אור ברסלב
מור ואהלות אוהל ראשי בשמים › ד

מור ואהלות· רבי אליהו פוסק

אוהל ראשי בשמים · ד

ג

(שכר ועונש יותר בד"ס מד"ת. י"ל ד' קושיות באבות פ"ב מ"א. מצות דרבנן נחלקים לב' סוגים. פי' בחולין ה', תורה שבע"פ בדרך שכר, פי' במד"ר רות ע"פ ישלם ה' פעלך.)

לעיל באות הקודם כתבתי מעלת הת"ח שיותר גדולה מהתורה ועי' ערובין כ"א הזהר בד"ס יותר מד"ת וסנהדרין פ"ח חומר בד"ס יותר מד"ת והפי' לענין עונש וכן לענין השכר עי' ירושלמי ברכות פ"א שד"ס חביבין יותר מד"ת וכן במד"ר שה"ש א' ועי' מ"ש באוהל ברכות והודאו"ת א' ובאוהל בית הרואה אות א', ועפ"ז י"ל מ"ש המפרשים ד' קושיות בפ"ב משנה א' דמס' אבות, רבי אומר איזה דרך ישרה שיבור לו האדם וכו', א' שהוא מתחיל בנסתר ומדה השניה

והוי זהיר במצוה קלה מדבר לנוכח, ב' דבערך עצמות המצוה אין שייך לקרותה קלה כי עמוקה מה תדע רק שקלה בהשתדלותה, עי' סוף חולין ומה מצוה קלה שהוא כאיסר, ועי' מנחות מ"ד אין לך כל מצוה קלה שבתורה שאין מתן שכרה בעה"ז ובעה"ב אבל אין ידוע כמה צא ולמד מציצית ועי' רש"י ריש פ' עקב וא"כ למה צריך רבי להזהיר עליה טפי הוי ליה להזהיר שנהיה זריזין בחמורה כבקלה, ג' מה חידש בן עזאי בפ"ד מ"ב שם באמרו הוי רץ למצוה קלה כבחמורה, ד' מה זה הלשון בכאן ובכמה דוכתי מתן שכר והם ב' הפכים אם מתן אינו שכר ועי' בפי' תפארת ישראל אבות סוף פ"ב. וי"ל דהנה המצות דרבנן נחלקים לב' סוגים המצות שעשו חכמים משמרת לד"ת שלא יגעו בד"ת שהם כמעט בכל מצוה עי' מ"ש באוהל ברכות והודאו"ת י"א ע"ז אמר בן עזאי שתהיה רץ לקלה ובזה תהיה בורח מן העבירה ויש מצות שעקרן מד"ס כמו נ"ח מגילה וכדומה לזה בא רבי ואמר שיהיו זריזים בה כבחמורה שהוא ד"ת דקלה מקרי ד"ס, עי' ערובין כ"א חדשים גם ישנים אלו מצות קלות וחמורות א"ל וכי תורה פעמים פעמים נתנה אלא הללו ד"ת והללו ד"ס, פי' הך קלות וחמורות קאי על ד"ס וד"ת ולפיכך דרש רבא אח"כ אל תאמר שד"ס קלה רק הזהר יותר בזה, והך מקרא על פתחינו כל מגדים חדשים וגם ישנים כתבו המקובלים שקאי על נ"ח ומזוזה אלמא דקאי על מה שעקרן ד"ס ועי' רש"י פ' שופטים ע"פ לבלתי סור מן המצוה אפילו מצוה קלה של נביא, עכ"פ דברי רבי שהוי זהיר במצוה קלה קאי על מה שעיקרן ד"ס (ועי' תשו' שאגת אריה סי' ב' וכ"ב דאין קדימה למצות התורה ממצות ד"ס ועי' צל"ח שהשיגו ועי' שם ישראל ברכות פ"ב מ"ב מה שישבו ועי' מ"ש באהלי שם ט"ז ואכמ"ל) וזה כונת המשנה איזהו דרך ישרה כל שהוא תפארת לעושיה שהוא הבורא ית"ש שהם המצות מה"ת ותפארת מן האדם המצות שחדשו סופרים, ע"פ מ"ד בחולין ה' ע"ב התם הא חלקיה קרא זרע אדם לחוד פי' דזה קאי על החכמים עי' זוה"ק שמות פ"ו ע"א ועי' תיקוני זוהר תיקון מ"ה] לא כפי הס"ד דבית ישראל קאי על החכמים וזרע אדם וזרע בהמה קאי על הבורים עי' רש"י שם, ועי' נדרים כ"ב ע"ב דמה שאקפד ר"נ שוב לא הוי תפארת לו מן האדם עי' אגדות מהרש"א, וקאמר לפ"ז התנא איזהו דרך ישרה לא שיאמר שד"ת חביב יותר למשפט הקדימה רק כל שתפארת וכו' פי' שניהם ביחד שוין ובמה יהיו שוין מפרש בזה שתהיה זהיר בקלה שהוא ד"ס כבחמורה שהוא ד"ת, שאין אתה יודע מתן שכרן עי' ערובין נ"ד ע"פ וממדבר מתנה ונדרים ל"א ע"פ ויתן אל משה משמע דהתורה שבכתב בדרך מחנה אמנם תורה שבע"פ י"ל דהוא בדרך שכר כמ"ש בספה"ק ע"פ יש שכר לפעולתך, ועי' או"ח קל"ט סעי' י' ועי' הקדמת שו"ת תולדות יצחק ולפיכך אמר שאין אתה יודע איזה יוכשר לך יותר אם המתן או השכר:

ואגב י"ל ג"כ מ"ד במדרש רבה רות ע"פ ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה מעם ה' אלקי ישראל א"ר חמא אשר באת לחסות תחת כנפיו ועמדו גדולים דמה בעי ר"ח עי' סוף פרשת דרכים [ותדע מה ביני ובינו] דהנה קימ"ל בגר שבא להתגייר מודיעין לו מצות קלות ומצות חמורות עי' יבמות מ"ז, ולפענ"ד דקאי על ד"ס וד"ת ובגר י"ל כמ"ש הפ"רד דהכל בדרך שכר פעולה מעם ה' לא דרך מתנה ואף שבגמ' שם איתא דמודיעין אותו מתן שכרן י"ל דתפס לשון המורגל בכל מקום או דמודיעין אותו דלישראל נתחלק למתן ושכר משא"כ אצלו, ולזה היה קשה לר"ח דאיך אמר בין על פעלך שהם דרבנן ובין על מעם ה' שהם ד"ח על שניהם יחד לשון שילום שכר הלא ה' אלקי ישראל ובישראל יש חילוק שזה מתן וזה שכר לזה מתרץ ר"ח אשר באת לחסות תחת כנפיו פי' בגר אינו כן רק הכל דרך שכר, ועי' שמחת הרגל אם בגר מהני חשובה, וע"י סמא דחיי דרוש ב' ומ"ש באוהל ארץ נוד קפ"ג י"ג:

תוכן העניינים

מור ואהלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה