אור ברסלב
מור ואהלות אוהל ים המלח › יז

מור ואהלות· רבי אליהו פוסק

אוהל ים המלח · יז

טז

(הדליקו יי"ש בטעליר חלב ועד בהו בכף בשר אב"י מצד השוה לכאורה יש לאסור. אך י"ל כיון דתשמישם בכ"ש לא בלעו בשר וחלב. אף אם נשתמש בהם פ"א בכ"ר יש להקל מס"ס. אם כ"ש וחריף מבליע:

ואם כ"ש ודוחקא מבליע מה"ת. אם בעת שריפת היי"ש עושה פעולת בליעה ופליטה.)

אציג מה שהשבתי כבר לחכם א' ע"ד שאלתו ששרפו יי"ש בכלי [הנקרא טעליר] של חלב וערבו אותו בכף כסף של בשר מצד השוה לא מצד העיגול ושניהם אינם ב"י וזאת תשובתי. הנה לכאורה יש לאסור דיי"ש הוי חריף עי' מג"א סי' תנ"א ס"ק מ"ו ונוב"י, מה"ת סי' נ"ח ובחריף לא שייך נ"ט בר נ"ט ולא נ"ט לפגם והוי כשניהם ב"י שמבואר ביו"ד סי' צ"ה ס"ג לאסור זולת בשיש ס' נגד הכף עי' ט"ז סי' צ"ד סק"ז וגם צריך ס' נגד כל הכף אף שלא עירב רק בצד השוה ואף דקימ"ל גם בכלי מתכות ח"מ אין חם כולו עי' סי' צ"ד ס"א וצ"ח ס"ד וקכ"א ס"ו מ"מ לדברי המג"א סי' תנ"א ס"ק כ"ד דמוליך בליעה בכולו רק שאינו מפליט מכולו וא"כ כאן הכף כולו של בשר ולמ"ש הש"ך בסי' קכ"א ס"ק י"ז דע"י האור לכ"ע ח"מ ח"כ כאן ע"י שריפת היי"ש מפליט מכולו וצריך ס' נגד כולה ועי' פר"ח סי' קכ"א ומשבצות צ"ד א' ובינת אדם סי' מ"ב מ"ד מ"ה וכשאין ס' אסור הכל לכאורה ואפשר דגם בהנאה אסור עי' שפ"ד שם סק"ט. אך י"ל ע"פ מ"ד באו"ח תנ"א ס"ו דאזלינן בתר רוב תשמישו לענין הגעלה ועי' חק יעקב שם ס"ק ל"ב דאם לא הגעיל הקערות בכ"ר אינם אוסרים דיעבד לכ"ע ועי' ס' מגן האלף וא"כ ה"נ בנ"ד הלא רוב תשמיש טעליר בכ"ש וכן כף כסף רוב תשמישו בכ"ש ולענין כ"ש הלא י"א דאינו בולע כלל וא"כ אינם של בשר ושל חלב כלל ואת"ל דבולע שמא אינו בולע רק כ"ק ונגד הקליפה ודאי יש ס' ושרי ודאי. אמנם אם ידוע שהשתמשו בו פ"ח בכ"ד אע"פ שעיקר תשמישו בכ"ש א"כ כאן בחריף אף שהוא לאחר מעל"ע דמי לב"י מכ"ר באינו חריף עי' מנ"י שם ס"ק ל"א ויש לאסור. אך י"ל בדבר חריף זולת קורט של חלתית כשיש עוד ספק מקילין משום ס"ס כי כמה סברות כתב מהר"ם מרוטינבורג דלא מקרי חריף דק קורט ושאר דברים הוי רק מדרבנן וראיה מתשובות הרשב"א סי' תצ"ז שכתב דאל"כ אמאי לא אסרה תורה כלי מדין אב"י ולא חששה שמא יבשלו בהקדירות חריף וקורט לא שכיח הרי דשאר חריפים אסורים רק מדרבנן ואף דמש"ך משמע דהוי מה"ת דאל"כ למה הוצרך בסי' צ"ו ס"ק י"ב לס"ס עי' פמ"ג שם ובשער התערובות ח"ג פ"ו מ"מ להלכה כל דברים חריפים חוץ קורט אסורים רק מספיקא ועתה בהצטרף הספק שמא אף כלי מתכות אינו מוליך בליעה בכולו עי' ש"ך צ"ד סק"ג וא"כ לא נבלע בשר רק בצד העיגול ונגד צד העיגול יש ס' בהיי"ש וע"כ שרי היי"ש והטעליר [מיהו הכף אסור אם ידוע שהשתמשו בהטעליר, פ"א בנ"ר דנגד הטעליר ודאי אין ס' דאין מה שבתוך הכלי ס' נגד הכלי ועי' סי' צ"ה ט"ז ס"ק י"ב וש"ך ס"ק י"ג ע"כ צריך להגעילה] ועי' משבצות ס"ט ס"ק כ"א:

והנה י"ל דאף אם אין ידוע שהשתמשו בהם פ"א בנ"ר מ"מ צ"ע מלהתיר דהלא הט"ז בסי' ק"ה סק"ד אוסר כ"ש שהיס"ב באין הפ"מ, וכ"כ הפר"ח בסי' ס"ח ס"ק י"ח ועי' שו"ת חת"ס חיו"ד סי' צ"ה דאנו אוסרים אף כלי שלישי כשהיס"ב. ובפרט עתה במדינתינו ששכיח לאכול מאכל הנקרא באהרשט רותח והלא מבואר ביו"ד סי' ס"ט סעיף ט' ועי' ש"ך שם ס"ק ל"ח דחריף עם כ"ש אוסר ובאהרשט הוי חריף עי' סי' צ"ו ט"ז סק"ט ושפ"ד פ"ק ל"ז. ועתה אף אם אזלינן בתר דוב תשמישו מ"מ נעשה הכלים של בשר ושל חלב בודאי אך המשבצות שם ס"ק כ"ב העלה בצ"ע אם בכלי ג"כ ה"ה. וכן רציתי לומד כיון דשכיח לאכול בכף וטעליר דבר גוש ע"י דוחקא ובזה אף הרש"ל מודה דאף בכ"ש מבשל וכפי הנדאה הוא מבשל מה"ת דזה לשון או"ה כלל ל"ז אם חתך בשר בסכין חולבת ב"י הבשר אסור בהנאה ש"מ דהוי מה"ת דאל"כ מותר בהנאה וכן ממג"א סי' שי"ח ס"ק מ"ה דאסור להטיח שום על צלי אם הוא רותח שהיס"ב דדבר גוש מבשל אף בכ"ש דאין לומר דרק מפליט ומבליע דא"כ היה מותר בשבת וע"כ דמבשל מה"ת, וכן מזה דאיה על מ"ש מקודם דחריף בכ"ש הוי מה"ת דהכא השום חריף ואף שמולח הצלי בכ"ש ועי' משבצות צ"ד ס"ק י"ד. אך סוף סוף י"ל כמ"ש המשבצות בסי' צ"ו ס"ק כ"ב לחלק בין אוכל לכלי וה"נ שמא להבליע בכלי אף ע"י דוחקא אינו מבליע מה"ת וא"כ תמיד בכ"ש הוי ס"ס שמא אינו מבליע כלל מה"ת ואף את"ל דמבליע מ"מ שמא הלכה דאף בכ"מ אין חם כולו להוליך בליעתו בכולו ואף עתה שערבו בצד השוה ע"י האור מ"מ די בס' נגד צד העגול לבד ועי' שעד התערובות סוף פ"א. ועי' סולת למנחה כלל פ"ה דין א' ופמ"ג ופת"ש סי' צ"ד שם:

עוד ענה אליהו בהר הכרמל בתשובותיו סי' ה' [ומובא בשע"ת סי' תנ"א ס"ק כ"ז] כתב כשבוחנים יי"ש ומדליקין אותו לראות כמה מים נשאר הכלי אינו מחויב רק הגעלה וא"צ ליבון ותמצית דבריו דטבע היי"ש להדליק מיד בהריחו אש ואינו נבלע בכלי דמיד שחום האש מגיע אליו נמשך אחר השלהבת ואין עושה ב' הפעולות לשרוף ולהבליע עיי"ש. וה"נ בנ"ד י"ל דאש מהיי"ש רק שורף ואינו מפליט ומבליע מן הכף להטעליר ומהטעליר לכף וכמו בנפלה טפה כנגד האש דאמרינן דאש שורפו ומיבשו עי' סי' צ"ב ס"ו ולא אמרינן דבולע לקדירה קודם שישרוף וה"נ כן. ומ"מ לדינא אין לסמוך ע"ז ואין להתיר בלא ס' נגד צד העגול כשידוע שהשתמשו בהם פ"א בכ"ר כי מהנוב"י מה"ת סי' נ"ח יש קצת לסתור את דברי הר הכרמל וכן גם בסי' צ"ב שם בהרבה מבליע אף אצל האש ורק טפה א' כח חמימוחה פוסק. כ"ד ידידו הק' אליהו פוסק:

תוכן העניינים

מור ואהלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה