אור ברסלב
מהרש חלק ג סימן צה

מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל

סימן צה

סימן צד

לכבוד הרב הגאון המפורסים שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה עקיבא סופר שליט"א האבד"ק פרעססבורג.

בדבר איש אחד שהי' בשבי' ועבד בפאבריק ונפל שמה שריפה וכתב איש אחד משם לאשתו שחבירו אהרן דארויק מפ"ב נשרף שמה וגם סיפר לאיש אחד שכל האנשים שהי' בהאפאבריק ניצלו רק איש הנ"ל נשאר שמה ואח"כ מצאו גוף שרוף שמה אך לא הכירו אותו וגם ערל אחד הגיד במסל"ת לפני אשה אחת שהי' שמה עם איש דארוויק מפ"ב ואמר שיש לו להאיש הנ"ל אשה וילד אחד וחותנו יש לו אכסניא בפ"ב והוא הערל עם האיש הנ"ל נשארו האחרונים כבית שנפל בו השריפה והערל עלה על חומה גבוה ומשם עלה על הגג וקפץ לארץ על השלג ודארוויק הנ"ל נשאר בבית לבדו כי הי' צולע על ירכו ולא הי' יכול לעלות על החומה ובטח נשרף ואח"כ מצאו שלדה שרופה וקברוהו זה אמר הערל במסל"ת ואח"כ שאלוהו על פרטי הדברים ואמר ששמי הי' דארוויק אהרן זה תורף הגב"ע בקצרה:

הנה בעדות הערל במסל"ת אף שלא אמר שמו וגם א"נ דשם כיניו חשוב כשם אביו דגם בזה יש פלוגתא כנודע והגם דשי' רוב הפוסקים דשם כיניו חשוב כשם אביו וכמ"ש בספרי, ח"א סי' ע"א ובפרט בצירוף שם עירו דלשי' כ"פ סגי בשמו ושם עירו לחוד וא"כ באמר שם כיניו ג"כ בוודאי מועיל אבל הכא לא הזכיר שמו העברי אבל באמת כיון שאמר שחותנו יש לו בית אכסניא ומפורש בשו"ת גאוני בתראי דשם מלאכתו חשוב כשם אביו וה"ה די"ל דחשוב כשמו ובפרט דמפורש בשו"ת אגודת אזוב סי' כ"ה בשם כמה פוסקים דשמו ושם עירו בצירוף סי' גרוע ג"כ מועיל וא"כ הכא דאמר שם כיניו ושם עירו ומסחר חותנו ושיש לו אשה וילד אחד א"כ חשוב כדבר ברור ובפרט שנודע שאיש זה הי' שמה בהפאבריק הזה א"כ כיון דלפי דברי הערל לא הי' שמה בהפאבריק שני אנשים בכינוי כזה א"כ אין לגו לחוש שמא האיש אהרן דארוויק אזיל לעלמא ובא לשם איש אחר ששמו דארוויק והי' מפ"ב כיון דבאמת מעיר פ"ב לא יצא איש אחר לשבי' בשם זה הגם שכ' בשו"ת ד"ח ח"ב סי' מ"ז דל"מ חיפוש אם לא ידעו מתי יצא האיש שמת מעיר זה ויש לחוש שמא יצא המת מעיר פלוני זה כמה שנים אך באמת שם בשו"ת ד"ח לא הגיד שום דבר רק שהוא ממעלין שפיר יש לחוש שמא הוא איש אחר שיצא משם זה כמה שנים אבל הכא עכ"פ הגיד שם כיניו שם מלאכת חותנו א"כ שפיר יוכל להתברר בק' פ"ב שכמה שנים לא נחסר משם איש בשם כינוי כזה ושיהי' לחותנו בית אכסניא א"כ חשוב כדבר ברור שזה הי' ר' אהרן דארוויק אך אף אם נחוש שמא הנשאר שמה הי' איש אחר מ"מ אח"כ ע"י שאלה אמר הערל גם שמו העברי א"כ יפה הביא כה"ג מדברי הש"ע סעיף ט"ו דאם התחיל להגיד במסל"ת אף שלא הי' עדותו שבמסל"ת מספיק מ"מ מועיל מה שגמר ע"י שאלה כמ"ש בח"מ סקכ"ט מכ"ש הכא שנראין הדברים שגם בדברי' הראשונים הי' עדות מספיק להתיר ואף דלא דמי לעובדא שבשו"ת פרשת מרדכי סי' כ"ו דשם עכ"פ הגיד שמו ושם אביו א"כ נהי דחסר שם עירו מ"מ שוב סמכינן כיון דהוא הי' וודאי בשפיטאל שוב אין לחוש לאחר והטעם י"ל דעכ"פ שמו ושם אביו מועיל מה"ת דחשש שני יב"ש בלא הוחזקו אינו רק דרבנן כמ"ש התוס' ב"מ ד"כ א"כ בדרבנן שוב סומכין אהא דכיון שהוא הי' במקום הזה אין לחוש לאחר אבל י"ל דשם כינוי ועירו בלי שמו העברי אף מה"ת אינו מועיל וכסברת הד"ח דשמא יצא מפ"ב איש בכינוי כזה זה כמה שנים וזה הוי חשש ד"ת שוב אין זה דומה לעובדא דמכליף בן מלל שבשו"ת הרא"ש אבל באמת מכל הני צירופים שאמר שם מלאכת חותנו ושיש לו אשה וילד אחד עכ"פ י"ל דמועיל מה"ת ושוב יש לסמוך הואיל שידוע שכתב מכתבים מבית הפאבריק הנ"ל שבוודאי לא יצא משם ושבא לשם איש אחר מפ"ב בשם כינוי כזה:

אך העיקר שיש לעיין בזה מחמת כי לא העידו שראהו מת ממש ויש לחוש שאיש דארוויק יצא משם אח"כ חי ובא שמה איש אחר ונשרף ונודע בזה מחלוקת הפוסקים הרמ"ה והרשב"א והריטב"א שנחלקו בפי' דברי הש"ס יבמות ועיין שו"ת בית אפרים סי' י"א ובנו"ב מה"ת סי' נ"ט והנה בבית אפרים שם העיר עפ"י דברי הרמב"ן ז"ל דמקומו ממש עדיף מקורבא והוא מש"ס ב"ב כ"ד א"כ גם בנידון כזה יותר י"ל דהנשרף הי' איש שדר בקביעות בבית הנ"ל מלומר שיצא ובא אחר במקומו ממקום רחוק והגם דבנוב"י שם סי' נ"ט כ' דל"מ נגד חא"א אך באמת י"ל דכבר העירו במבי"ט ושב יעקב דאם ידעו שאיש זה הי' וודאי במקום זה נימא היינו שאבד היינו שנמצא אך באמת חוץ לזה דיפה כ' בש"ש דבמקום שהשיירות מצויות א"כ רוב עדיף וגם שם ל"ש לומר דחשוב מקומו ממש דהא גם איש שדנין עליו לא הי' דר במקום הזה רק במקרה הלך בדרך זה א"כ יש לחוש שגם איש אחר מרובא דעלמא בא שמה ובפרט שי"ל דמוקמינן בעל של זו בחזקת חי ואף דע"כ מת איש אחד מ"מ יפה כ' בב"ש דאנו דנין רק על חזקת חי מי שהכרנו אותו דעל איש שאין דנין עליו ל"מ חזקת חי שלו דכמה מתום יש בעולם שמתו זה זמן רב וכמ"ש בנוב"י מה"ק ומקורו מתוס' שבועות מ"ה לענין איחזיקו אינשו בגנבי וא"כ י"ל לפמ"ש בנוב"י מה"ק חאה"ע סי' ל"א דהיכי דאיתרע חזקה קמייתא קודם שראינו השתנות שוב אזלינן בתר חזקה דהשתא ומקורו מש"ס דנדה ד"ד ומתוס' פסחים צ"ו א"כ ה"נ י"ל בשלמא אם נעלם איש אחד וידענו שהלך בדרך זה א"כ קודם שנמצא מת בדרך הזה לא הי' לנו שום ספק שמא מת האיש שנעלם מאתנו דחזקת חי כ"ז שלא ראינו השתנות חשוב כבירור כמ"ש הט"ז סי' שצ"ז ומקורו מתוס' יומא דנ"ה דגם בזקן שהגיע לגבורות ששלח גט רק מדרבנן חוששין שמא מת אבל מה"ת מהני חזקת חי אף לקולא ואף דבתוס' ב"מ דל"ט משמע דרק משום קולית עגונה מוקמינן בחזקת חי ע"כ הכוונה דאי לאו משום קולית עגונה הי' חז"ל מחמירן וכמ"ש הרשב"א והריטב"א בפי' דברי הש"ס בהא דע"א במלחמה דרק חז"ל החמירו בלי סברת דיוקא רבה עכ"פ כיון דהוחזקנו לגברא זה וודאי חי א"כ גם בנמצא מת בדרך הזה יש לחוש שמא הוא אחד מרובא דעלמא שלא הכרנו אותו בחייו אבל הכא דעכ"פ ידענו שאיש הזה הי' במקום הדליקה ובעת שהניח אותו הערל שמה כבר הי' האש בוער סביב הבית א"כ עכ"פ גם אם לא הי' נמצא שמה איש שרוף ג"כ הי' ספק שמא נשרף שמה האיש שנשאר ונעשה אפר עכ"פ חשוב איתרע חזקת חי שלו כמו בנפל עליו הגל כהא דפסחים צ"א ועפ"י דברי התוס' שם שוב כשמצא אח"כ שמה איש שרוף מת יותר יש לנו לומר שמת האיש שכבר נולד לנו ספק בחזקת חי שלו מלומר שנשרף איש אחר שע"כ הי' לו חזקת חי ברור רגע קודם שבא להבית וגם סברת הש"ש ל"ש דעכ"פ לא שכיחי שיירות שמה במקום הפאבריק הנ"ל ובפרט בעת הזה שאש בוער א"כ יותר יש לתלות שהוא האיש שנשאר שמה:

וא"כ ל"מ לשי' הרמ"ה דאם לא ראינו ריעותא היינו שם הי' גוף שרוף עם הידים גם יש פס יד שרוף א"כ פ"כ הי' שמה איש אחר שנפל ממנו היד שוב חוששין שמא אחר הוא שנשרף ובעלה ברח מחמת כסיפא אבל במקום שי"ל שלא הי' שמה איש אחר כלל מתירין א"כ פשיטא דהכא שרי ואף לשי' הרשב"א דכ"ז שלא ראינו שהתחיל האש לשלוט בו ל"מ אף אם נמצא רק גוף שרוף לחוד וגם לפי' הריטב"א ז"ל שהכירו היד בטב"ע שהוא מבעלה של זו ואפ"ה חייש רחב"א וגם הבאתי בתשובה מדברי הח"ס סי' ס"ז עכ"פ י"ל דאדרבה שם שמצאו יד שרוף יש במה לתלות דברח מחמת כיסופא ובאמת הוא חי אבל אם נמצא רק גוף שרוף היינו תולין שבעלה שהי' במקום זה נשרף דאם הי' חי למה ברח מביתו גם יפה כ' כה"ג כאן שבשעה שיצא הערל משם כבר לא הי' אפשר לצאת דרך הפתח רק דרך החומה וא"כ איש הנ"ל שהיו צולע על ירכו קשה מאוד שיוכל לעלות על החומה ולהפיל א"ע למטה והוי בגדר מיעוט דל"ש שיצא דרך החומה דבשלמא באיש בריא קאמר בש"ס ב"ק דכ"ב דפטור על העבד דהיו לו לברוח אבל איש כזה חשוב ככפות א"כ גם אם לא הי' נמצא שם גוף שרוף ג"כ הי' הוכחה להתיר דנהי דבאיסור, א"א חוששין למיעוט כמו במשאל"ס ועיין תוס' קידושין ד"ן דחוששין למיעוט מקדשי והדר מסבלי אבל הוא קן חומרות חז"ל ודי לנו במה שהחמירו עכ"פ גם אם לא מצאו שם איש שרוף ג"כ הי' קרוב הדבר לתלות שנשרף מלומר שיצא דרך החומה או שנעשה לו נס כמ"ש הב"ש ס"ק צ"א כיון שהי' חולה על רגליו והראי' דהערל עלה על החומה ואיש הנ"ל לא הי' יכול לעלות מכ"ש כיון שמצאו אח"כ גוף שרוף שם א"כ בלא"ה החזקה דכאן נמצא מסייע דהנשרף הי' איש הנ"ל ושלא בא שמה איש אחר ואך מחמת חומר איסור א"א מחמיר הנוב"י אבל הוא רק חשש דרבנן דגם משאל"ס אינו רק חשש דרבנן לכתחילה שוב סומכינן אהוכחה זו שאיש שצולע על ירכו קשה לו מאוד לעלות על החומה לקפץ למטה ולענין חשש דרבנן סומכינן אסברא זו וכמו שהבאתי משו"ת אגודת אזוב סימן כ"ה דסימן גרוע מצטרף לשמו ולשם אביו והסברא דשמו ושם אביו מועיל עכ"פ מה"ת שוב מצרפין סימן גרוע ג"כ הגם דגם לענין משאל"ס והכירו אותו אח"כ ע"י סימן גרוע ל"מ דרק בסימן אמצעי דעת כ"פ דמועיל באיסור דרבנן כמ"ש בספרי ח"א סי' מ"ט וסי' נ"א ובכמה תשובות אבל סימן גרוע ל"מ עכ"פ חזינן דהיכי דיש שמו ושם אביו כיון דמועיל באיסור לכמה פוסקים שוב בצירוף סי' גרוע לכ"ע מהני מכ"ש הכא דיש כמה הוכחות שאיש זה לא הי' יכול לעלות למקום גבוה א"כ כיון דבלא"ה י"ל דכיון שבוודאי הי' כבר במקום הזה הוא שנשרף דעכ"פ חשוב כאין שיירות מצויות שמה ושייך צירוף שי' המבי"ט והשב יעקב וכמ"ש בספרי ח"א סי' מ"ח א"כ שוב מצטרף הסברא דאיש כזה לא יוכל לעלות על החומה:

ובפרט כמ"ש כה"ג כיון דמצאו אותו שרוף באותו מקום שהניחו ערל קודם שיצא א"כ י"ל דחשוב כצימצום מקום דחשוב סי' מובהק וגם באינו מצמצם המקום ממש רק שומא באבר פלוני או נקב בצד תיבה פלונית אפ"ה מפורש בשו"ת הגאון התנית ז"ל דחשוב עכ"פ סי' אמצעי ועיין בשו"ת בית שלמה סי' מ"א א"כ מכל הני טעמי י"ל דעדות הערל סגי וגם בעדותו של העדות וינטריץ דחשש כה"ג דהוי בכלל פסולי עדות באמת שי' הנמ"י פז"ב דרשע שאינו דחמס כשר בעדות אשה ועיין בקצה"ח סי' מ"ו וסימן נ"ב ובנה"מ סי' מ"ו וגם אינו מבורר שחילל שבת במלאכה ד"ת וכ"ז שאינו יודע מחומר האיסור אינו נפסל מה"ת א"כ יש ס"ס להתיר ובפרט המכתב שכתב לאשתו י"ל דחשוב מסל"ת בקישור דברים ובכה"ג כ' הבי"מ דמועיל בכתב אף לשי' הרמב"ם ז"ל ובפרט דמפורש בצ"צ ובשו"ת ד"ח ח"א סי' כ"ד וח"ב סי' ס"א דאם נראה שאין מתכוין להעיד כשר גם בלי מסל"ת דלשי' התה"ד כ"ז שאינו מתכוין להתיר מהני מה"ת ובפרט שכבר אבד זכרו כמה שנים יש סניף להתיר ע"כ לפענ"ד יש מקום להתיר האשה הנ"ל ובלבד שיצטרף לזה עוד רב גדול אחד ואח"כ ישבו ב"ד של ג' ביחד להתיר האשה כדין הניסת בע"א והשי"ת יצלינו משגיאות:

באעה"ח יום ה' בחקותי מ' למב"י תרפ"א קאשוי יע"א. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

מהרש חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה