מהרש חלק ד· רבי שמואל אנגל
פתיחה · סימן מו
להרב הגאון המפורסים כש"ת מ' נתן העבינשטרייט ז"ל ראבד"ק פרעמישלא יצ"ו.
בדבר שאלתו באשה ילדה שנתגרשה מבעלה בעודה מעוברת וילדה בת איזה חדשים אחר הגט ולא התחילה להניק ונתנה הילד למניקת בשכר כי כן הי' הפשר בדא"ה בשעת הגט שאבי האשה מחויב לשלם שכר הנקה מנכדתו והשליש על זה אלף כתרים וגם הוא עשיר גדול וכעת נזדמן לה שידוך הגון ורק שאינו רוצה להמתין עד כלות כד"ח ונסתפק אי יש מקום להתיר לה לינשא אליו תוך כד"ח זה תורף השאלה:
א) והנה יש בזה ג' צדדי היתר א] עפ"י שיטת ר"ש הזקן המתיר בגרושה לפי שלא נשתעבדה להניק ובאינו מכירה גם הרשב"א מתיר ע' באה"ע סי' י"ג סעיף י"ד, ב] מכח שלא התחילה להניק דבזה יש כמ"פ המקולין גם באלמנה ומכ"ש בגרושה, ג] מכח שקיבל עליו אבי האשה חיוב בערכאות והשליש מעות מזומן בזה שוב הדרא פירכת הש"ס ובמות דמ"ב דידי' נמי ורק דמשני הש"ס דממסמס לי' בבצים וחלב וביורשים כסיפא לה למיתבע אותם לפני ב"ד, אבל הכא שכבר מונח המעות בדא"ה אזדא תירוץ הש"ס ובפרט בנ"ד שיש לה מניקת ויש עצה שתשבע המניקת עד"ר שלא תחזור בה ובמניקת נכרית יש עצה לעשות עמה כתב בדא"ה ובצירוף כל הנ"ל יש לנו לבאר אם יש מקום להתירה לינשא תוך כד"ח והנה בגוף שיטת ר"ש הזקן באמת בש"ע הכריעו כשיטת הר"ת דאין חילוק בין אלמנה לגרושה ובשו"ת השיב משה סי' ס"א הביא ראי' לשי' ר"ש הזקן מהא דהקשה הרמב"ן ז"ל דלמ"ל לחפש טעמים על חדשי הבחנה ואמאי לא קאמר משום דשמא היא מעוברת ומעוברת חבירו אסורה משום דסתם מעוברת למניקה קיימא ורק א"נ דאיסור מניקת הוי רק מדרבנן לא תיקשי קושית הרמב"ן משום די"ל ס' דרבנן לקולא אך באמת י"ל דליש בזה סד"ר לקולא משים דהוי ס' סכנה ושוב הדרא הקושיא לדוכתא אך אכתי י"ל דמה"ט מוכרח הש"ס לחפש טעמים על חדשי הבחנה לענין גרושה דליכא בה איסור מניקת לשי' ר"ש הזקן וא"כ הרי יש ראי' ברורה לשי' ר"ש הזקן דאל"כ הדרא קושית הרמב"ן לדוכתא עיי"ש א"כ לפ"ז נשמע מכח קושית רמב"ן הנ"ל או כשיטת ר"ש הזקן או דגם לשי' ר"ת ליכא במניקת רק איסור דרבנן לחוד וכיון דגם להר"ת ליכא רק איסור דרבנן שוב יש לסמוך אשיטת ר"ש הזקן, וכה הבאתי בחידושי דברי הקצה"ח ובסי' כ"ה דמה"ט מוחל שט"ח ל"ח רק גרמי דמזיק קרקע המשועבדת לחבירו ל"ח רק גרמי וה"ה היכי דבדידי' קעביד מעשה נהי שנגרם היזק עי"ז לשיעבודו של הילד ל"ח רק בכלל גרמי ואינו רק מדרבנן לשי' התוס' ב"ק דנ"ד ודע"א וכתובות דל"ד ושפיר יש להקל בספיקו והיינו כשיטת ר"ש הזקן ובגוף קושית הרמב"ן כבר העירותי בספרי ח"א סי' מ"ח די"ל דכ"ז שלא הוכר עוברה אין לו זכיה לעובר ואכתי ל"ח שדה יתומים ושוב לא נשמע דאיסור מניקת הוי דרבנן ושוב א"א להקל מכח שיטת הר"ש ונהי דכ"ז שאינו מכירה אז גם הרשב"א סובר כהר"ש להתיר בגרושה ושיטת הרשב"א הרי מובא בש"ע ושוב יש לצרפו מ"מ כיון דהובא בש"ע רק בשם יש מי שאומר וקשה לסמוך עליו לפי הצד דנימא דאיסור מניקת הוי ד"ת:
