מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל
סימן עא
להרב הה"ג כש"ת מו"ה חנוך העניך פאק דומ"צ דק"ק קאשוי יע"א.
בדבר שאלתו שקבעו קופה לצורך נדבות לא"י בכותל של הקלויז ובשעת שקבעו הקופה רצו הגבאים דקלויז שיחלקו הקופה בהכותל לשנים וחציו האחד יהי' עבור הקלויז וחצי השני עבור א"י ולא יכלו להתפשר עם הגבאי דא"י כמה ישלמו בעד חצי הקופה ויען שאז לא הי' דחיקא לכך לא עשו המחיצה בהקופה וכעת הקלויז נצרך להכנסות ואין להם מקום מרווח לקבוע שמה הקופה לצרכי הקלויז ורצונם לעשות מחיצה בהקופה וצד אחד יהי' עבור עא"י וצד השני עבור הקלויז וישלמו דמי החצי שיווי הקופה. או שגבאי דא"י יקבע קופה קטנה אחרת כדי שיהי' מקום להכניס עוד קופה קטנה עבור הקלויז זה תורף שאלתו.
והנה עיקר הספק א"נ דהקנו מקום עמידת הקופה להגבאי דא"י לחלוטין וע"י קביעת הקופה חשוב כחזקה כמ"ש הקצה"ח סי' קפ"ט דשימש חשוב קנין עכ"פ לענין שימש ובפרט דמקומות של בהכ"נ לכ"ע נקנה בהילוך כמ"ש הט"ז סי' קצ"ב דהוי כשביל של כרמים ועיין נה"מ שם ובפרט דאם נותן קרקע להקדש נקנה בדיבור בעלמא דאמירה בהקדש חשוב כחזקה כמ"ש הריטב"א הובא בש"ך סי' ס"ו. אך באמת יש ספק אי הקנו המקום לחלוטין או רק על זמן היינו כל זמן שלא יצטרכו המקום לצרכי הקלויז:
והנה במתחייב לזון את חבירו יש בזה מחלוקת הפוסקים דלשיטת הרא"ש יוכל לפטור א"ע בשנה אחת כמפורש בחו"מ סימן ס' ובסימן קס"ג דבפטרוהו ממס סתם ל"מ הפטור רק על שנה אחת וספק פטור אינו מוצא מידי חיוב וודאי וכמ"ש בש"ך סי' מ"ב דבפטרוהו ממס סתם אינו נפטר מפדיון שבוים כיון דכל זכותו מכח השטר וכל מה דלא מפורש בהשטר ל"מ אף שהוא מוחזק. וכמ"ש המהרי"ט סי' ל"א דספק מחילה ל"מ נגד חיוב וודאי. וכתבתי בתשובה דאף דבעי בש"ס ב"ב דקל"ב גבי בבריא האיך דנשאר בתיקו וקיי"ל דמפסדת כתובתה אף דהוי ספק מחילה י"ל בכתובה דלא נתנה לגבות מחיים הוי כספק על התחלת החיוב. וא"כ הכא דגוף החומה הוא של אנשי הקלויז רק דהקנו מקום לגבאי דא"י להעמיד שם קופה וכיון שיש ספק אי הקנו המקום לחלוטין י"ל מספק מוקמינן בחמ"ק וקיי"ל דגם בספק הקדש אזלינן לקולא לבעלים כמ"ש הפוסקים דבבעי' דיש יד להקדש אזלינן לקולא וכן בהא דשכ"מ שהקדיש ועמד דנשאר בש"ס בתיקו שי' הרשב"א והנמ"י דאזלינן לקולא ואף דהרא"ש ז"ל מחמיר הטעם דכיון דעכ"פ יש בעי' בש"ס שמא גמר ומקדיש שוב ל"ח בכלל דברים שבלב כל אדם ושוב אמרינן דברים שבלב אינו דברים ועיין קצה"ח סי' ר"נ ור"ז שם דוודאי הקדיש רק שיש ספק אם הקדיש על תנאי בכה"ג נודע מ"ש הרשב"א ז"ל הובא במ"ל פי"ז מטוען ומסיק דס' תנאי אינו מבטל קנין ברור אבל הכא דיש ספק על התחלת הקנין אם הי' מתנה לחלוטין שוב מספק א"א להוציא מחמ"ק ובפרט שגילו דעתם תיכף שרצונם שיחתלק הקופה ויהי' חציו לצרכי הקלויז א"כ יש אומדנא דמוכח שאדעתא שיהי' מוכרחים להעמיד שם קופה שלהם לא היו מתרצנים שיהי' הקופה של א"י ממלא כל המקום ומצינו דאומדנא מועיל לבטל אף מתנה שכבר הגיע ליד המקבל ורק בדבר התלוי בדעת שניהם ל"מ אומדנא כמ"ש התוס' כתובות דמ"ד ואפ"ה בהמירה אחות המשודכת מהני אומדנא לבטל הקשר וכ' בנוב"י מה"ק יו"ד סימן ס"ט משום דמחוסר עוד מעשה הנישואין מהני האומדנא לפוטרו מחיוב לישאנה וממילא בטל קשר החיתון ומכ"ש הכא דאינו מגיע הפסד ברור לעניי א"י דיוכל להיות שגם אם יתחלק הקופה מ"מ יתנו המנדבים לצרכי א"י כמקדם וידוע מ"ש הרמב"ן דהמונע לחבירו מלקבל מתנה דפטור דל"ח רק גרמא בניזקין ועיין קצה"ח סי' נ"ה ואף דגם בגרמא בניזקין אפ"ה יש איסור תורה כמ"ש היש"ש ועיין שו"ת בית יצחק חאה"ע סימן ס"ב מ"מ הכא לא חשוב עוד בכלל מונע לחבירו מלקבל מתנה שאפשר גם להבא יתנו לקופת א"י כמקדם א"כ ל"ח אף בכלל גרם הפסד ובפרט מפורש בש"ע דאף בנודר לצדקה לעניים ואח"כ נעשו קרוביו עניים כ"ז שלא מסרו ליד הגיזבר יוכל לשנות הצדקה ליתנו לקרוביו משום דחשוב אומדנא לבטל הנדר, ואף דל"ח אומדנא ברורה להוציא מיד הגיזבר דהוי ככבר זכו בו עניים כדאמר בש"ס ב"ק דל"ו אנן יד עניים אנן מ"מ כל זמן שלא בא ליד הגיזבר מהני האומדנא ועיין בספרי ח"א סי' כ"ט וסי' ל"א מכ"ש הכא דאינו מפסיד בזה זכות עניי א"י בוודאי דמועיל האומדנא אף אם הי' אומר הגבאי דקלויז שמקנה המקום אלעולם מכ"ש הכא שיש ספק שמא לא הרשה רק על זמן ובפרט שנ"ד תיכף שרצונם לקבוע ג"כ שמה קופה עבור הקלויז כוודאי שרשות בידם להכריח את הגבאי דא"י או למכור להם חצי קופה בדמי שוויו ויעשו מחיצה באמצע ואם לא ירצו למכור להם חצי קופה מחויבים הגבאים דא"י ליקח מהכותל קופה זו ויקבעו שמה קופה קטנה בכדי שישאר מקום בהכותל לקבוע שמה ג"כ קופה עבור צרכי הקלויז כנלע"ד ברור בס"ד להלכה ולמעשה ומרוב טרדא אקצר:
באעה"ח יום ב' פנחס תרפ"ג יע"א. ידידו דו"ש הק' שמואל ענגיל. פה מרחץ הארשפאלווא