אור ברסלב
מור ואהלות אוהל ראשי בשמים › יג

מור ואהלות· רבי אליהו פוסק

אוהל ראשי בשמים · יג

יב

(במי שלא קידש שם בפסוק יחר לאדני ולא שם יחיה משמו אל, ואם צריך לקדש חיבת אשר בשמות אקיק אשר אקיק, חלוקים במחיקת שם שנכתב שלא לשמו. אם לסמוך במה שאמר בתחילת הכתיבה שכל אזכרות יהיו לשמן אימתי מותר לכתוב השם על טלאי.

אציג מה שהשבתי לסופר מומחה ה"ר.. ע"ד שטעה בפ' וירא בפסוק יחר לאדני כסבור שהוא כמו יחר בעיני אדני שבפ' ויצא ולא קדשו וכן לא קידש בפ' בלק משמו אל ואם צריך לכתחילה לקדש תיבת אשר בין אקיק אשר אקיק מה הדין. הנה ודאי הך דפ' וירא הוא קודש וצריך לקדשו ובנ"ד שנכתב שלא לשמו לדעת הש"ך יו"ד רע"ו ס"ק י"ב מותר למחקו לצורך תיקון הזה בכדי שיכתוב אח"כ לשמה ולהחולקים עליו עי' פנ"י גיטין כ' ופר"ח אה"ע בבאוריו לרמב"ם סק"ו אסור למחקו ועי' יד שאול שם וחות יאיר סי' ט"ז, אך י"ל דגם להאוסרים רק בשידע דשם הוא וכתבו סתמא בלא כונה לקדשו וי"ל כמ"ש הרדב"ז ח"א סי' ע"ז דכתיבת האותיות מוליך אותן לקדושתן כמו בשוחט זבחים סתם עי"ש משא"כ בכיון לכתוב יהודה ולא הטיל בו דלת לכ"ע מותר למחקו כמ"ש במ"ס פ"ה ה"ג וא"כ ה"נ בנ"ד שסבר שאין זה שם כלל לכאורה מותר למחקו לכ"ע. אמנם התבוננתי דמלבד דמלשון הפר"ח שם דלקי בכל גונא ומלשון ברוך שאמר דף ט"ו דאין למחוק שום שם אפילו נכתב שלא לשמה ומדלא אמר אפילו לא נכתב לשמה משמע דאף בכיון לחול אסור למחקו וי"ל דל"ד לכיון לכתוב יהודה דמחשבתו הי' לתיבה אחרת בזה דוקא מותר למחקו משא"כ בנ"ד שכיון לזה התיבה רק שטעה בפי' התיבה י"ל דאסור ועי' פת"ש רע"ו סק"ט ובשו"ת אחרונים, ואין ראיה ממ"ד בירושלמי דא"ר אם יתן לי אדם תילים של ר"מ מוחק אני כל הללויה שבו שלא כיון לקדשו ועי' במפרשים מחמת דסבר ר"מ דהוא חד תיבה ועי' ס' האשכול ונחל אשכול הל' ס"ת סי' י"ז, די"ל דשם אף שכיון לאלו האותיות מ"מ כיונם לכתבם לחברם בחד תיבה עם הללו משא"כ בנ"ד שאין שום שינוי בהכתיבה. לזאת לפע"ד אין היתר במחיקה, וגם לסמוך על מ"ש הט"ז ברסי' רע"ד בשם סמ"ג דמ"ש לכתחילה קודם כתיבת התורה וכל אזכרות שבו לשם קדושתן מהני בשכח הנה אף שכ"כ בס' האשכול הל' ס"ת סי' י"ג מ"מ מלבד החולקים ע"ז עי' בשו"ת אחרונים עוד י"ל דבנ"ד כ"ע מודו דרק בכתב שם וידע שהוא שם סובר הסמ"ג דיצא במה שאמר קודם ולא בנ"ר דסבר ששם של חול הוא עי' רדב"ז הנ"ל ואכמ"ל. ולגוז ולגנוז אף שהש"ך שם מתיר מ"מ צ"ע דמה יעשה שיצטרך לכתוב השם על הטלאי ואף שבשו"ת חת"ס הוכיח מש"ך סי' ער"ה סק"ג דמותר לכתוב השם על טלאי לפע"ד י"ל דאין ראיה מש"ך די"ל דלפיכך מותר כיון שממילא אינה כשרה עי"ש או דעכ"פ בדיעבד דוקא ולא לכתחילה ובפרט לשיטת אחרונים דכשנכתב השם עוד עם תיבות על הטלאי לכ"ע מותר י"ל דהש"ך מיירי בכה"ג, ואף שדחיתי זאת בחי' ממס' גיטין בהך דאזכרות לא כתבתים לשמן ועתה הלא יוכלו לקדור עוד עם תיבות ויכתבם על הטלאי אך יש לחלק בין שם א' להרבה שמות, וע"כ בנ"ד יקדור אותו עוד עם ב' תיבות ויכתבם על הטלאי ועי' פת"ש שם סק"ד ואכמ"ל. וע"ד הטעות בפ' בלק הנה יען שיש סוברים דאינו קודש כפי' רש"י ואוה"ח ועי' תשב"ץ ח"א סי' קע"ז ואף שאנן קימ"ל לקדשו כפי' התרגומים א"כ נוכל ג"כ לצרף דעת הרדב"ז שא"צ לקדש שום שם זולת שם הוי' עי' מ"ש לעיל אות ז' וגם צירוף דעת הט"ז בשם סמ"ג דמהני מ"ש תחילה וכל האזכרות יהיו לשם קדושתן ואף שיש לפקפק ע"ז כנ"ל מ"מ עכ"פ יש להקל להעביר עליו קולמוס לשמו דרק בשם ודאי כ' הש"ך סי' רע"ו סק"ב דלא מהני העברת קולמוס לשמו לא בכה"ג. וע"ד תיבת אשר הנה אף שבמס' שבועות ל"ה וטוש"ע יו"ד רע"ו כתבו אהיה אשר אהיה אין כונתם דגם תיבת אשר קודש רק דאם היו כותבין אהיה הוי אמינא דגם הנאמר קודם כי אהיה עמך קודש ע"כ כתבו כן וכ"כ בלחם חמודות שם ומה שיש אומרים דלפיכך התרגום אונקלוס גם בתיבת אשר לא פירש כבכל מקום שהוא ג"כ קודש אין ראיה דאפשר זהו ענין שלא ניתן לפרש ובגי' שהביא הכ"מ הל' יסה"ת פ"ו ה"ב מובא רק שם אהיה ועי' ביאור הגר"א יו"ד רע"ו סק"כ. ומצאתי ראיה מאשכול הל' ס"ת סי' י"ז אחר שחשב השמות שאינם נמחקים כתב שאם כתב א"ד משם אדני א"ה משם אהי' וכו' ולא כתב א"ש משם אשר וע"כ דאינו קודש ומותר גם למחקו ועי' זוה"ק ויקרא דף י"א עי"ש. ועוד ראיה משו"ת בגדי ישע סי' כ"ט בהקשותו על הרדב"ז דדייק ששארי שמות א"צ לקדש ממ"ד במ"ס הי' צריך לכתוב ג' שמות והקשה הנמ"י הא לא משכחת ג' שמות הוי' יחד בכל התורה וע"כ דשאר שמות א"צ לקדש דאל"כ הא איכא שמע ישראל ה' אלקינו ה' עי"ש והבגדי ישע הקשה דהא יש ג"כ ה' ה' אל בשלש עשרה מדות ולא הזכירו אהי' אשר אהי' אלא ע"כ דאשר אינו קודש כלל ומותר למחקו ג"כ לאיזה צורך. כ"ד ידידו אליהו פוסק:

תוכן העניינים

מור ואהלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה