אור ברסלב
מהרש חלק ג סימן נב

מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל

סימן נב

סימן נא

להרב הה"ג מו"ה דוד אלימרך נ"י ראב"ד ד"ק דינוב יצ"ו.

בדבר שאלתו באיש אחד שבניו הי' חייבים לו סך ששה מאות ר"כ ונתנו לו וועקסיל והוא חתם ג"כ א"ע על הוועקסיל וקיבלו המעות מאיש א' וכאשר הגיע זמן הפרעון שלחו לו בניו סך שלש מאות ר"כ במזומנים וגם וועקסיל ע"ס ג' מאות ר"כ שהוא יחתום ג"כ א"ע עליו וישלח לאיש המגיע לו הסך הנ"ל אך בניו הי' חייבים ג"כ לאיש אחר סך כזה דהיינו ששה מאות ר"כ ואביהם טעה ודימה שהוועקסיל שלו היא תחת יד איש השני שבניו חייבים לו חוב אחר על וועקסיל שלהם לבדם ושלח לאיש השני הוועקסיל והסך שלש מאות ר"כ ותיכף אחר שלחו נודע כי טעה כי הוועקסיל שלו אין תי' רק אצל אחר כי המלוה האמיתי עשה לו פראטעסט על הוועקסיל שלו אך המעות ששלח להשני קיבל עוד בחזרה מהפאסט אך הוועקסיל כבר נשלח למקום המלוה השני וכתב לו תומ"י כי נשלח לו הוועקסיל כטעות והראי' כי לא הגיע עוד זמן הפרעון של החוב שחייבים לו בניו על וועקסיל שלהם לבדם והמלוה השני לא השיב אז דבר וכעת תובע מאביהם הסך שלש מאות ר"כ שנרשם על הוועקסיל וטוען כי לא השיג שום מכתב שנשלח הוועקסיל בטעות וכעת א"א לגבות מהבנים כי ירדו מנכסיהם ואביהם טוען כי כתב לו תומ"י כי בטעות נשלח לו וועקסיל בחתימתו זה תורף הטו"ת בקצרה:

והנה מה שטען האיש שחתם א"ע על השטר שחתימתו הי' בטעות דהיינו שרצה לשלוח הוועקסיל לאיש שהי' מונח תח"י וועקסיל שלו ונדמה לו שהוועקסיל שלו מונח תח"י האיש ששלח לו הוועקסיל:

באמת טענת טעיתי ל"מ רק במקום דנאמן לומר פרעתי או משטה אבל נגד וועקסיל דקיימ"ל דא"י לומר פרעתי דלענין זה יש לו דין שטר בעדים משום דכיון שיוכל לגבות בו בערכאות חושש מלהניח שטרו בידו א"כ כיון דאין לו שום מיגו אינו נאמן לומר טעיתי וכמ"ש בש"ך ריש סי' פ"א ועיין שו"ת מהרי"א הלוי ח"א סי' קפ"ז ועיין תוס' גיטין דף י"ט:

אך באמת יפה כתב כת"ה כיון דנראה שהוא לא רצה כלל להתחייב להאיש האחר רק בתורת ערבות נגד בניו ואף א"נ שידע שהוועקסיל שלו אינו תח"י האיש הלז עכ"פ י"ל דהוי כערב שלא בשפת מתן מעות וכמ"ש בשו"ת שבו"י ח"ג סימן קמ"ה בשלמא אם על הוועקסיל השני לא הי' נחתם רק אביהם לחוד וכבר החזיר להם הוועקסיל שלהם א"כ הוי כפטר על פיו דחייב אבל כיון דעדן לא החזיר להם הוועקסלין הישנים דעדן לא הגיע זמן הפרעון וגם הם בעצמם חתמו א"ע על הוועקסיל השני א"כ הוי רק בתורת ערבות א"כ י"ל דהוי כערב שלא בשעת מתן מעות כמ"ש השבו"י ועי' שו"ת בית שלמה חו"מ סי' ל"ט שפסק כן ובפרט אף אם נחשב ס' דדינא מ"מ נודע שיטת רוב הפוסקים דבס' על השטר אם השטר בתוקפו א"י להוציא מהמלוה אף בשטר בעדים מכ"ש בוועקסלין ולא מבעיא לשי' רוה"פ דבעיא בבריא היאך בש"ס ב"ב דקל"ב פסקינן דאינה גובית כתובתה חזינן דס' בשטר א"י להוציא ול"א שטר העומד לגבות כגבוי דמו ואף לשי' הרי"ף דגובית כתובתה י"ל דהטעם דס' מחילה א"י להוציא מידי חיוב ברור ועי' שו"ת מהרי"ט סימן קל"א שכ' דס' מחילה אינה מוציא מידי חיוב וודאי ובמק"א ביארתי דכתובה דלא ניתנה לגבות מחיים י"ל דלא חל כלל החיוב קודם שמת א"כ אף ס' מחילה מהני אבל בחוב שכבר נתחייב אף כ"ז שלא הגיע זמן הפרעון אפ"ה חיוב איכא ועדיף מכתובה וכמ"ש התוס' והר"ן דבכתובה ל"מ מעמ"ש ועי' בש"ך סי' פ"ב שכ' דבכתובה ל"מ מיגו להוציא אף שיש לה שטר כתובה עיי"ש עכ"פ בעלמא ס' מחילה אינו מוציא מידי חיוב וודאי ועי' שו"ת מהרש"ם, ח"א סי' קץ ומ"ש שם על הגליון אבל עכ"פ אם הס' על גוף חיוב השטר א"י להוציא מס' אף בשטר גמור ומכ"ש בוועקסיל דגרע לענין זה משטר ורק בתביעה שיש להלוה ממק"א וא"י לזכות בו רק ע"י קי"ל בזה דעת הש"ך בספר תק"כ דל"מ לומר קי"ל והאו"ת חולק עליו ועי' שו"ת נוב"י מהד"ק חו"מ סי' ו' ובשו"ת בית שלמה סי' ל"ו ובספרי ח"ב סי' ע"א עכ"פ הכא שיש ס' אם חל החיוב דהוי ערב שלא בשעת מתן מעות א"כ פשיטא דמס' א"י להוציא ממון מבעל השטר:

ובפרט שבאמת נראין הדברים שבטעות נשלח הוועקסיל דהא כיון שהוועקסיל שלו כבר עבר זמן הפרעון א"כ לא שביק אינש חוב שכבר הגיע זמן הפרעון לפרוע חובו שלא הגיע זמנו א"כ אומדנא מהני עכ"פ להחזיק וכבר כתבתי דנהי דבעהש"ט לא מיקרי מוציא ומהני מיגו מ"מ עכ"פ מוחזק ל"ח וגם השני ל"מ מוציא ומהני אומדנא ובפרט שי"ל דהוי כאומדנא גדולה דמהני אף בתלוי בדעת שניהם כנודע משו"ת הרא"ש לענין המירה אחות המשודכת ולדעת מהר"ש יונה מהני אומדנא להחזיק אף בתלוי בדעת שניהם ובפרט שי"ל לפמ"ש בש"ך סימן פ"ב דבכתובה ל"מ מיגו להוציא אף שיש שטר משום דאף לדברי האשה מ"מ לא נתנה מעות להבעל רק שיש לה חוב על בעלה מחמת הכתובה וכיון שנולד ס' על החיוב דשמא זינתה אחר הנשואין וא"כ יש ס' על התחלת החיוב מש"ה ל"מ מיגו עיי"ש ה"ה הכא עכ"פ אביהם לא לוה רק שנתחייב בתורת ערבות ואם יטעון הערב טענה לפטור לא יועיל טענת מיגו של התובע כיון שיש ס' על התחלת חיוב מכ"ש דעכ"פ מועיל האומדנא לפטור מהערבות ועיין שו"ת בי"ש סימן ל"ט שכ' דאם נראין שדברי הנתבע הם אמת יכולין אף במקום שטר ליתן שבועה להנתבע ולפטור מכ"ש הכא שהתובע טוען א"י פשיטא דאם הנתבע יקב"ח שלא רצה להתחייב על ערבות חדש רק שהי' סובר שוועקסיל שלו הוא תח"י האיש ששלח לו הוועקסיל ותומ"י כתב לו שחוזר מהתחייבת ואז עדן לא גרם לו שום הזק דהא לא הי' עוד זמן הפרעון ולא החזיר הוועקסיל הישן ואז אחר הקב"ח כוודאי יפטור מכו"כ כן נראה לפענ"ד בס"ד ברור לדינא:

באעה"ח ג' שופטים תרס"ח ראדמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

מהרש חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה