אור ברסלב
מהרש חלק ג סימן ט

מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל

סימן ט

סימן ח

להרב כש"ת מוה"ר דוד קאטצענבערג נ"י מו"צ דק"ק ווייצען.

בדבר השאלה בישראל אחד שיש לו בכור בע"מ ורוצה ליתנו לכהן והכהן חושש שמא ימצא טריפה ויצטרך לקוברו ועי"ז רצונו למכור לנכרי כפי המפורש ברמ"א יו"ד סי' ש"ז וכמ"ש בשו"ת ח"ס סימן ש"ג דישחטנו וימכרנו כלי בדיקת הריאה ונסמוך דהוא וודאי מן הרוב כשירות וכמ"ש הש"ך שם ובשו"ת מהרש"ם ח"ג סי' ר"ע כ' דימכרנה לנכרי ויתנה עמו שאם ימצא כשירה יתבטל המכירה והעיר כת"ה דאם ימצא טריפה אח"כ יתברר שהי' טריפה גם בשעת המכירה ושוב אז לא הי' ראוי לאכילה ושוב הי' אסור למכרה והוי כמו שהעידו ב' עדים שמת בעלה של אשה אחת וניסת ואח"כ בא בעלה דוודאי תצא מהשני לכ"ע זה תורף דברי כת"ה:

הנה בגוף הערתו לפלא שלא ציין מדברי הח"צ מובא בפמ"ג במ"ז ליו"ד סי' ק"ט עיי"ש אך לענ"ד יוכל למכור מעכשיו ורק שיתנה תנאי שאם ימצא כשיר' בשו"ב יתבטל המקח ורק שלא ישחטנו רק אחר ג"י מזמן המכירה ואז אף אם ימצא טריפה מ"מ י"ל השתא הוא דנטרפה ובשעת מכירה אכתי הי' כשרה והיתה ראוי אז לאכול כצבי וכאיל ונודע השיטות המובא בסי' פ"א בזה לשי' התוס' בחזקה דאתיא מכח רובא אם עכ"פ עכשיו יצא מן הרוב מחמירין לחוש למפרע ושיטת הרא"ש דעכ"פ בהוגלד פי המכה מחמירין גם מקודם ג"י כיון דעכ"פ א"א לומר דרק השתא הוא דנטרף ועי' פמ"ג יו"ד סי' ק"ה ואנן קיי"ל כדעת הסה"ת דאין אוסרין מקודם נ"י דמכח הרוב כשרות אמרינן דרק עכשיו הוא דנטרף וא"כ הכא אף אם ימצא טריפה נימא השתא הוא דנטרפה ושפיר הי' אז בשעת מכירה בכלל כצבי וכאיל ול"ש לומר בזה אמ"ל דכמו דטריפה השתא כן הי' בשעת המכירה ז"א דכבר נודע סברת הנמ"י יבמות פרק החולץ דבמידי שיוכל להיות שנולד סיבה אח"כ שתפיל ל"ש לומר אמ"ל ה"ה בנ"ד י"ל דבשעת המכירה לא הי' הבהמה עומדת ליטרף רק אח"כ נגרם לה סיבה להיות טריפה כגן שבלעה מחט או שאר ענין שע"י נתהווה בה מון המטרף ועי' בט"ז יו"ד סי' מ' ובפרמ"ג שם דבמחט אין מטריפין על שם סופה א"כ אף דחזינן עכשיו שהיא טריפה אפ"ה י"ל דבשעת מכירה הי' כשר וז"ב:

ובאמת עפ"ד י"ל קושית התוספות נדה ד"ג בהא דקאמר הש"ס טעמא דשמאי משום דאבה מרגשת בעצמה והקשו בתוספות דאם לא הרגישה גם עכשיו שוב ניחוש למפרע ועפ"ז ניחא כיון דרוב נשים רואות בהרגשה א"כ אף דעכשיו נמי לא הרגישה וא"כ עכ"ח אשה זו יצאה מן הרוב מ"מ י"ל דעד עכשיו לא יצאה מן הרוב שאינם רואות שלא בהרגשה ושפר אמרינן מדלא ארגשה מקודם בוודאי דרק עכשיו הוא דראתה אף דגם עכשיו לא הרגישה אפ"ה כל מה דאפשר לנו למתלי דרק אחר כך יצאה מן הרוב מאחרינן ומיושב קושית התוס' בס"ד:

נחזור להנ"ל דה"ה בטריפה אמרינן דעכשיו היא דנטרפה והנה לכאורה יש להעיר דנהי שכתבתי דגם בחזקה דאתיא מכח רובא אמרינן השתא הוא דנטרפה מ"מ י"ל כ"ז אם יהי' נטרף באחד משאר י"ה טריפות דבזה הרוב כשרות הוי רוב גמור והראי' דא"נ לבדוק אחר ח"י טרפות שפיר י"ל כיון דעד שעת מציאות הטריפה הוחלטנו מכח הרוב גמור שיהי' וודאי כשר ורוב כזה חשיב בירר דרק רובא דאיתא קמן כ' השטמ"ק ב"מ ד"ו דל"ח בירר לפי שגם המיעוט איתא קמן כמ"ש בהג"ה הג' מלייפניק ז"ל על ספר ש"ש א"כ אף בנמצא טריפה שפיר אמרינן דרק עכשיו יצא מן הרוב ולא מקודם אבל אם יהי' נטרף בריאה דחשיב מיעוט המצוי לאיסור ונהי דמה"ת אין לחוש גם למיעוט המצוי וכדקיי"ל דבדיקת הריאה הוי דרבנן וכן לשיטת כמה פוסקים חשש ז' ימים בבהמה הוי רק מדרבנן אף דמיעוט נפלים הוי מיעוט המצוי לשי' תוס' ע"ז ד"מ ואף להנובי"ת סי' ז' דהוי חשש ד"ת עיקר הטעם משום סמל"ח אבל בעלמא גם במיעוט המצוי רק מדרבנן חוששין לה אפ"ה נהי דהוי רק חשש דרבנן מ"מ גם קודם שראינו הטריפות בריאה א"א לומר דהרוב יהי' חשיב בירר גם לענין ריאה ז"א דכיון דבריאה חשיב מיעוט המצוי שוב אין הרוב חשיב כבירר וראי' לזה מהא דשיטת רש"י בכורות דכ"ט וב"ק די"א דהא דאין פודין בכור קודם שלושים הוי מכח חשש נפל וקשה לכאורה לרב דס"ל דהולכין בממון אחר הרוב מדוע אין פודין קודם "ל" הרי רוב וולדות ב"ק הם. ועפ"ז ניחא דעיקר הטעם דס"ל לרב דרוב מהני בממון משום דס"ל דרוב חשיב בירר כמ"ש בכו"פ סי' ס"ג וסי' ק"ו א"כ כ"ז במידי דליכא מיעוט המצוי אבל מיעוט נפלים דהוי מיעוט המצוי שוב הרוב לא מיקרי בירר ול"מ בממון גם לרב וז"ב א"כ בכה"ג דהוי מיעוט המצוי דאז אף קודם שראינו הטריפות לא הי' הרוב חשיב בירר שוב י"ל דאם נמצא עכשיו טריפות בריאה שוב יש לחוש גם אלמפרע וכעין זו מצינו בתוספות כתובות דכ"ו בתרי ותרי נחלקו אי נטמא העירב מבע"י או אח"כ דנהי דמה"ת גם בתו"ת מוקמה אחזקה מ"מ בניטמא לפנינו תו ל"ש לומר השתא הוא דאיטמי עיין שם וסברתם נכונה דהא בתו"ת א"א לומר דהחזקה מברר את הספק דהרי תרי כמאה וחזקה לא עדיף מעדים ועכצ"ל כמו"ש המפורשים הכוונה דעכ"פ א"א לשנות הדבר מכפי שהוחלטנו עד עכשיו א"כ גם בשעה שאמרנו אוקמה אחזקה לא הי' בתורת בירור שוב שפיר מחזקינן גם למפרע היכי דניטמא לפנינו א"כ ה"ה הכא בנמצא טריפות בריאה שוב יש לחוש גם למפרע ושוב אם יהי' נמצא טריפות בריאה שוב יהי' חוששין גם למפרע ואז יתגלה שלא הי' מועיל המכירה:

אך באמת להלכה קיי"ל כשיטות הסה"ת דגם בטריפות בריאה וגם בהוגלד פי המכה אין אוסרין קודם ג"י ועכצ"ל הטעם כמ"ש השעה"מ דחזקה דאתיא מכח רובא עדיף א"כ שפיר אף אם ימצא טריפה בריאה לא נחוש אלמפרע ושפיר הועיל המכירה יצא דאם ימתין ג"י עד השחיטה מזמן המכירה אז נוכל למיתלי דהשתא הוא שנטרף ושפיר הועיל המכירה אך אם ימצא מבה ישינה דאז חשיב כבירר שהוא טריפה מכבר כמ"ש הב"ח והלב"ש דבמכה ישינה אסור למפרע עד יב"ח שפיר יתגלה שלא הועיל המכירה אבל בסתם טריפות שפיר אין לחוש למפרע דיש לומר השתא הוא דנטרף ובשעת מכירה הי' כשר וממילא לא יזיק לנו מה שהנכרי ימכור באיטלז כיון דלע"ע אנו מחליטין מכח הרוב דימצא כשר ויתבטל המכירה נהי דאח"כ אם ימצא טריפה יושאר ברשות העכו"ם מ"מ כיון דאמרי' השתא הוא דנטרף ולא חוששין למפרע א"כ המכירה הי' מותרת. א"כ עכ"פ עכשיו בשעת המכירה מועיל המכירה ואינו ברשות הישראל שוב אינו מחויב לחוש אם הנכרי ימכור בפרהסיא כיון דלע"ע הועיל המכירה א"כ אינו של ישראל כנלע"ד ברור לדינא:

כאעה"ח ווייצען ה' קרח תרע"ה. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

מהרש חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה