מהרש חלק ד· רבי שמואל אנגל
פתיחה · סימן ס
להרב החו"ב בחדר"ת וכו כש"ת מ' זאב נ"י מוצד"ק פיוונטשיע יצ"ו.
בדבר שאלתו בשומן אווז ששהה ג"י בלי הדחה והוא הפ"מ אם יש להתירו ע"ו ביטול ברוב:
א) לענ"ד קשה מאוד להתיר ע"י ביטול ברוב אף דבאמת מפורש ביו"ד דבשר ששהה ג"י אם נתערב חד בתרי מותר לבשלו עכ"פ כל חתוכה בקדירה לבדו, אך כבר העיר הש"ך דהא הוי מבשא"מ ונהי דכ' הפוסקים דבאיסור דרבנן גם מבשא"מ ביבש בטל כמ"ש הדג"מ וגם כמ"ש הש"ך דשהה ג"י דהוי רק חומרת הגאונים יש להתיר ע"י ביטול ברוב כ"ז בדיעבד אבל לכתחילה להתיר לבטל ברוב אף לאוכלו לבדו יש שני חששות א' דהוי מבשא"מ וגם דשייך חשש דאין מבטלין איסור לכתחילה ונהי דבשו"ת רעק"א בסי' ל"ח כ' דזה הוי כנתערב כבר, ולדעת המחבר בסי' צ"ט באיסור דרבנן מותר להוסיף, אפ"ה י"ל דכ"ז שלא נפרד הדם מן השומן הוי כגוף א' וידוע שיטת המרדכי דבבא לעולם בתערובות לא בטל וה"ה הכא דבתולדה הדם הוא בתוך השומן ל"ח כנתערב איסור בהיתר רק הוי כגוף אחד ונהי די"ל כ"ז לענין ביטול דבעי עכ"פ רוב הותר והסברא דביטול ברוב הוי רק דהרוב יש לו חשיבות טפי מן המיעוט ולכך יש לו כח לגבור על המיעוט א"כ בבא לעולם בתערובות ל"ש לומר דהרוב יש לו חשיבות על המיעוט כיון דאין הרוב ניכר בפ"ע שפיר לא בטל, והראי' דלשי' כמ"פ בביטול בס' מועיל אף בבא לעולם בתערובות, ע' בנובי"ת ובספר ב"ט ואף לשי' היד אפרים והישי"ע וכ"ה בשו"ת השיב משה דגם בביטול בס' כיון דמוכרחין לבוא לביטול הכמות ברוב לא בטל בבא לעולם בתערובות אפ"ה י"ל הכא לשי' המחבר דס"ל באיסור דרבנן שנתערב מותר להוסיף אף היכי דליכא רוב היתר רק אפי' ברוב איסור ג"כ מותר להוסיף וחזינן דאם יש עכ"פ בהתערובות היתר מה שוב מותר להוסיף א"כ ה"ה די"ל בדם הנבלע בשומן אף דא"א לומר דהשומן הוי חשיב טפי מו הדם אפ"ה עכ"פ ל"ח בכלל איסור בעין ושוב י"ל דמותר להוסיף וכה"ג מצינו ביו"ד סו' קכ"ז ברמ"א ובט"ז דניקור הגיד ל"ח איתחזק כיון דאינו רק כמעיד שנפרד האיסור מן ההיתר עיי"ש:
ב) אך באמת כבר כ' הפמ"ג בפתיחה למליחה ובסי' ס"ט דשומן ששהה ג"י מיקרי איסור בעין וי"ל בכוונתו דבשלמא שם בסי' צ"ט שנתערב האיסור א"כ עכ"פ נעשה שינוי בהאיסור דמתחילתו הי' בעין בפ"ע ואח"כ כשנתערב נתמעט חשיבתו שפיר מותר להוסיף אבל הכא דבתולדה הוא מעורב בהשומן א"כ לעולם לא נתמעט מחשיבתו שפיר י"ל דהוי כאיסור בעין ואסור לערבו אף באיסור דרבנן וכעין זו כ' בתוס' יבמות דצ"ח דדבר שהי' בשריפה ואח"כ נתמעט משריפה ונשאר על כרת חשיב קלש איסורו עיי"ש אולם גם לשי' הגרעק"א דזה הוי רק כמוסיף אפ"ה י"ל דעכ"פ בעי ס' דאז עכ"פ יש שיעור ביטול ושפיר באיסור שהוא רק מחומרת הגאונים יש לסמוך אשיטת המחבר דמותר להוסיף אבל ע"י ביטול ברוב הוי ס"ס לאיסור שמא כדעת הרמ"א דגם באיסור דרבנן במבשא"מ בעי ס' ובפרט שיוכל לצמוח איסור תורה ע"י עירוי כמ"ש הפמ"ג בסי' ס"ט ושמא כשיטת הרמ"א דגם באיסור דרבנן אסור להוסיף ובפרט די"ל דהכא הוי כמערבו בידים ולע"ע קודם הבישול לא חזי לאכילה ובמקום דיש ס"ס לאיסור לשי' המלמ"ל גם בדרבנן אזלינן לחומרא ע"כ לענ"ד גם הגרעק"א לא התיר רק לערבו בס' אבל לא ע"י ביטול ברוב הן אמת דבשו"ת מהרש"מ ח"ג סי' רי"ז משמע דיש מקום להתיר גם ע"י ביטול ברוב לבשל כל חתיכה בקדירה לבדו אך באמת דבריו תמוהים דמוכח מדבריו דלשי' הרא"ש מותר לבשל ביחד ובאמת ז"א דבמבשא"מ דבאמת נו"ט בוודאי דאף אם נתבטל ביבש מ"מ אם השתא נו"ט אסור דהש"ך אינו מקיל רק לאכלו ביבש בזה אמרי' דבאיסור דרבנן ל"ג שמא יבשלו ויתן טעם אבל באמת אם מבשלו ונו"ט בוודאי אסור ע"כ דבריו שם צ"ע אבל עכ"פ מדבריו שם מוכח דמתיר אף לבשלו לבדו ע"כ מי שירצה להתיר ע"ו ביטול ברוב ולבשל כ"א לבדו בקדירה אחרת יש לו על מי לסמוך אבל אנכי מיראי הוראה אין רצוני להתיר ע"י ביטול ברוב כנלע"ד בס"ד לדינא ועיון בספרי ח"ג סי' נ"א:
ה' וישב תרע"ד ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל