מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל
סימן ע
להרב הה"ג חו"פ בנש"ק כש"ת מו"ה שלום האלברשטאם נ"י אבד"ק ניסקאי יצ"ו.
בדבר שאלתו בקהלתו שהי' יוצא מכשול מתח"י הטבחים בניקור הבשר ועי"ז תיקן בחרם באסיפת זט"ה שלא ימכרו הטבחים הבשר עד שיראה השו"ב אם מנוקר כד"ת וכעת א"א להשו"ב להשגיח על זה מכמה סיבות והלך כת"ה איזה זמן להשגיח עליהם אולם אחרי שכת"ה אינו בקי במלאכת הניקור וגם קשה לפניו לילך בכל יום להמקולין ע"כ רצונו לבטל החרם הנ"ל ורק להזהיר את הטבחים להשגיח היטב שלא יבא עוד מכשול בזה אי יאות למיעבד הכי זה תורף שאלתו:
והנה כת"ה הביא הדין המפורש ביו"ד סימן רכ"ה סעיף כ"ה דחכמי ציבור ניתרים בלי פתח וחרטה עכ"פ מכאן ולהבא וכתב בש"ך סק"פ דתלוי ברצון הצבור אם רוב צבור רוצין יכולין להתיר, ורק שנסתפק כת"ה דבנ"ד דניתקן לסייג וגדר י"ל דל"מ התרה והביא משו"ת ח"ס חיו"ד סי' י"ג עכת"ד. הנה באמת בח"ס שם מבואר דתיקנו שלא ישחטו רק ב' שו"ב ביחד כ"ז שלא בטל הטעם אף הרב בעצמו אינו יכול לבטל עיי"ש ובאמת בשו"ת נובי"ק חיו"ד סימן א' כתב על שאלה כזו שתיקנו שלא ישחטו רק ב' שו"ב ביחד דיכולים לבטלו ולא מבעיא קודם שעברו על התקנה בוודאי דהציבור בעצמם יכולים לבטל אף בלי פתח וחרטה, ואף בכבר עברו אפ"ה בפתח וחרטה יכולים להתיר עיי"ש וגם בנודר שלא לשחוק מפורש שם בש"ע סעיף ט"ו דאם יש חשש מכשול שיעבוד מתירין לו ועי' שו"ת ד"ח ח"א יו"ד סי' א' פסק ג"כ כהנוב"י דאף בכבר עברו על התקנה יש עצה להתיר עיי"ש ובאמת בד"ח סי' י' מפקפק על הנוב"י דקשה לבטל גדר של סיג מפני הפסד ממון עיי"ש והנה בנוב"י שם סי' ב' מוכח דלענין שו"ב שעבר על חרם ויתירו החכם על ידי פתח וחרטה דאז שוב יוכשר גם שחיטתו למפרע עיי"ש ובאמת הדבר צע"ג דנהי דע"י השאלה נתגלה שלא התחיל האיסור מ"מ עכ"פ בשעה שעבר על החרם נתכוין לעבירה ולא גרע מנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה דצריך כפרה כמפורש בש"ס נזיר דכ"א ויליף מקרא וד' יסלח לה עיי"ש ועיין בירושלמי פ"ח מתרומות ובר"ש שם מ"ש בזה ועי' שו"ת בי"ש אה"ע סי' פ' שהעלה באחד שהעיד עדות ואח"כ שאל על השבועה דאפ"ה אין להכשיר עדותו למפרע עיי"ש א"כ מכ"ש בשו"ב טפי יש לאסור מבעדות דבשאר עדות עיקר הא דעובר על השבועה פסול לעדות אינו מכח חשש משקר דברשע שאינו דחמס ליכא חשש משקר כמ"ש בנמ"י פז"ב ורק דפסול מגזה"כ וא"כ הי' מקום לומר דע"י שאלה נתגלה באמת שלא הי' רשע אבל בעבר על חרם בעניני שו"ב דהוי כחשוד לאותו דבר ופסיל לשחיטה משום שמא אינו שוחט יפה וכמ"ש בנקה"כ יו"ד סי' ב' על קושית הט"ז סק"ו שם א"כ מה מועיל מה ששאל אח"כ על החרם עכ"פ בשעת שחיטה הי' חשוד לאותו דבר ויש חשש שמא לא שחט יפה. ע"כ דברי הנוב"י צ"ע. נחזור לנ"ד דהשו"כ א"א לו כעת להשגיח עליהם וכת"ה אינו בקי בהניקור א"כ י"ל דהוי כגזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בו דמפורש בש"ס ע"ז דל"ו דל"מ גזירה כזו וכ"ה בש"ע יו"ד סי' רכ"ח ונהי דכ' בתוס' שם דאם כבר פשט איסורו לא יוכל לבטל אף באין הצבור יכולים לעמוד בו דתרתי בעי אין יכולים לעמוד בו וגם לא פשט איסורו עיי"ש א"כ הכא דהי' התקנה לאותו עיר ופשטה התקנה בעירו ג"כ חשוב כפשט איסורו וכמ"ש בתוס' גיטין דל"ו ע"ב ושוב לא יועיל מה שאין הציבור יכולים לעמוד בו וכן הרגיש הח"ס שם אך באמת י"ל כ"ז דוקא במקום שגם בשעת עשיית התקנה לא הי' הצבור יכולים לעמוד בו ואפ"ה פשטה התקנה שפיר א"א להתיר אבל בנ"ד דבשעת עשיית התקנה הי' אפשר לעמוד בו דהרי השו"ב הי' בקי בזה ורק שנולד עכשיו סיבה שאינם יכולים לעמוד בו ע"י סיבת השו"ב, א"כ כיון דתקנה הראשונה הי' שיהי' השו"ב משגיח ותקנה זו כבר אזדא כיון דהשו"ב אינו משגיח מכמה סיבות א"כ הרי כבר אזדא התקנה העיקרת ושוב כיון דהוי דבר שא"א להצבור לעמוד בו ואחרי שידוע לכת"ה שכעת הטבחים יהי' נזהרים שלא יצא מכשול מתח"י אזי רשות ביד כת"ה וזט"ה לבטל החרם כנלע"ד בסיד לדינא:
באעה"ח ד' וישב תרס"ד ראדמישלא. ידידו הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.