ב) והנה מכח שלא התחילה להניק הנה כבר כ' בחמ"ח ס"ק י"ד דדוקא בילדה קודם שנתגרשה דאז הואיל דמסרה הילד למניקה עוד קודם שעת הגט א"כ הרי מעולם לא חל עליה שם איסור ונהי דלא פסק עוד חלבה בשעת הגט אבל עכ"פ לא חל עלה שיעבוד כיון דהילד הי' ביד מניקת עוד קודם שעת הגט אז מותרת אבל היכי שנתגרשה בעודה מעוברת דעכ"פ בעודה מעוברת אסורה לשי' הרמב"ם ז"ל דמחשש דחסא אף גרושה אסורה אז אמרי' דגם אחר הלידה אף שמסרה הילד למניקת מ"מ לא פקע שם איסור שהי' עליה עוד בימי עיבורה עיי"ש ולפ"ז י"ל לפמ"ש השבו"י והנוב"י דכל איסור במעוברת מטעם דחסא הוא רק לפי שיצטרך אח"כ לגרשה לכך יש לחוש להריגת הילד ולפ"ז וצמח דבגרושה גם מעוברת מותרת ושוב בכה"ג דהיתה מותרת בימי העיבור שוב מועיל מה דנתנת בנה מיד למניקת וכסברת החמ"ח ועי' שו"ת רח"כ אה"ע סי' י' שהחזיק בשיטת הג' ר"כ איגרא ז"ל להקל בלא התחילה להניק גם באלמנה א"כ מכ"ש בגרושה וע' עוד בשו"ת נובי"ק סי' י"ז מבואר דעתו דבגרושה שלא התחילה להניק יש להקל הן אמת דסברתו שם מכח דבבת קצינים יש להקל טפי אבל עכ"פ מדבריו מבואר להקל בלא התחילה להניק יעיי"ש בנוב"י שכ' צד קולא מדהובא בש"ע סי' י"ג דעת האוסרין בשם יש מי שאומר ע"כ דעיקר כשיטת המתירין ובאמת כבר תמה עליו בשו"ת בי"צ אה"ע סי' נ"ג דהרי גם דעת המתיר הובא בש"ע רק בשם יש מי שאומר וע' שו"ת בי"ש סי' י"ט וסי' כ"ב שנא רצה להתיר בזה וגם במ"ש הנוב"י דבבת קצין ליכא למיחוש שמא תחזור בה המניקת לפי שתוכל לשכור אחרת הנה באמת נודע דהרמב"ם ז"ל אינו מביא כלל הך דריש גלותא ומוכח דאינו מקול בשום ענין וכה יש להעיר ממתני' דנדרים דמ"ח דכותב חלקו לנשיא ומבואר שם דלר"י בנשיא א"צ לזכות ע"י אחר וכ' הרע"ב דהוי מפני כבודו של נשיא והתוי"ט כ' דהוא תקחז"ל ומכח מיגדר מילתא יש כח ביד חז"ל לעקור דבר מה"ת וכבר כ' בשו"ת הרדב"ז דבאיסור שישנו בשאלה יש כח ביד חז"ל אף לעקור דבר מה"ת בקו"ע וא"כ גם בלי טעם דמיגדר מילתא ג"כ הי' ניחא וא"צ לומר משום מיגדר מילתא ולענ"ד י"ל לפמ"ש בתוס' בכורות די"ח דבמידי דמצוה מיקני בדיבור לחוד והסברא משום דעיקר הא דלא קני בדיבור לחוד משום דליכא ס"ד אבל במידי דמצוה ע"י המצוה איכא ס"ד ושוב קני בדיבור לחוד וא"כ י"ל הא דבנשיא לר"י א"צ לזכות ע"י אחר הטעם דכמו דחזינן הכא במניקת דמהני בנתנה בנה למניקת דמחמת אימת ר"ג לא הדרי בהו א"כ בנשיא יש ס"ד בדיבור לחוד שפיר א"צ לזכות וממילא נשמע דלרבנן דס"ל דגם בנשיא צריך לזכות ע"כ דס"ל דגם בנשיא ליכא ס"ד בדיבור לחוד וממילא לשיטתם גם בר"ג ל"מ בנתנה בנה למניקת והוא הערה נכונה בס"ד:
ג) יצא דגם בר"ג אכתי אין ההיתר ברור ועדיין שייך הסברא דלא פלוג ובפרט דבת קצין גרע עוד מר"ג דהתם קלא אית לה למילתא אבל הכא י"ל ל"פ וכמ"ש המרדכי דבלא נשבעה המניקת עד"ר ליכא שום הו"א להתיר הואיל דאז יש חשש שמא תחזור בה רק הכוונה דאף בנשבעה עד"ר מ"מ אסור משום ל"פ והטעם י"ל דלא מינכר בין נשבעה ללא נשבעה אך באמת י"ל לפמ"ש הריב"ש דגם ר"ת האוסר בגרושה הוי רק משום ל"פ ולפ"ז י"ל דבלא התחילה להניק ונתנה בנה למניקת ונשבעה עד"ר דבאמת בכה"ג ליכא חשש בתינוק זה שמא תחזור בה ורק דרוצין לאסור מכח ל"פ וא"כ י"ל דתרי ל"פ באשה א' לא אמרי' ובפרט די"ל דבאמת זה ברור דגרושה אין עליה שיעבוד להניק ול"ח מניקת חבירו ורק שכ' הרא"ש דסתם אם מרחמת ותינקוהו ועי"ז שמתירין לה לישא יוצמח היזק להילד שוב אמרי' עצה טובה להנושא אותה למה לך לגרום היזק להילד וכשיטת רש"י כתובות דפ"ה דנהי דבארוסה בדיעבד מועיל מכירתה אפ"ה אמרי' עצה טובה להקונה לקנות במקום אחר עיי"ש וכ"ז היכי דכבר התחילה להניק אז אף בנתנה למניקת אח"כ יש לחוש שמא תחזור בה ותהי' אמו מנקתו עוד אבל בלא התחילה להניק ושכרה מניקת פנויה והמניקת נשבעה עד"ר א"כ בתינוק זה הרי ליכא שום חשש ורק דיש לאסור מכח ל"פ ע"כ כ"ז היכי דיש עליה עכ"פ שם מניקת אז יש לאסור מכח ל"פ אבל בגרושה דאינה בכלל מניקת חבירו אז שפיר היכי דליכא חשש בתינוק זה וי"ל דמותרת לינשא:
ד) וגם יש צירוף מזה שהבטיח אביה בדא"ה וקיבל עליו חיוב והשליש מעות נהי דראיתי בשו"ת מהרש"מ שכ' די"ל דרק בגרושה מקיל הר"ש לפי שהאב בוודאי יפרנס את בנו אף בלי תביעה וא"כ י"ל בנ"ד דהחיוב הוא רק על אבי האשה שוב י"ל דכסיפה לה מילתא לתבוע את אביה ושוב י"ל דנ"ד גרע אפ"ה י"ל דגם על נכדו מרחם ובוודאי יפרנס אותו אף בלי תביעה וכמ"ש בשו"ת מהרש"מ ח"ב סי' נ"ה ומכ"ש הכא דכבר השליש מעות דליכא עוד חשש בתינוק זה נהי דכ' בשו"ת מהרש"מ ח"א סי' צ"ט דאין לסמוך על זה שיש מעות ליתומים עכ"ז בגרושה שלא התחילה להניק דהב"ח מיקל ובכבר ניסת גם להט"ז א"צ לגרשה וא"כ כיון דבדיעבד תהי' מותרת מטעם גרושה שלא התחילה להניק א"כ לענין לכתחילה יש לסמוך ע"ז שכבר מונח מעות עבור הולד וכסברת הר"ן פ' הכותב דבמידי דבדיעבד והי' לו זכות מדינא מועיל סברא קלה אף להגבותו לכתחילה עיי"ש יצא מזה לדינא נלע"ד דאם ישכרו מניקת ישראלית פנויה שאין לה בעל ותשבע עד"ר שלא תחזור בה וגם שלא תינשא לאיש כל ימי ההנקה אז יש להקל אבל במניקת נכרית אין דעתי נוחה להקל ואף אם יעשה עמה כתב בדא"ה שלא תחזור בה מ"מ שמא תתעבר בזנות וכמ"ש בשו"ת בי"ש סי' י"ט ונהי דבשו"ת עט"ח מקיל ע"י כתב בערכאות עכ"ז במניקת נכרית אין רצוני להצטרף בדבר שיש סכנה להמורה כנלע"ד בס"ד לדינא ועיין בספרי ח"ג סי' ס"ו. ד' ויגש תרס"ט ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל