מהרש חלק ד· רבי שמואל אנגל
פתיחה · סימן צז
לכבוד הרב הה"ג הצדיק שלשלת היחסן כקש"ת מוה"ר שלום האלבערשטאם אבדק"ק סטראפקוב שליט"א.
בדבר שאלתו באשה שמוצאית טיפין אדומין בתוך ליחה לבינה והליחה באה ממקור שלא בהרגשה רק בחוץ כשיצא יש הרגשה והרופאים אומרים כי יש לה פרישצליך בהמקור ומזה בא הדם והיא עוד בתוך כ"ד חודש מלידתה זת"ש:
א) והנה כבר השבתי לכ"ק דבדם שלא בהרגשה לכ"ע הרופא נאמן וכמ"ש בשו"ת רח"כ בסופו וכת"ה העיר דעיקר סברת רח"כ ז"ל משום דדם שלא בהרגשה אינו רק מדרבנן ונאמן הרופא אבל הכא שבזמן ווסתה טמאה ולשי' החוו"ד דם שלא בהרגשה סותר מה"ת בימי ספירתה א"כ שוב י"ל דאינו נאמן הרופא נגד חשש ד"ת ובאמת יש עוד שור דהנה כוון שעכ"פ מרגישה כשיוצא לחוץ נהי דעיקר ההרגשה הוא רק כשנפתח המקור, אבל עכ"פ אם אינה יודעת בבירור שלא הרגישה בשעת שנפתח המקור שוב אמרינן כיון דעכ"פ הרגישה כשיוצא לחוץ א"כ אמרינן דבוודאי הרגישה גם כשפתח המקור רק שאינה מבחנת בין הרגשת פתיחת מקור להרגשת כשיוצא לחוץ ועיין תשוב' מהרש"ם ח"א סי' י"ג ובפרט לפי מ"ש בס"ט סוסי' ק"צ והוכיח לשי' רש"י ותוס' דאם הדם בא בוודאי מהמקור טמאה מד"ת אף שלא בהרגשה רק כשלא הרגישה דתולין דבא מעלמא טהורה מה"ת א"כ הכא דעכ"פ הרגישה כשיצא לחוץ א"כ כשוודאי בא מגופה טמאה אף שלא בהרגשה ושוב י"ל דרופא אינו נאמן בד"ת:
ב) אך לכאורה י"ל דנא חשיבה הרגשה כיון שלא הרגישה פתיחת מקור רק שכתבתי די"ל כיון שבוודאי בא מגופה טמא אף שלא בהרגשה מ"מ י"ל דנאמן הרופא אף דהא דנאמן הרופא היכי דבא שלא בהרגשה א"צ לטעם שהוא דרבנן רק כיון דחזקה דדם שבא מהמקור בא בהרגשה וכיון דחזינן דבלא הרגשה תולין בד"ה שבא מעלמא לפי שהרוב מסייע דרוב דמים הבאים מהמקור הם בהרגשה ה"ה אף אם בוודאי בא מהמקור נהי דטמא מדאורייתא אף בלא הרגשה עכ"פ הרוב שהדם בא בהרגשה מסייע לדברי הרופא שבוודאי הוא מן המכה דאם הי' בא מהמקור הי' בא בהרגשה וכיון דרוב מסייע לדברי הרופא לכ"ט נאמן ונודע מ"ש הרדב"ז דברגלים לדבר נאמן מכש"כ היכא דהרוב מסייע לי' ואף שכ' בשו"ת בי"ש חאה"ע סי' ע"ו די"ל באיסור תורה אף ברגל"ד הרופא אינו נאמן אבל הכא הרוב מסייע אך אכתי אם אין בירור שלא הרגישה פתיחת המקור א"כ עכ"פ י"ל שבא מהמקור ובהרגשה ממש ושוב י"ל דאין הרופא נאמן:
ג) אך באמת י"ל חדא דכבר הוכיח בס"ט דשי' הרמב"ם ז"ל דגזה"כ הוא דדם שלא בהרגשה אינו טמא מה"ת אף אם וודאי בא מהמקור ולשי' הא"מ בתשו' אף בימי ספירת נקיים אינו סותר א"כ שוב אם בבירור לא הי' הרגשת פתיחת המקור א"כ ליכא רק חשש דרבנן ולכ"ע הרופא נאמן ובפרט דעכ"פ כיון דאינה רואית בהרגשה א"כ הרוב דמים בהרגשה בא מסייע לדברי הרופא שבא מהמכה ובפרט דלשי' הרבה פוסקים הרופא נאמן אף באיסור תורה ורק שם בש"ס דנדה דכ"א הרופאים בעצמם דנו להבחין ע"י שתטיל למים וכמ"ש הפוסקים ובפרט בעיקר ס' של כת"ס כיון דעכ"פ ראתה דם בשעת ווסתה א"כ שוב בימי ספירתה לשי' החוו"ד אף דם שלא בהרגשה סותר באמת לשי' האב"מ תוכף שעבר זמן ווסתה תולין במכה:
ד) אך בזה הי' מקום לומר כיון שאין ידוע אם יש לה מכה רק עפ"י דברי הרופא א"כ שוב י"ל כיון דבלי דיבור הרופא הוחלטנו שבשעת ווסתה היא טמאה מד"ת נהי דווסתות דרבנן רק כ"ז שלא ראתה אבל בראתה טמאה מדאורייתא ושוב לשי' החוו"ד דם שלא בהרגשה סותר ושוב י"ל דאינו נאמן הרופא ושוב י"ל דאם בשעת ווסתה ראתה בהרגשה ממש מקודם שספרה ז"י התחילה לראות טיפין הללו שוב לשי' החוו"ד יש חשש דאורייתא וי"ל דהרופא א"נ באמת יש כמה סברות להתיר א' שמא כשי' האב"מ וכשי' ח"ס דדם שלא בהרגשה אינו סותר מד"ת וגם שמא כשי' הסוברים דהרופא נאמן אף בדאורייתא ובפרט עתה שרואין במוטער-שפיגעל כ' בשו"ת שם ארי דהוי כמדע"ל ובוודאי נאמן הרופא ובפרט כיון דהאשה היא עוד בכ"ד חודש והיא בחזקת מסולקת דמים בכה"ג יש רגל"ד שהרופא אומר אמת ולכ"ע נאמן הרופא ועי' תשובת מהרש"ם סי' כ"ג דבזקנה יש לתלות במכה אף בשעת ווסתה דלא שייך הסברא דוכי לא תטמא לעולם דהסברא כמ"ש הח"ס דעכ"פ עלילה לראות אבל בזקנה י"ל דלא תראה עוד תולין במכה א"כ הכא בתוך כ"ד חודש והיא מניקת יש לתלות במכה אף בשטת ווסתה כיון דהיא בחזקת מסולקת דמים וקיי"ל דבימי מניקה אינה קובעות ווסת נהי דמיחש חיישי אבל עכ"פ כיון דל"ח ווסת קבוע יש לתלות בהמכה ובפרט שיש לצרף מ"ש בס' שירי טהרה דבדם היוצא עם ליחה לבנה דטהור די"ל דבעי שדם יגע בהבשר ועיי' השו' מהרש"ם ח"א סי' י"ג ואף שיש ס' שמא הדם נוגע בבשר אבל עכ"פ ביש מכה חשוב ס"ס וכמ"ש במהרש"ם שם עכ"פ יצא דכ"ז שהוא בחזקת מסולקת דמים היינו קודם כ"ד חודש בוודאי שתוכל לסמוך על הרופא ובפרט שיש לצרף מ"ש בשיורי טהרה הנ"ל ועכ"פ צריכה הפסק טהרה ויום אחד נקי ואח"ז נהי דלשי' הס"ט תמיד אין תולין במכה תוך ספירת ז"נ אבל בכה"ג עכ"פ אם תהי הפסק טהרה ויום אחד נקי תוכל אח"כ לגמור הז"נ אף אם תראה הטיפין בתוך הליחה לבנה ולסמוך ארופא שאומר שמחמת מכה היא, כנלפע"ד ברור לדינא בס"ד והשי"ת יצילני משגיאות:
בעה"ח יום א' פ' שלח תרע"א לפ"ק ראדמישל יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל