מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל
סימן סה
להרב הה"ג ר' ישראל לעבאוויטש מוצ"ד זעלטי נ"י.
בדבר שאלתו באיש אחד שהי' חולה מסוכן ר"ל ובזמן הלז נפטרה אשתו ר"ל והוא לא ידע כלל ממיתתה ובעיר ההוא רבו בעו"ה כת מחללי שבתות ונחלקו אחב"י היראים ועשו להם קלוז ויש להם רב מיוחד ורק בעניני מסים משועבדים לקהלה הגדולה ורק בבית החיים יש להם שכונה מיוחדת לקבורת המתים מעדת היראים וגם הנשיא דח"ק הוא מאנשי היראים ובעת מיתת האשה הנ"ל הי' ר"ל עת צרה בכל העיר והגבאי הראה להם מקום לקבורה בשכונת היראים והשמש פשע וחפר לה קבר בין שכונת הפושעים וכאשר בא הגבאי לבית החיים אחר שכבר נחפר הקבר צעק מאוד על המעשה הזאת ואמר בפירוש כי אם לא הי' הזמן סמוך לש"ק הי' מצוה לחפור קבר אחר. וכן כאשר שב הבעל לבריאתו ושמע ממיתת אשתו וממקום שנקברה אמר תיכף שיפנה אותה מקברה להוליכה לקברות אבותי' בעיר אחרת אך יען כי כעת א"א להוליכה לקברת אבותי' שהוא מחוץ לג' מדינת לזה רצונו לפנותה ולקוברה בשכונת היראים בשם זה תורף השאלה בקצרה:
והנה ידוע דאסור לפנות מת אף בארון סגור דל"ש חשש ניוול מ"מ אסור מחשש חרדת הדין כמו"ש בשו"ת ח"ץ דחוששין לכל הטעמים אך עכ"פ מצינו בפוסקים דמקבר עכו"ם לקבר ישראל מותר דלהצילם מבזיון המת בעצמו מיותר על חשש חרדת הדין. וגם מפורש בפוסקים דאם התנה בשעת קבורה לפנותו מותר וגם בציוה המת להוליכו לעיר אחרת אף שלא אמר בפירוש שיפנו אותו וי"ל דכוונתו הי' להוליכו קודם קבורה ואפ"ה אם לא הי' אפשר להוליכו תיכף מותר לפנותו מקברו וחזינן דאזלינן בתר אומדנא כיון דגילה דעתו שאין ברצונו שיקבר במקום ההוא אמדינן לדעתו שגם אם הי' יודע שלא יהי' באפשר להוליכו קודם קבורתו הי' מסכים לפנותו מקברו ואומדנא דמוכח חשוב כתנאי כמ"ש התוספת קידושין ד"נ וא"כ י"ל עפ"י מה דמפורש בש"ס ב"מ דכ"ב בהא דכלך אצל יפות אם נמצא יפות מהן תרומתו תרומה וקאמר בש"ס דלאביי דס"ל יאוש שלמ"ד ל"מ מיירי בשוי' שליח והרמב"ם ז"ל לא מביא הא דשוי' שליח וכ' בט"ז יו"ד של"א דסמך על סוגי' דקידושין נ"ב דמכח ניחותא דמצוה אמרינן אמ"ל וחשוב כשוי' שליח ועיין קצה"ח סי' רס"ב די"ל באם לא נודע לו מהחמץ עד אחר זמן איסורו ואז כנודע לו הפקירו אמרינן מכח ניחותא דמצוה אמ"ל וחשוב כהפקירו קודם זמן איסורו ועיין בספרי ח"ב סי' י"ד מ"ש בזה עכ"פ ה"נ י"ל אף דלא הותנו בשעת קבורה לפנותה מ"מ דוקא אם הי' הבעל בשעת קבורה ולא הותנה ע"כ דלא הי' בדעתו לפנותו ושוב שייך חרדת הדין אבל הכא דהבעל הי' חולה מסוכן ולא ידע כלל מקבורתה במקום ההוא וכיון שנעשה איסור בקבורתה במקום ההוא מטעם אין קוברין צדיק אצל רשע ותיכף שנודע לו אמר שיפנה אותה א"כ אמרינן מכח ניחותא דמצוה אמ"ל והוי כהתנה תיכף שאף אם הי' אז זמן דחוק לחפור קבר אחר כי הי' סמוך לש"ק מ"מ חשוב כהותנה תיכף לפנותה וידוע מ"ש מהרבי"ל הובא במ"י פ"א ממכירה דאיסור חשוב כהותנה ועיין בספרי ח"א סי' ו' א"כ חשוב כוודאי התנה ובפרט כיון שיש מנהג קבוע בעיר ההוא לקבור כל המתים מקהל היראים בשכונה מיוחדת א"כ מפורש בש"ס ב"מ דק"ח דדבר שאדם עושה סתם עושה ע"ד המנהג ומפורש בנמ"י שם דאף מיגו נגד המנהג ל"מ ועיין בש"ך סימן פ"ב ואף שהכא ע"כ שינוי מהמנהג במה שקברו אותה בין הפושעים ונודע מיש ברמב"ן קידושין ד"נ דאם ע"כ הי' שינוי מנהג בדבר אחד יש לחוש ששינוי גם בדבר אח אך באמת הכא נעשה השינוי בטעות בפשיעות השמש שוב תולין דדעת הבעל הי' כמו המנהג ובוודאי אם הי' ידע הי' מתנה לפנותה ובפרט דעכ"פ מפורש בפוסקים דמקבר עכו"ם מותר לפנות וקיי"ל מחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם א"כ מותר בלא"ה לפנותה ואף שי"ל דגם מחללי שבת אולי כבר נתכפר להם במיתתם ע"י צער עיכול בשר וכמ"ש הח"ס יו"ד ס' שמ"א אך באמת יש לחלק דשם רצו לפנות הרשע לפי שגורם בזיון להצדיק א"כ כמו דקיי"ל בס' ממון המע"ה ואף רוב ל"מ א"כ ה"נ הרשע כבר מוחזק בקבר ההוא וכיון שיש סברא שכבר נתכפר לו ושוב אינו גורם בזיון לצדיק שוב מס' א"א לקלקל חזקתו שיש לו בקברו אבל הכא שרוצין לפנות הצדיק א"כ גם להצילו מס' בזיון מוותר על חשש חרדת הדין וכמ"ש בשו"ת ב"א חיו"ד סי' ס"א דגם בשם שפסול מחמת ספק מותר למוחקו דעכ"פ ל"ח דרך השחתה ובתשו' כתבתי בהא דהעיר המגי' במ"ל אהא דמשלישין גט בנשתטית מחשש כל מילתא דלמצ"ע למ"ש וכ' במרכבת דמהני מטעם זכי' להצילו מחדר"ג אף דבנשא בהיתר יש דעות דל"ח בכלל חדר"ג אפ"ה גם להצילו מס' חרם ג"כ חשוב זכי':
עכ"פ לדינא אם יתברר שנקברה בין מחללי שבתות בפרהסיא בוודאי מותר לפנותה וגם שנוגע לכבוד בני' שיאמרו שאמם היתה ח"ו פרוצה שנקברה במקום ההוא ויען שכבר נשאלה שאלה זו מהגאונים מבראד ומבוטשאש ע"כ אם יסכימו הג' הנ"ל ועכ"פ אחד מהם אז גם אנכי אצטרף להתיר ועכ"פ אסור לפתוח הארון מחשש ניוול ורק יקברו אותה בהארון סגור והשי"ת יצלינו משגיאות ויבלע המות לנצח:
באעה"ח יום ג' ואתחנן י"ב מנחם אב תר"פ לפ"ק הק' שמואל ענגיל. פה מרחץ בארדיוב