מהרש חלק ב· רבי שמואל אנגל
סימן ע
לכבוד הרב הה"ג הצדיק בנש"ק מו"ה ארי' ליבש ה"ש אבד"ק צאנז חדש שליט"א:
בדבר השאלה באיש אחד שהי' בנאוירק ונחלה שם ונלקח להשפיטאל ואח"ז נסע לביתו ויצא קול שמת על הספינה וחקרו ואיש אחד העיד בפה איך כי ראה אותו בשעה שעלה על הספינה ודיבר עמו ואח"כ על הספינה לא ראהו כי החולה נסע בקלאס הב' ואח"כ שמע קול שמת איש א' מצאנז על הספינה ובאמצע השבוע סיפר איש אחד לפניהם איך כי שמע שמת איש אחד מצאנז והלך לחקור אצל שרי הספינה וכיחשו הדבר אך הוא אמר להם כי ראה שהשליכו אותו להים ואמרו לו כי עשו פריטוקאל עם הנפטר וישלחו להגעריכט בהאמבורג ובאמת לזה ראה כלל ההשלכה לים רק כי רצה לברר האמת לזה אמר להם כך ואחר שירד מן הספינה המתין איזה זמן אולי יראה את ר' יוסף ולא ראהו ובק' מעליץ העיד א' כי שמע בנאוירק שר' יוסף הנ"ל נוסע לביתו חולה אך לא הכירו ובספינה שמע מאיש אחד שאמר שהי' אצל מיתת איש אחד ושמע מן הנפטר קודם מיתתו שהוא מצאנז ומקאלבסוב ומראדמישלא וגם שהוא גאלדשמיד גם ראה שהשליכו אותו לתוך הים גם אמר האיש ממעליץ שגם הראשון מגליל דפה שמע סיפור הנ"ל והאיש מפה צייר לפני האיש שאמר שהי' בשעת מיתתו צורת הנפטר ואמר איש הנ"ל שכן הי' צורתו אח"ז כתבה אשת הנפטר להקאנסאל להאמבורג לחקור על הדבר ובא תשובה ממנו גם שלח טאטענשיין מהמניסטער דספינה ונכתב שמו יוסף לעזער מת דען 24\2 למספרם גם שלח כמה חפצים ובגדים שהניח הנפטר גם שלח מעות ערך מאה ר"כ לאשתו ואשתו ועוד כמה אנשים הכירו בטב"ע גמור הרבה מהבגדים והחפצים שהם של הנפטר וכבר עבר יותר משנה גם כת"ה כתב להרב מהאמבורג לחקור אצל שרי האמט מהספינה אם כנים הדברים והרב הנ"ל שלח איש נאמן לראות בהפנקס שמה וכתב שני מכתבים להרב הנ"ל כי הי' שם וראה בעצמו בהפנקס והכל מכוון כפי הטאטענשיין בזמן המיתה גם רשימת החפצים הכל כפי אשר שלחו לקהלתכם ז"ת שאלתו:
והנה יש בזה איזה צדדי היתר א' מכח הטאטען שיין שנכתב בו שיוסף לעזער מת ב' מצד הכרת הבגדים והחפצים בטב"ע ג' מצד העדאת העדים ד' מצד שראה האיש מהאמבורג בהפנקס משרי הספינה נרשם שם המת וכל החפצים כפי הנשלח לקהלתכם ה' מצד שליחת המעות ליד האשה ונתברר אם עכ"פ בצירוף כולם יש להתיר. והנה מצד העדאת העדים לחוד בודאי אין להתיר הגם דאם הי' מספיק הגדת כל עד להתיר רק שהי הספק מצד דהעדים מכחישים זא"ז א"כ לכאורה הדין מפורש באה"ע סי' י"ז ס"ט דע"א אומר מת ועא"א נהרג מתירין אשתו ובח"ס ס"ק י"ט כ' דאם העדים מכחישים א"ע בחקירות לכ"ע בטל כמו דעדותן בטל בד"מ. ה"ה דבטל בעדות אשה ורק במכחישים אחד אומר נהרג ואחד אומר מת זה הוי כמו אחד אומר יין וא' אומר דבש ותלוי בפלוגתת הרמב"ם והרא"ש ז"ל דלהרמב"ם זה חשיב כהכחשה בחקירות ולהרא"ש חשיב כהכחשה בבדיקות אבל משמע שם בח"מ דאם ההכחשה הוא שאין אומר שבנו הי' אצל הקבורה וא' אומר לאו זה בודאי אינו מבטל העדות ולשיטת הב"ש שם במכחישים מת או נהרג גם לדעת הרמב"ם כשר דהוי כמו מנה שחור ולבן ועוד כ' הב"ש דבעדות אשה כיון דסגי בע"א א"כ ממ"נ א' אומר אמת אף שאין מבורר לנו מי הוא הכשר מ"מ עכ"פ קמי' שמיא גלי' שאחד אומר אמת ובודאי או שמת או שנהרג עיי"ש:
והנה בנוב"י מהד"ק סי' מ"א העיר דהא קיי"ל בד"מ בהכחשה בחקירות דבטל עדותן אף לענין שבועה אף דלשבועה סגי בע"א. ונלע"ד דהנה נודע מה שנסתפקו חכמי בריסק בעדים המכחישים זא"ז אי יוכלו להצטרף אח"כ לעדות אחרת ובש"ך סי' ל"א מביא ראי' מדברי הר"ן דגם בהכחשת ע"א נפסלו לעדות אחר מש"ה כיון דמכחישין זא"ז ומת שוב ל"מ עדותן לעשותה א"א א"כ הכ"נ לענין שבועה כיון דבעי עכ"פ עד כשר וא"כ באותו עדות שכ"א נעשה ספק פסול ונהי שכשר לכל עדות שבעולם מ"מ כיון דחל עליו שם פסול להצטרף עם השני א"כ עכ"פ באותו עדות א"א להחזיק הח"כ דהא ח"כ של אחד אתרע בודאי שוב א"א להכשירן אף לענין שבועה דהא ספק פסול ל"מ אף לחייבו שבועה כדקיי"ל ס' גזלן היכי שא"א להכשירו מכח ח"כ כמו בתרי ותרי דקיי"ל דנשאר ס' פסול ל"מ לחייבו שבועה אבל בעדות אשה באמת נסתפק הנמ"י דרשע שאיני דחמס יוכשר לעדות אשה הואיל דלית בי' חשש משקר ונהי שכ' בקצה"ח ונה"מ סי' מ"ו דפסול זה דוקא היכי דבאמת מיפסל לכל עדות שבעולם שפיר חוששין שמא ענ"ב אבל הכא דבאמת לכל עדות שבעולם יוכשר דנוקמי' אח"כ שוב אף דלא יוכלו להצטרף לעדות א' דיש על כ"א שם פסול מס' אבל עכ"פ לענין עדות אשה דלא צריך רק שלא יהי' משקר וכיון דיש עכ"פ א' שאומר אמת נהי דאנן לא ידעינן מי הוא משקר מ"מ עכ"פ הוי בירור שבעלה מת ומיושב קושיית הנוב"י בס"ד:
נחזור לשי' הב"ש דבעדות אשה לא אכפת לן אף במכחישים א"ע לגמרי ובפרט דקיי"ל דבכ"מ שאפשר לתרץ דברי העדים שלא יהיו כמוכחשין מתרצין ועיין בט"ז חו"מ סי' ל' א"כ הכא כיון דאין מכחישין א"ע בעיקר העדות ששניהם מעידין ששמעו קול על הספינה שמת איש מצאנז רק ההכחשה אי האיש שסיפר לפניהם ראה באמת ההשלכה לתוך הים או שאמר זה רק כרי לחקור ממנהיגי ספינה א"כ י"ל דזה הוי בכלל מלתא דלא רמי' עלה דאינש לאו אדעתה ושמא נדמה להאיש מפה שהאיש הנ"ל אמר שבאמת לא ראה ובאמת ראה או להיפוך ועכ"פ נשאר עדותן ששמעו קול על הספינה שמת איש מצאנז ואולי יהי' מזה סייעתא להענין. והנה באמת עפ"י עדים לחוד אין להתיר עדות משה פריעת בודאי ל"מ דהא נהי שעלה עם יוסף לעזר ביחד על הספינה ושמע קול שמת איש מצאנז מ"מ ליכא בזה שום צד להתיר ומצד עד השני אף שהעיד מפ"ע שהי' בשעת מיתת איש ושאמר הנפטר שהוא מצאנז קאלבסוב ומראדימישלא וזה חשיב עכ"פ כשם עירו דעיר מולדתו הוא קאלביסוב והי' דר בפה וכעת דר בצאנז ושם מלאכתו ג"כ הוי סימן כמ"ש בשו"ת גאו"ב סי' כ"ה ושוב עכ"פ יש שם אביו ושם עירו אבל עכ"פ ע"ז לחוד אין לסמוך כיון דליכא עדות על שמו דלכתחלה בעי שמו ושם אביו ושם עירו בשלמא אי הי' הנפטר מעיד על שמו דקיי"ל דהחזיק שמו מפי עצמו נאמן וא"צ לבוא לקולת עגונה רק דמצד שורת הדין נאמן על שמו ורק דשמו לחוד ל"מ אז הי' מצטרף שם עירו ונהי דבעי שם אביו ג"כ הי' מקום לומר דשם מלאכתו הוי כשם אביו אבל כיון דליכא שמו שוב שם אביו ועירו לחוד בודאי ל"מ ובפרט שמשה פריעד מכחיש כ"ז שהאיש הנ"ל לא ראה כלל מיתתו ונהי שהי' אפשר לתרץ דמשה פריעד שמע מאיש אחר והעד ממעליץ שמע מאיש אחר שהי' באמת בשעת מיתתו ושמע שם עיר ומלאכתו אבל דא עקא דהא העד ממעליץ אמר שגם משה פריעד שמע הדברים וצייר לפני העד צורת הנפטר וכיון דמשה פריעד מכחיש א"כ שוב א"א להעמיד יסוד על העד ממעליץ דהא ע"כ אינו זוכר ופה העדות ונדמה לו שמשה פריעד ג"כ שמע הדברים וה"ה דיש לומר דטעה בעיקר הדבר שנדמה לו שהעד אמר שהי' בשעת מיתתו ואולי טעה בזה ע"כ מצד העדים לחוד אין להתיר:
עתה נדבר מצד הטאטענשיין הנה כבר הארכחי בספרי ח"ר סי' ע"א דאם בא הטאטענשיין בלי שאלת ישראל בודאי דחשיב מסל"ת ועיי"ש דגם אם בא ע"י שאלת ישראל רק שהישראל לא שאל לאותו עכו"ם שיודע העדות בעצמו רק הישראל שאל לעכו"ם אחר ואותו עכו"ם שאל להעכו"ם שיודע העדות חשיב מסל"ת כיון שלא שאל בשם הישראל ול"ח שמא שאל בשם הישראל וא"כ כיון שהאשה כתבה רק להקאנסאל והטאטענשיין בא מהמניסטער דספינה א"כ חשוב מסל"ת וגם דלשי' כמ"פ טאטענשיין חשיב כמו ערכאות דמהימני אף בלי מסל"ת ובפרט הכא שישראל אחד מהאמבורג ראה בעצמו בהפנקס דשרי הספינה נרשם שם המת והרשימה בפנקס בודאי הוא מסל"ת דדבר שקר לא הוצרכו לכתוב בהפנקס ונהי דשליחת הטאטען שיין הי' ע"י שאלת האשה ויש לחוש שמא שאל הקאנסאל בשם האשה מ"מ הרשומה בפנקס בודאי הוי מסל"ת כמ"ש בח"ס סי' מ"ג וסי' מ"ד באריכות ואף שהמכתב הוא כתב לועז ובש"ע מפורש דבעי כתב ישראל מ"מ כבר כ' הב"ש דאם נודע שכתבו ישראל מועיל אף בכתב לועז והכא שהרב מהאמבורג העיד שהוא כתב יהודי בודאי דמהני והיכא שבא על הבי דואר תשובה על מכתב שאלה הוי כמקוים כנודע בפרט דבמק"ע אף בכתב שאינו מקוים מהני כמ"ש בח"מ סי' י"ז בשם אבי הש"ך ז"ל ובנוב"י מה"ק דגם בעד א' בכתב שאינו מקוים מהני במק"ע בפרט שיש גם טאטענשיין נהי דחוששין דזה ל"ח מסל"ת מ"מ כיון דעדות האיש מהאמבורג מהני מה"ת דהא הרשימה בפנקס הוא מסל"ת ונהי שיש חשש מזויף בהכתב מ"מ מה"ת גם בשטרות ל"ח למזויף ולענין דרבנן כבר נודע מ"ש. המבי"ט דלענין דרבנן מועיל עדות עכו"ם אף באינו מסל"ת ואף שהי' מקום לומר שעדות הישראל ל"מ כלל דמה"ת ל"מ עדות עכו"ם אף במסל"ת ומדרבנן שוב חוששין למזויף אך באמת מפורש בנוב"י שם דאף אי ע"א ל"מ מה"ת מ"מ חשש זיוף אינו רק דרבנן ובפרט דשי' החת"ס דגם נכרי מסל"ת נאמן מה"ת משום דבעדות אשה ל"צ רק בירור הדברים וראי' דבנכרי המעיד מס מסל"ת שטבע במשאל"ס אם ניסת ל"ת וע"כ דנאמן מה"ת דאי רק מטעם קולת עגונה א"כ במשאל"ס ל"ש קולת עונה דעכ"פ לכתחלה לא תנשא וכמ"ש בשו"ת פמ"א וברי"א לענין ע"א במשאל"ס עכ"פ נשמע דנכרי מסל"ת נאמן מה"ת ושוב מה"ת ל"ה לזיוף ומדרבנן מועיל הטאטענשיין דבזה ליכא חשש זיוף שהוא בחותם האמט ולענין דרבנן מועיל עדות נכרי אף שאינו מסל"ת כמ"ש המבי"ט ובפרט דיש לומר דזה חשיב מסל"ת ובפרט דלשי' כמ"פ חשיב כערכאות ואף דלא נזכר בהפנקס רק שמו ושם כינוי ואף אם נימא כשי' הפוסקים דשם כינוי חשיב כשם אביו מ"מ עכ"פ לשי' כמ"פ בעי שם עירו ג"כ בשלמא אי הי' אפשר לצרף דברי העד ממעליץ והוא שמע שם עירו ומלאכתו א"כ הוי בהטאטענשיין שמו ושם כינוי דחשוב כשם אביו ועפ"י עדות העד יש שם עירו והוי שמו ושם אביו ועירו ואף א"נ דשם כינוי ל"ח כשם אביו מ"מ י"ל דשם מלאכתי חשיב כשם אביו אף דאם צריכין לצרף העדות י"ל דחשיב חצי דבר מ"מ כבר כ' בשו"ת בת עיני דבעדות אשה גם עדות ח"ד מהני ובפרט דשמו ושם כינוי דחשיב כשם אביו מועיל עכ"פ מה"ת דחשש שני יוסף ב"ש הוא רק דרבנן כמ"ש בתוס' ב"מ ד"כ וא"כ היכי דמה"ת ל"צ לצרף העדות ל"ח ח"ד כמ"ש בתוס' גיטין ד"י אך באמת קשה לצרף דברי העד ממעליץ שמוכחש מפי משה פריעד אך עכ"פ כיון שמשה פריעד מעיד שראה אותו עולה על הספינה א"כ כיון שידעינן שהוא ודאי הי' טל הספינה ונתברר שיוסף לעזער מת על הספינה וא"כ אין לחוש שאיש אחר ששמו יוסף נעזער הי' על הספינה ומת דזה עדיף מעובדא דהרא"ש במכליף בן מליל שנהרג סמוך לפאס כמ"ש בשו"ת פר"מ דאם זה הי' בבירור בבה"ח אין לחוש שאיש אחר ששמו ושם אביו כך הי' בביה"ת מכ"ש הכא שגם לפי דברי העד ממעליץ אמר לו גיסו של יוסף שיוסף יסע עכשיו עם הספינה ושוב אין לחוש שאיש אחר ששמו ושם אביו שוים היו על הספינה ומת דאמרי' כנכ"ה ובפרט דיש גם הכרת הבגדים בטב"ע דאף דבזה יש חשש שאלה ולשי' הב"ש לדידן דחוששין שמא סימנים דרבנן בודאי דחוששין לשאלה מ"מ הכא יש כמה חפצים דחשיבי בכלל כלים דל"מ ובכלים דל"מ לשי' רוה"פ ל"ח לשאלה ואף דנודע שי' הריטב"א והב"י דלמ"ד סיד"ר אף בכלים דל"מ חוששין לשאלה אך חוץ מזה דלשי' כמ"פ טב"ע בכלים דל"מ בודאי מועיל כמ"ש המר"ם ברבי וחתן הנוב"י אך חוץ לזה כיון דעכ"פ טב"ע בכלים דל"מ חשיב עכ"פ כסימן אמצעי וא"כ כבר כתבתי דע"י האיש מהאמבורג שראה בהפנקס שמו ושם כינויו מועיל עכ"פ מה"ת דשמו ושם אביו מועיל מה"ת דחשש שני יב"ש הוא רק דרבנן א"כ נודע שי' הפוסקים דהיכי דנסתלק חשש איסור ד"ת ל"ח לשאלה ואף דמהא דל"מ פרצוף בלי פדחת וחוטם אף בצירוף סימני בגדים ולחד לישנא בבכורות דמ"ו פרצוף לחוד מועיל מה"ת ונשמע דגם בחשש דרבנן חוששין לשאלה כבר כ' החת"ס בשם הרבינו אלי' דבאמת לתירוץ הש"ס בחיורי וסומקי ס"ל דבדרבנן ל"ח לשאלה ובפרט דהכא הוי כנים דל"מ וא"כ ע"כ למ"ד סימנים דאורייתא ל"ח בזה לשאלה רק דלמ"ד סיד"ר אף בזה חוששין לשאלה מ"מ כבר כ' הרמב"ם ז"ל דבאמת ס"ל סימנים ד"ת רק מפני חומר איסור ערוה חוששין שלא לסמוך אסימנים ומש"ה כ' הנוב"י דהיכי דנטבע במשאל"ס מהני סימן אמצעי א"כ הכא דכבר נסתלק החשש איסור ד"ת ע"י העד מהאמבורג שראה בפנקס שמו ושם כינייו דחשיב כשם אביו ובכה"ג מועיל סימן אמצעי מכ"ש דמועיל הכרה בטב"ע בבגדים דל"מ דזה חשיב עכ"פ כסימן אמצעי ובפרט שנמצא אצלו ג"כ כלים שאין להם שייכות רק לצורף וזה ודאי הוי חשש שאלה דיחיד שהשאיל דוקא לצורף שהי' בספינה ובפרט שנתברר שאיש ששמו יוסף לעזער מת ולחוש שמא הי' על הספינה איש ששמו יוסף לעזער והי' צורף זה בודאי לא שכיח דשם מלאכתו חשיב כשם עירו ואף שכ' הא"מ בתשו' דיש לחוש שהשאיל הבגד למי שלא הי' צורף ישכח הדברים בתוכו אך יש כמה דברים שהיו מונחים בהקעסטל ובזה ליכא חשש זה ובפרט שנתברר בנוירק באיזה חולי נחלה יוסף הנ"ל ובהטאטענשיון נכתב סיבת החולאת ובפרט דע"י הכרת הבגדים והפאטאגראף של אשתו חשיב עכ"פ כאומדנות המוכיחים וסגי בשמו ושם אביו כמפורש ברמ"א והכא יש שמו ושם אביו א"כ בודאי מהני בפרט שכבר עבר יותר משנה ורגל"ד שנפטר ובפרט שעלה על הספינה בחליו נהי דחולה מחזיקין לי' בח"ח אף לקולא מכ"ש לחומרא מ"מ עכ"פ רגל"ד יש שאמת הדבר ע"כ נלע"ד דיש להתיר האשה להנשא לכל גבר ובלבד שתחלוץ כדת וגם שיסכים לזה רב גדול אחד והשי"ת יצילנו משגיאות:
בעה"ח ב' אמור תרסז"ל ראדומושלא והננידידו.