מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל
סימן קב
להרב הה"ג בנש"ק וכו' כש"ת מו"ה דוד האלבערשטאם שליט"א האב"ד סאקליב:
בדבר שכתבתי בספרי ח"א סי' ל' בדין הבצלים לצרף שיטת הבית מאיר דאם הוי נ"ט בנ"ט ואב"י מותר בשאר דברים חריפים חוץ מקורט של חילתית והבאתי גם דברי הבינת אדם:
והנה כת"ה דחה דברי הב"מ וכ' שגם הבנ"א לא מקיל רק בנידון שלו שלא הי' רק כעין פירות חמוצים לפלא בעיני הלא הב"א כ' דלדעת המחבר דדבר ששייך נ"ט בנ"ט ונוטל"פ מותר בשאר דברים ועיין בפר"ח וכו"פ שכ' דלדעת הסוברים בנצלו שרי א"כ גם בד"ח נ"ט בנ"ט מותר ועיין בא"ר או"ח סי' תמ"ז שהוכיח לדחות דברי הרמ"א רק דנ"ט בנ"ט ואב"י מותר בכל דבר חריף ובפרט דיש צירוף שיטת הסוברים דבצלים לא מיקרי ד"ח ועיי' שו"ת מהרש"ם ח"א סי' ע' שצירף ג"כ דברי הבי"מ אף שכ' דדברי הרמ"א הם כנגדו מ"מ צירף שיטת הבי"מ ועיין בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קפ"ח שכ' דאף א"נ דהא דד"ח מחליא לשבח הוא מה"ת מ"מ גבי בב"ח אינו רק מדרבנן דהא דמחליא לשבח אינו דרך בישול ועכ"פ זה פשיטא דנהי דקשה לסמוך אדברי הבי"מ ולהקל מטעם זה עכ"פ זה פשיטא דעכ"פ חשוב לס' ומש"ה מקיל הפמ"ג לענין הטאלפין אם יש ס' שמא יש שיעור לבטל דחשוב ס"ס ומ"ש בשם ספר יהושע ויד יהודא לדחות דברי הפמ"ג לפלא על כת"ה שמחפש חומרות כ"כ אם ירצה לחוש לכל החומרות המובא בספרים אזי לא נוכל לברר שום הלכה ובפרט בענין זה דרוב הפוסקים ס"ל דנ"ט בנ"ט שרי אף בד"ח דאינו מפליט מכלי ואף בבישול שרי ובפרט באב"י ובצלים שאינו ד"ח לשי' כמ"פ בודאי דעכ"פ ל"ח כוודאי איסור ומצרף לס"ס ובפרט דלשי' כמ"פ הא דד"ח מחליא לשבח אינו רק מדרבנן כמ"ש הפמ"א וכמ"ש בהתשובה בקושיית השי"צ שהעיר כיון שחז"ל עמדו על הנסיון שמרגישין טעם מושבח א"כ הוי מה"ת וכתבתי די"ל דהוי כמו טעם קלוש וכמ"ש הש"ך בסי' צ"ח בשם האו"ה דטעם יותר מס' אינו רק מדרבנן ולפ"ז י"ל דאף אם נימא דבשאר איסורין הוא ד"ת דשם י"ל דגם טעם יותר מס' הוא ד"ת אבל בב"ח דטעם יותר מס' בודאי אינו אוסר מה"ת דל"ח דרך בישול כמ"ש בתוס' ע"ז דס"ה ע"ב א"כ פשיטא דגבי בב"ח אף אי מחליא לשבח מ"מ אינו רק טעם קלוש ול"ח דרך בישול ושוב אף בס' אי יש ס' שרי ומכ"ש דהכא דהוי ס"ס בדרבנן ובוודאי שרי:
ומ"ש דכיון דבתחילה לא הי' רק דרך טיגון ואינו רק דרבנן וע"ז כתב כת"ה דרוב הפוסקים הסכימו דטיגון הוי מה"ת לפלא הלא בנ"ד יש חוץ מזה כמה צדדים לומר דאינו רק דרבנן כמ"ש דלהרב' פוסקים הא דבד"ח אוסר באב"י הוא רק דרבנן ובפרט גבי בב"ח די"ל דל"ח דרך בישול רק דצרפתי שיטת הסוברים דגם טיגון אינו רק דרבנן והפמ"ג בעצמו אף שס"ל דצלי אוסר בב"ח מה"ת מ"מ בטיגון כ' דיש לצדד בהפ"מ לומר דלא הוי ד"ת ובחוו"ד סי' פ"ז מקיל אף בצלי דלא הוי מה"ת כדמוכח בסוגיא דסנהדרין ועיין שו"ת ח"ס חיו"ד סימן צ"ה וסימן צ"ז שכתב ג"כ דבטיגון וצלי י"ל דגם בב"ח אינו אוסר מה"ת א"כ פשיטא דבצירוף כל הני צדדים עכ"פ יש לסמוך אשיטת הנמ"י דטיגון אינו רק דרבנן:
ומ"ש דהכא ליכא חשש מכח איסור דבוק דבאינו דבוק בתולדה עיקר החשש שמא הוציא חוץ לרוטב ושוב לא חשוב דרך בישול והעיר כת"ה דאוכל גם אחר שהוציאו מן הרוטב כ"ז שהיס"ב חשוב ככ"ר ובפרט בדבר גוש לפלא בעיני על כתה"ר דעכ"פ נהי דדין כ"ר יש לו אף כשהוציאו מן הרוטב אבל עכ"פ דינו רק כחם בלא רוטב דהא לשיטת רש"י ז"ל אף כשמקצתו תוך הרוטב מ"מ דינו כאלו הי' כולו חוץ לרוטב וא"כ מפורש בפמ"ג בפתיחה להלכות בב"ח דחם בחם בלא רוטב בב"ח מותר בהנאה דל"ח דרך בישול ובשלמא בשאר איסורין דעכ"פ מפליט ומבליע אוסר מה"ת אבל בב"ח מותר מה"ת דעכ"פ ל"ח דרך בישול וגם דבר גוש אינו רק מפליט ומבליע רק דבר גוש עם דוחקא נסתפק הפמ"ג סי' צ"ד די"ל דמבשל ואוסר גבי בב"ח מה"ת ועיי' פמ"ג יו"ד סימן ס"ט לענין מלח וציר בכ"ש אי מבשל ועיין שו"ת ח"ס יו"ד סי' צ"ה שכ' בפי' דגם דבר גוש אינו אוסר גבי בב"ח מה"ת דל"ח דרך בישול א"כ ממילא נכונים דברי בס"ד לדינא וא"כ הי' מקום להתיר גם המאכל ובפרט הכלים בוודאי שרי וז"ב בס"ד:
באעה"ח יום ב' לך תרס"ו ראדמישלא. הר' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.