מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל
סימן לב
לכבוד הרב הגאון הצדיק שלשלת היחסין כקש"ת מו"ה שמחה ישכר דוב ה"ש שליט"א (זצ"ל) אבד"ק צעשינוב יצ"ו.
בדבר סופר שבדק הפרשיות וראה שפרחה הדיו מתוך הבית ונעשה פירוד באמצע אות ב' עד שניכר הפירוד להדיא אך אכתי התינוק קורא אותה ב' כי הי' הפירוד באמצע חלק התחתון ועי"ז ניכר שאינו צורת ה' וגם אמר הסופר שבתחלה אחר שנפרד הדיו הי' נראה עוד קו דק מאוד ברוחב הב' שלא נפרד ורק אחר שתיקן ומילא את מקום הפירוד דיו עי"ז נפל גם קו הדק הנשאר ולא נשאר רק דיו החדש ונסתפק הסופר אם מועיל התיקון אי ל"ח שלכס"ד:
והנה אם הי' דבר ברור שלא מועיל התיקון כיון דנפרד באופן שניכר הפירוד להדיא אז אף שנשאר קו דק שלא נפרד וממילא הי' מותר לתקנו ולעבות חלק התחתון של הב' שכ"ז שנשאר עכ"פ ליחלוחית של הדיו הראשון מותר לתקנו מ"מ עכ"פ אחר שנפרד גם קו דק הנשאר וא"כ ליכא צורת ב' רק ע"י התיקון שוב י"ל דפסול משום שלכס"ד ואף שי"ל דכיון דבשעת התיקון הי' עליו עוד קו דק מהב' א"כ גם הניתוסף חשוב כאלו הוא מגוף הב' מתחילת הכתיבה ושוב נהי דנפל אח"כ קו הדק הנשאר מ"מ עתה כבר נשאר שיעור אות ב' אך באמת מצינו כזאת בשו"ת ח"ס חו"מ בהשמטות סי' קפ"ט דבכה"ג מיפסיל משום שלא כסדרן ומביא ראי' מסנדל שנפסק אחד מאזנו ותיקנו דטמא מדרס ואם נפסק אח"כ השני אף שתיקנו אפ"ה נטהר למפרע ובאמת מצינו כזאת גם לענין מקוה בנתן סאה ונטל סאה דביותר מרובו מיפסיל אף דבתחלה נצטרף למקוה שלימה והי' כולו בהכשר אפ"ה אם נתמעט אח"כ מים הכשרים פחות מכ"א סאה חוזר ונאסר. הגם דבאמת הרבה פוסקים כ' דא"נ דבמקוה שלימה ההכשר בשאובין הנוזלים הוא מטעם זריעה א"כ שוב אין חוזר ונפסל ובאמת בדג"מ מפורש דהאיסור הוא רק משום מ"ע ועי' שו"ת משיב כהלכה שכתב דמה"ת בוודאי כשר מטעם זריעה אך באמת מצינו דגם במקוה שאובה שהשיקוה למקוה כשירה דאם נתבטל ההשקה יש מחמירין והש"ך בס"ק קי"ב סיים דיש להחמיר לכתחילה וכן אם הלכו המים הנוספים למקוה חסירה יש מחמירין כמ"ש הש"ך ס"ק מ"ח וה"ה הכא נהי דכ"ז שהקו דק נשאר גם דיו הניתוסף הוא טפל לדיו הנשאר ול"ח שלכס"ד אבל אחר שנפרד הקו דק הנשאר שוב הוי כפנים חדשות ושוב י"ל דמיפסיל משום שלכס"ד אך באמת בגוף הענין אף שהי' ניכר הפירוד להדי' ולשי' הפמ"ג אם ניכר הפירוד להדי' ל"מ היכר תינוק אף באינו דומה לאות אחר כמ"ש הפמ"ג בפתיחה דאף באינו דומה לאות אחר מ"מ אם הפירוד ניכר להדיא ל"מ הכרת תינוק ועיי"ש בא"א אות א' שכתב ג"כ ראי' מב"י דכל שניכר פרידתן להדי' ל"מ הכרת תינוק מ"מ הרבה פוסקים חולקין ועיין בב"י בשם הרבינו מנחם המאירי דמתיר לתקן הואיל דאין לו צורת אות אחר ועיין שו"ת מהרש"ם ח"א סי' קנ"ו שמביא שיטת כמ"פ המתירין לתקן בכה"ג ועיין עוד בשו"ת מהרש"ם ח"ג סי' א' מביא ג"כ שי' כמ"פ להקל בכה"ג ושכן פסק הגה"ק בעל ברית כהונת עולם זללה"ה ונהי דקשה להקל נגד הפמ"ג מ"מ כיון דבאמת לפי דברי הסופר נשאר קו דק מדיו הישינה וא"כ י"ל דגם דיו הנוסף נעשה טפל למעט דיו הנשאר ושוב חשוב כאות אחת ונהי דנפל גם מעט דיו מהקו הנשאר מ"מ כבר חשוב כאילו אות הראשון קיים ובאמת לשי' הפוסקים המתירים בשאובין בנתן סאה ונטל סאה אף ביותר מרובו וע"כ כיון דפ"א הוכשר מטעם זריעה אינו נפסל אף אם נתמעטו מים הראשונים ובאמת גם לענין השקה אף בנפסק ההשקה רק לכתחילה מחמירין א"כ י"ל גם הכא כיון שפ"א נחשב כחד אות שוב אינו חוזר ונפסל והגם שקשה להקל נגד הח"ס מ"מ בכה"ג שגם אחר שנפרד הדיו לא הי' לו צורת אות אחר והתינוק קורא אותו ב' א"כ להרבה פוסקים הי' מועיל התיקון אף אם לא הי' נשאר אף קו דק במקום הפירוד נהי דיש להחמיר כשי' הפמ"ג עכ"פ יש לצרף גם זה הס' דאחר שנצטרף אינו חוזר ונפסל.
ע"כ בקיצור לפע"ד אם בשעה שפרח הטיפת דיו מאמצע הב' הי' עדן קו דק נשאר ורק אחר שתקנו נפל הדיו הנשאר יש להכשיר הפרשיות בפשיטות אך אם תיכף לא נשאר כלום מדיו הישינה אף קו דק והפירוד הי' בכל חלק התחתון של הב' אז קשה להקל נגד הפמ"ג והגם דבפרשיות יקרות כאלו יש לסמוך על שאר הפוסקים המתירין לתקן בכה"ג כיון דליכא עלי' צורות אות אחת והתינוק קורא אותו ב' ומותר להניחם אך עכ"פ קשה להתיר לברך עליהם כי יש בזה חומר לא תשא וידוע מ"ש הפמ"ג דלענין ברכה אף ס"ס לחיוב ל"מ ועיין רשב"ם פסחים ק"ד ובמהרש"ל ומהרש"א שם ע"כ אם נשאר קו דק קודם שתיקנו אף שנפל אחר שתיקנו כשירים בלי שום פקפוק ואך אם לא נשאר תיכף שום רושם דיו במקום הפירוד אם אמנם שיש מקום להכשירם אך לא לברך כנלע"ד ברור בס"ד והש"י יצילנו משגיאות:
באעה"ח ה' א"ק כ"א למב"י תרע"א ל' ראדמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל