מהרש חלק ד· רבי שמואל אנגל
פתיחה · סימן פח
לכבוד מחו' הרה"ג חו"ב וכו' כש"ת מ' שמואל דוד הכהן נ"י ראבד"ק חיסט יצ"ו.
בדבר שאלתו באחד שעשה שטר מזויף שפלוני מכר לו נכסיו וכשנודע מזה להבעלים רצו לילך בערכאות נגד המזויף ובאמת הי' ברצון הבעלים להקנות הנכסים לאיש אחר ונתפשרו אז שהמזייף יחתום שטר מכירה על הנכסים על שם אותו האיש שרצו הבעלים באמת להקנות לו הנכסים ורק המזייף התפשר א"ע עם זה הקונה האמיתי שהוא יושאר לע"ע ישב בהנכסים בתורת שכירות ושישלם לו שכר דירה בכל שנה סכום כו"כ וכן הי' שכ"ז שבעלים הראשונים הי' בחייהם שילם המזייף בכל שנה כפי המדובר ואחר מיתת בעלים הראשונים עשה המזייף קלאגע להקונה איך כי השט"מ שנתן להקונה לא הי' רק להבריח נכסיו מפני בע"ח וראי' שלא שילם לו הקונה דמי המקח המוזכר בהשט"מ ויצא פסק בדא"ה שהקונה יש לו לישבע שלא הי' שטר מברחת רק מכירה גמורה וגם לישבע שפרע לו הסכום הנכתב בהשט"מ זה תורף השאלה:
א) והעיר כת"ה מדברי הרמ"א סי' ע"ב סעיף י"ז דאם יש לו של חבירו בידו ויש לו חוב ברור אצל חבירו דיוכל לישבע בסתם שאינו חייב לו כלום אף דמשמעות הלשון הוא שלא לוה ממנו או שפרע לו מ"מ כין דהדין דיוכל לנכות מה שבידו עבור החוב המגיע לו ממילא הוי כאין לו בידו ושוב מותר לישבע כיון דבאמת ליכא חשש גזילת ממון דהא אף אם יודה שחייב לו יוכל לטעון יש לי בידך כנגדו ולישבע ע"ז כמפורש בסי' ע"ה ושוב מותר לו לישבע בסתם שאינו חיוב לו כלום ול"ח שבועה לשקר כיון דהדין דיוכל לנכות מה שבידו נגד מה שיש לו ביד חבירו שוב הוי באמת כאינו חייב לו כלום עכת"ד והנה באמת מצינו ביו"ד סי' רי"ח דבנדרים אזלינן אחר הכוונה ולא אחר משמעות הלשון ואף דמבואר שם דבנדר שבין אדם לחבירו אזלינן רק בתר משמעות הלשון אולם בש"ך שם כ' בשם המבי"ט דבליכא דררא דממונא שוב אזלינין בתר הכוונה וא"כ לפ"ז גם בנ"ד כיון שמגיע לו שכר דירה א"כ אף אם באמת הו' חייב לפרוע לו סכום ק"ן ר"כ אפ"ה הו' יוכל לנכות לעצמו בעד המגיע לו שכר דירה ושוב הוי כפרעון ונהי דהכא מעולם לא נתחייב לשלם לו לשלם הסכום ק"ן ר"כ ושוב אדרבה מגיע לו עוד השכר דירה ושוב י"ל דדמי להא דאומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי וה"ה הכא אם לא נתחייב לשלם לו הק"ן ר"כ ממילא דלא הי' צריך לפרוע לו מ"מ יוכל למחול לו השכר דירה ושוב יוחשב כפרעון דאף שלא נתחייב לשלם לו מ"מ יוכל עתה לחייב א"ע לשלם לו הק"ן ר"כ ויוחשב השכר דירה המגיע לו בעד הפרעון ובאמת י"ל עוד לפי"מ דאיתא בש"ס נדרים דכ"ז דבמוכס שאין לו קצבה חשוב אנוס ויוכל לישבע במידי דלא נשבע בפירוש לשקר והיינו באומר ואסרו עלי כל פירות שבעולם סתם ומחשב בלבו היום אף דמשמעות של סתם לעולם משמע וכמ"ש בר"ן נדרים ד"ד דילפינן מנדרי הקדש ובאמת אי לאו משום אונסא לא הי' מועיל מה שמחשב בלבו היום כיון דנתכוין להוציא לשון שיהי' משמעותו לעולם וכמ"ש הר"ן בשבועות ובנדרים ורק מכח האונס מהני כוונת הלב הואיל דאינו סותר שבועתו לגמרי דבאמת יוכל הלשון לסבול גם על היום ונהי דטפי הלשון משמע אלעולם אפ"ה מועיל ונשמט דמשום אונס ממון אף דל"ח אונס גמיר לענין שיהי' מותר לישבע לשקר ח"ו דהא קיי"ל ביוד סי' קנ"ז דבשביל עבירות ל"ת מחויב לבזבז כל ממונו וגם במ"ע נסתפק המשנת חכמים מובא בפת"ש שם דאם האונס בא טל ממון י"ל דאסור לבטל מ"ע כדי להציל עצמו ונהי דמסיק שם דמותר אבל עכ"פ בל"ת בוודאי אסור לעבור בשביל אונס ממון ובפרט לישבע בשקר ח"ו דהוי בכלל החמורות וכמ"ש בתוס' שבועות דל"ו וזה חשיב כמו חייבי כריתות ועיי"ש בפה"ש סקי"א לענין אם מותר לישבע שאשתו נדה כדי להנצל ממכס והעלה דשבועה לשקר ממש בוודאי אסור אף להציל א"ע מממון ואפ"ה חזינן דבמחשב בלבו היום כיון דאינו ממש כנשבע לשקר אף דמי שאינו יודע ממה שבלבו יחשוב שנשבע אלעולם אפ"ה כיון דעכ"פ אין הלב סותר לגמרי מה שבפיו מהני האונס, וכן איפסק להלכה ביו"ד סי' רל"ב מכ"ש הכא דרצונו לגזול מה שכבר זכה עפ"י דין:
ב) וגדולה מזו מצינו במהרי"ק דאף דמפורש ביו"ד סי' רל"ב דמניעת קבלת טובה ל"ח בכלל אונס מ"מ אם כבר נתן מתנה לחבירו וזכה בו ואח"כ חבירו מפחידו שיקח ממנו בחזרה וע"ז מוכרח להבטיח לו איזה דבר חשוב אונס ובפר"ד האריך בזה דמה"ט גם הקבלה בערבות מואב הי' באונס שהי' רוצה ליטול מהם ארץ ישראל בחזרה שכבר זכה בו אאע"ה מכ"ש הכא שכבר זכה בו עפ"י דין מעת שהבעלים הראשונים נתנו לו הדבר בתורת מתנה ורק המזייף רצה לגזול ואח"כ החזיר את הגזילה א"כ חשיב עכשיו כגזל גמור ושוב נהי דאונס ממון ל"מ לענין שבועה מ"מ בכה"ג דבאמת נא הוי סתירת דיבורו. לגמרי דנוכל לפרש הדיבור שנפרע היינו שמחשב תשלומי השכירות בעד הפרעון וא"כ אם באמת יחשב זה בלבו עכ"פ לא יהי' כמשקר בשבועתו בפירוש והרי מפורש שם בסי' רל"ב דאף אם אונסו שיאמר בפירוש לעולם יוכל לחשב בלבי כ"ז שאימתך עני או שאר תנאים כמפורש שם בש"ך ס"ק ל"ג ע"כ באמת גם הכא אם ישבע סתם שנפרע נוכל לפרש דכוונתו דע"י שלא נתן לו השכר דירה הוי כפרעון ובמקום אונס ממון גמור מועיל היכי דאפשר שלא והי' שקר ממש יוצא מפיו ושפיר יש מקום להתיר לו לישבע היכי דהוי להציל העושק מיד עשקו וע' בשו"ת חוות יאיר סו' קצ"ד מה שהעלה בענין כזה עכ"ז בענינים כאלו אנכי מרחיק עצמי מלהורות בזה כי חוששני שלא יוצמח מזה חה"ש ח"ו אך לדינא כתבתי חוו"ד וכת"ה יעשה בזה כפי דעתו בהשכל:
ועש"ק מ"א למב"י תרע"ד ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.