמור את מצותו.

הערת המתרגם: ראה לקמן ח"א פרק לד.

הערת המתרגם: לעיל הערה .

הערת המתרגם: ראה מדרש שני כתובים, בתי מדרשות ד.

הערת המתרגם: "סתומות" מונח לדברים העמוקים וכלשון חז"ל בחגיגה כב ב "ומה סתומות שלכם כך" והר"ש שלא רצה להסמיך לשון נקבה לזכר הוסיף משלו "סודות סתומות" ולא הועיל כלום כי גם הסוד זכר.

הערת המתרגם: קהלת ז כד. וראה לקמן ח"א פרק לד.

הערת המתרגם: סנהדרין פ"י מ"א: ואני עתיד לחבר חיבור אאסוף בו כל הדרשות הנמצאות בתלמוד וזולתו, ואבארם ואסבירם הסבר מתאים לאמת, ואביא ראיות לכל זה מדבריהם, ואגלה מה מהם כפשטו, ומה מהם משל, ומה מהם אירע בחלום והזכירוהו בלשון פשוט כאלו אירע בהקיץ. ובאותו החיבור אבאר לך דעות רבות, ושם אבאר כל הדברים אשר הבאתי לך מהם בדברי אלה דוגמאות מעטות, כדי שתקיש עליהן. ע"ש. עוד שם ביסוד השביעי: ולכן אניחהו למקומו או בספר ביאורי הדרשות שהבטחתי בו, או בספר הנבואה שהתחלתי לחברו. ע"ש.

הערת המתרגם: ואנחנו לא נדע באיזו דרך או שיטה החל. כי עד כמה שידוע לי לא נשתייר מאומה מזה.

הערת המתרגם: משל במשל ורמז ברמז. ופעמים שיטה זו אף גורמת לשבושים ולהטעיה.

הערת המתרגם: כי אינם מבינים מושכל, ואולי אף יטענו שיש בדברי סטיה מן הדרך.

הערת המתרגם: "ג'מהור" קהל רב, [ח] ציבור גדול. ונמנעתי מלתרגם "המון", כדי שלא תתחלף במושג הנפוץ "המוני" שאינו מלומד, וכאן מדבר רבנו באותם היודעים דיני סוכה ולולב ואולי ארבעה שומרים, ובאחת יסכלו ויבערו כידוע. וראה הגדרתו הבהירה של רבנו שהגדיר סוג חכמים אלה בספרונו "מאמר תחית המתים" מהדורתי עמ' עא, ד"ה וכאשר נחלצנו. ובפירושו למשנה סנהדרין מהדורתי עם הערבית עמ' רא: והכת הזו דורשין וכו'.

הערת המתרגם: "אלגבי" תרגומה מדוייק "הפתי" ובר"ש "הנמהר" וענינן אחד.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם "חכם".

הערת המתרגם: אם יחשוב שפלוני אמר דברי סכלות, ואינו נוטה מדעותיו במושכלות אחריו, אבל יש בכך משום חושד בכשרים. אבל אם יחשוב כן בספרי הנביאים יש בכך הרס ליסודות הדת.

הערת המתרגם: כלומר: דרך אגב תוך הרצאת הדברים ברעיון ובמטרה המרכזית שהיא ידיעת ה', ולא כל משל ונבואה כיחידה נפרדת כפי שהתחיל בספר הנבואה.

הערת המתרגם: באותה תבנית ותכנית שהתחלתי.

הערת המתרגם: כוונתו בעיקר על ארבעת הפרקים הראשונים בהלכות יסודי התורה, וששת הפרקים האחרונים בהלכות תשובה. אם כי ישנם הערות ורמזים מפוזרים בכל רחבי היד החזקה.

הערת המתרגם: יתכן שהייתי צריך לתרגם "שעסק בפילוסופיא".

הערת המתרגם: כולל מטבע לשון, שטת סגנון ובנין, ואף בטויי מלים.

הערת המתרגם: הושע יב יא. ופירושו אודיעם דברי על ידי דימוי ומשל וחידה.

הערת המתרגם: יחזקאל יז ב.

הערת המתרגם: שם כא ה.

הערת המתרגם: משלי א ו. והשוה דברי רבנו בהקדמתו למשנה ד"ה "והרביעי דרשות" מהדורתי עם הערבית עמ' לה-לו, והעברית עמ' כ. ובכלל דבריו שם כתב: ואין לאדם לעשות עם הלימוד וההשתדלות בעסק התורה, אלא לכוון את לבו לה' ויתפלל אליו ויתחנן שיחנהו דעת ויעזרהו ויגלה לו הסודות הכמוסים בכתבי הקדש. כמו שמצאנו דוד ע"ה עשה כן והוא אמרו גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך (תהלים קיט ח). [ט]

הערת המתרגם: דרשת ר' חנינה בשיר השירים רבה א, ח. ובשנוים. ור"ש הוסיף מעט שנוים משלו.

* ושמא דרך אגב מרמז רבנו נגד פילון ופמליתו כל בעלי האליגוריא הרואים במצות המעשיות רק רמזים לעניינים מסטיים.

הערת המתרגם: שיר השירים רבה שם.

הערת המתרגם: תרגמתי "מרגלית" כלשון המדרש, אבל בתרגום מלולי "פנינה".

הערת המתרגם: משלי כה יא.

הערת המתרגם: מעשה רשת ושבכה.

הערת המתרגם: פיליגרין.

הערת המתרגם: בראשית כו ח. ובכל מקום מתרגם אנקלוס כן כל השקפה בין כשהיא ביחס לאדם ובין כשהיא מתיחסת אל ה'.

הערת המתרגם: "וג'היה" שני אפניו, והכוונה המשל והנמשל משובצים היטב. והנה מפרש רבנו אפניו כפל אופן או כפל פנים כדעת רבנו יונה. ובספר המצות לאוין קעט, ובפירש המשנה מקואות פ"ד מ"ג נראה כהבנת בני אדם דברים מדוייקים.

הערת המתרגם: הבנוי בחכמה. והעדפתי לתרגם כן בלשון הדומה לערבית וכמנהג רס"ג בכל מקום, ובר"ש "המתוקן".

הערת המתרגם: בר"ש "נגלה ונסתר" וממנו העתיק רד"ק במכלולו שרש אפן.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם: מדוקדקת.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם "שתום העין" כפירוש רבנו ורס"ג.

הערת המתרגם: הכוונה לספר משלי. ובר"ש "משליהם" וטעות הוא.

הערת המתרגם: בראשית כח יב.

הערת המתרגם: בחלום [י] יעקב שים לב לדברי רבנו בהלכות יסודי התורה פ"ז הלכה ג. ולקמן ח"א פרק טו וכא, וח"ב פרק י. תאם את דבריו, ואין צורך למה שכתב הר' גבעת המורה בזה.

הערת המתרגם: משלי ז ו-כא.

הערת המתרגם: ראה לקמן ח"א פרק יז, ח"ג פרק ח.

הערת המתרגם: משלי לא י-לא.

הערת המתרגם: ח"ג פרק ח, ופרק יב.

הערת המתרגם: בתרגום מלולי "הקרוב" והכוונה הנוכחי, המצוי. הבשר ודם, וכנגדן "הרחוק" הם היסודות, וראה מלות ההגיון של רבנו שער ט.

הערת המתרגם: הערה חשובה זו ראוי לזכרה תמיד, שלא כדעת הסוברים שרשאים אנו לדייק מדברי המחבר אף מה שלא עלה על דעתו. וכבר דברו בזה רבים ואין צורך להאריך בעניין זה כאן.

* . וכעין הא דאמור רבנן "אי לאו דדלאי לך חספא, מי משכחת מרגניתא תותיה" ראה יבמות צב ב, בבא מציעא יז ב, ומכות כא ב, וראה תוספות בבא מציעא שם ד"ה אי לאו [יא] שטפלו בביאור והסבר פשט המשל.

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה