פרק מד
'עין' - שם משותף. הוא שם עין המים "על עין המים במדבר". והוא שם העין הרואה "עין תחת עין". והוא שם ההשגחה - אמר על ירמיה "קחנו ועיניך שים עליו" - ענינו שם השגחתך עליו. ולפי זאת ההשאלה נאמר בחוק האלוה בכל מקום "והיו עיני ולבי שם כל הימים" - השגחתי וכונתי כמו שהקדמנו; "תמיד עיני יי אלוקיך בה" - השגחתו בה; "עיני יי המה משוטטים" - השגחתו כוללת בכל מה שבארץ גם כן כמו שיוזכר בפרקים יבואו בהשגחה:
אמנם כשיתחבר בעינים מלת 'ראיה' או 'חזיה' כמו "פקח עיניך וראה" "עיניו יחזו" - יהיה ענין כולם ההשגה השכלית לא השגה הרגשית; כי כל הרגשה הפעלות כמו שידעת והוא ית' פועל לא מתפעל כמו שאבאר