מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל
סימן יג
להרב הה"ג בנש"ק וכו' כש"ת מוה"ר מנחם מענדיל האלבערשטאם שליט"א בן הרה"צ המפו' אבד"ק סטראפקוב שליט"א.
בדבר שאלתו באחד שנולד איטר יד ונסתפק כת"ה אם ירגיל עצמו לכתוב רק בימין אם יוכל להניח תפילין בשמאל כל אדם אף שכל מלאכות עושה בשמאלו:
וכת"ה כ' דהוי ס"ס לחומרא א' שמא כדעה א שבש"ע דתלוי בשאר מלאכות ושמא ל"מ הרגיל וכמ"ש המג"א לענין עושה כל מלאכתו בימין ורק דרגיל לכתוב בשמאל דאמרינן שמא כהב"ח ושמא הרגיל לא הוי כנולד הנה באמת נודע מ"ש הפ"מ בהנהגות או"ה דהיכא דרמ"א סיים והכי נהוג יש להסתפק אם יש לצרף דעת המחבר לס"ס ובפרט שגם היכא דמחבר מביא ב' י"א הלכה כאחרון א"כ בשלמא בעושה כל מלאכות בימין ורק שכותב בשמאל א"כ בזה דעת הב"ח דגם ליש אומרים בתרא אפ"ה ל"ח איטר דבעי תרתי לריעותא ובאמת י"ל דגם הפירוש בש"ע הוא כן דרק אם כותב בימין ל"ח איטר אבל להיפוך ג"כ ל"ח איטר ונהי דפשטות לשון הש"ע אינו כן אבל עכ"פ יש לצרף שי' הב"ח לספק וא"כ אם רק הרגיל לכתוב בשמאל הוי כעין ס"ס שמא סגי כיון דעושה כל מלאכתו בימין ושמא הרגיל ל"ח כנולד אבל היכא דירגיל עצמו לכתוב בימין שפיר ל"ח ס"ס להחמיר מלהניח תפילין בשמאל מ"מ אם כותב בימין ל"ח איטר ואף דמתחילה כתב בשמאל מ"מ כיון דעתה כותב בימין ל"ח איטר ידעה ראשונה ל"ח בכלל ספק חדא די"א בתרא עיקר ובפרט שסיים רמ"א וכן נהגו ומ"ש כת"ה דלשי' רבינו יחיאל ע"כ דהרגיל חשוב כנולד דמהיכן נולד לעשות מלאכתו בשמאל וכתיבה בימין:
באמת ז"א קשה דהפלוגתא אם הרגיל מועיל היינו רק אם בתחילה עשה ככל אדם ואח"כ מרגיל עצמו להיפוך בזה יש פלוגתא אי מועיל הרגיל להוציאו ממה שהי' נוהג עד עכשיו אבל אם מעולם לא עשה מלאכה רק בשמאל לא חשיב בהלל הרגיל כיון דמעולם לא עשה להיפוך. ושוב יש לחוש דאם מתחילה עשה הכל בשמאל ואח"כ ירגיל עצמו רק לכתוב בימין ושאר דברים יעשה אח"כ ג"כ בשמאל דהוי כעין ס"ס שמא תלוי בשאר מלאכות ושמא הרגיל ל"מ אך כבר כתבתי דהי"א בתרא הוא עיקר ושוב גם בהרגיל חשוב ככותב בימין ולא מיבעי' אם לא יכתוב עוד רק בימין בודאי יועיל ואף אם יכתוב אח"כ בשתי ידיו נהי דהמג"א כ' דגם בזה מועיל לשיטת רבינו יחיאל אך עי' בפר"מ שם שרצ"ל בשיטת הט"ז דאם עושה מלאכתו בשמאל וכותב בשתי ידיו דחשיב איטר עכ"פ אם יכתוב רק בימין ל"ח איטר וחוץ לזה יפה הביא כת"ה תשובת אב"צ די"ל דכותב בשמאל והרגיל לעשות שאר מלאכות בימין די"ל דגם לדעת הב"ח חשיב איטר דהרגיל ל"ח כעושה מלאכה בימין וגם שמא כשי' הש"ע דהכל תלוי בכתיבה ואפ"ה מסיק דהיכא דההרגיל להיות כרוב בנ"א שפיר חשיב הרגיל כנולד וא"כ לדעת הב"ח דבעינן תר"ל אם רק הרגיל עצמו לעשות מלאכתו בימין ל"ח בכלל תר"ל כיון דעתה הוא כרוב בנ"א במלאכה א"כ ה"ה להיפוך אם הרגיל עצמו לכתוב בימין כיון דלדעת הש"ע תלוי בכתיבה א"כ כיון שהרגיל לכתוב בימין מהני דהשתא בהרגיל עצמו לעשות מלאכתו בימין דעכ"פ גם לדעת הב"ח אין העיקר תלוי בשאר מלאכות דהא בכותב בימין ג"כ ל"ח איטר רק דס"ל דגם בעושה מלאכתו בימין ל"ח איטר ואפ"ה סגי בהרגיל עצמו לעשות מלאכה בימין מכש"כ לענין כתיבה בימין דמועיל לענין דל"ח איטר. בין לדעת הש"ע ובין לדעת הב"ח והכתיבה הוא עיקר אף למיחשב עי"ז איטר. מכש"כ דהרגיל א"ע בימין לכתוב ככל אדם דשפיר מהני והי"א קמא אין לצרף להס' ועיי"ש באב"צ שכתב דאם ירגיל א"ע גם בימין יוכל להניח בשמאל כל אדם. והגם דשם עושה גם מלאכתו בימין. אפ"ה בתחלה חושש דבשביל הרגיל לעשות מלאכתו בימין לא יועיל ויש ס"ס שמא דלא כהב"ח ושמא הרגיל ל"מ ואפ"ה מסיים דאם ירגיל לכתוב בימין דיועיל ובפרט דשם כבר הניח בשמאל אבל הכא דעדיין לא הניח תפילין כלל אם ירגיל עצמו לכתוב רק בימין דאז בין לדעת הש"ע ובין לדעת הב"ח מועיל כתיבה בימין לענין דל"ח כאיטר א"כ שפיר יועיל מה שירגיל עצמו לכתוב בימין והגם די"ל דלענין ברכה יש שיטת הרבה פוסקים דגם ס"ס לחיוב ל"מ אבל הכא כיון דעכ"פ מועיל הרגיל לענין שצריך להניח בשמאל כל אדם. ממילא אין הס' לענין הברכה וכיון דיוצא בהנחת תפילין צריך לברך וכמ"ש הפוסקים דבספק קרא ק"ש קורא עם ברכותי' וחכז"ל תקנו דמתי שקורא ק"ש אף מכח ספק דצריך לברך ה"ה הכא דמניח תפילין ככל אדם ויוצא בו מצות תפילין שפיר צריך לברך כנלפע"ד ברור:
שוב מצאתי בשו"ת שו"מ מהדורא בתראי ח"ב סימן נ"ח שפסק להדיא דאף בהרגיל עצמו רק קצת לכתוב בימין אפ"ה מותר להניח בשמאל כל אדם עיי"ש שוב מצאתי בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' ר"מ שפסק ג"כ כדברינו דבהרגיל עכ"פ לכתוב בימין מותר להניח בשמאל כל אדם ועיי"ש בשם הגה"ק מליבאוויטש שיש להניח בשתי ידיו בזאח"ז עיי"ש:
באעה"ח יום ב' נשא מ"ג למב"י תרעין פה ראדמישלא. ה"ק שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.