אור ברסלב
מהרש חלק ד פתיחה › סימן כט

מהרש חלק ד· רבי שמואל אנגל

פתיחה · סימן כט

סימן כח

להרבנים הגדולים בדצד"ק דעמביץ יחי' בדבר שאלתם בעיסה הנילוש בגריץ אי דינה כפת הבאה בכיסנין.

א) הנה באמת לפי המבואר בסי' קס"ח לכל הפירושים בפת הבא בכיסנין מבואר דבעי שיהי' מי פירות רק הפלוגתא אי סגי במילוי ממ"פ או דבעי שהעיסה בעצמה יהי' נילוש במ"פ והנה באמת באו"ח סי' ר"ה מפורש דבירקות המים שבישלו בהם ברכתו כמו הירקות ועי' עוד באו"ח סי' ר"ב סעיף ו' לענין פירות שבישלו במים אי דינו כפרי עצמו דפליגי בזה הרשב"א והרא"ש ולשי' הט"ז (סק"ט וסק"י בפירות ובשום שדרכן לבשלן או לשלקן או לסחטן גם לשי' הרשב"א חשיבי כמו בפרי עצמו ולשי' המג"א סקכ"ב אינו כן כיון דעכ"פ לא נטעו מתחילה אדעתא לבשלן ורק היכי דדרכן לבשלן עפ"י רוב אז גם המג"א מודה דגם לשי' הרשב"א חשיבי כמו הפרי עצמו וה"ה בירקות באם הדרך לבשלן עפ"י רוב לכ"ע המים חשיב כמו הירקות עיי"ש ולפ"ז י"ל דכמו דלשיטה זו סגי באם המילוי הוא מדבש ה"ה די"ל דאס יהי' המילוי מאורז או דוחן מבושלים דיהי' חשיב כפת הבא בכיסנין וממילא די"ל דגם לשי' הסוברים דבעי שהעיסה עצמה יהי' נילוש במ"פ מ"מ כיון דבמידי דהדרך עפ"י רוב לאוכלו ע"י הבישול המים חשיבי כמו הדבר בעצמו א"כ בוודאי די"ל דאם מבשלין גריץ עד שנרגש בהגריץ טעם מהמאכל בוודאי דיצא מתורת מים ונודע מ"ש הפוסקים לענין יין צמוקים שנעשה ממים דחשיב כמ"פ לחוד ואף דבשו"ת ח"צ סי' ק"מ חולק מ"מ בח"י סי' תס"ב סקי"א פסק דחשיב כמ"פ וע' בסי' ר"ב בט"ז ומג"א שכ' דביין צמוקים אחר ג"י אף בלא משך היין מן הצמוקים מ"מ יין גמור אף לענין ניסוך עיי"ש וע' ביא"פ סי' תס"ב שהעיר לשי' המג"א שנסתפק לענין מי דבש ה"ה דיש להסתפק לענין רוטב של בשר אם קלט הרבה טעם בשר די"ל דדינו כמ"פ עיי"ש ובפרט דמפורש בט"ז סי' קס"ח סק"ו דמקילין בספק דהוי סד"ר וכתב שם דודאי גם בעיסה גמורה יוצא בברכת במ"מ מה"ת ע"כ לענ"ד אם באמת הוא צורך גדול יש להקל, שיהי' נילוש בגריץ ורק באופן שיהי' שיעור כזה שיהי' נרגש בהגריץ טעם המאכל ולא טעם מים לבד כנלע"ד בס"ד לדינא:

ועש"ק ויחי תרנ"ט ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

מהרש חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה