אור ברסלב
מהרש חלק ב סימן מז

מהרש חלק ב· רבי שמואל אנגל

סימן מז

סימן מו

בדבר השאלה שנשאלתי מהשו"ב דפה"ק יחי'. בבהמה זקינה יותר משנה הי' בה וורדא יתירה בצד שמאל וצורת וורד ממש ובצד ימין הי' חסר אונה אחת אך באונה האמצעית הי' בו סדק המועיל להכשיר היינו שהי' הסדק כשיעור המועיל אך סמוך למקום הסדק הי' עומד יתרת מקמא בתואר אונה ולא הי' שום הפרש בין מקום הסדק להיתרת מקמא ונסתפקו מה דינו של הבהמה:

והנה לכאורה י"ל דהא מפורש בפמ"ג סי' ל"ז ובלב"ש דחסר אונה והוכשר ע"י היכר סדק מיקרי ריעותא דחסר וא"כ גם יתרת מקמא מיקרי עכ"פ ריעותא אף לשיטת התב"ש וידוע דלשיטת הלב"ש יתרת מקמא חשיב ריעותא גדולה וא"כ הי' מקום לומר דגם להטעם דמועיל היכר סדק משום דאמרינן דנסרכו בכסדרן וא"כ סכס"ד בין אונה לאונה בלי חלון לא מיקרי ריעותא אפ"ה עכ"פ ריעותא כ"ד מיקרי כמ"ש התב"ש דאם סירכא שלכס"ד יוצא מהכסדרן אם רק השלכס"ד. אזלא במיעוך טריפה וכ' הלבוש בחד טעם דכסדרן מבטל קולא דמיעוך ובר"ג עם רכ"ד אף משם אחד חשיב ריעותא וא"כ י"ל דעם יתרת מקמא טריפה:

אך באמת מפורש בלב"ש סי' ל"ה דעכ"פ אינו מחמיר ביתרת מקמא יותר מהתב"ש ומידי דלהתב"ש אינו מצטרף לתר"ל גם לדידי' כשר א"כ פשיטא דיתרת מקמא סמוך לסכס"ד בלי חלון בין אונה לאונה כשר אך הכא בחסר אונה והוכשר ע"י היכר סדק עיקר ההיתר משום דאמרי' בפנים סדורה כהלכתן ומיקרי עכ"פ ריעותא דחסר ומצטרף בהדי יתרת מקמא דלהוי תר"ל וא"כ ממ"נ להתב"ש נהי דיתמ"ק חשיב סתם ריעותא מ"מ לדידי' גם חסר חשיב ריעותא ואף דהלב"ש ס"ל דחסר ל"ח רק ריעותא כ"ד מ"מ לדידי' יתמ"ק חשיב ר"ג ובמידי דלהתב"ש חשיב תר"ל חשיב להלב"ש ר"ג ושוב הוי ר"ג עם רכ"ד:

אך לכאורה י"ל דלפי"מ דמפורש בסעיף ז' שיטת המחבר דאם חסר אונה מימין היורדא משלמת וי"א דאין הוורדא משלמת ומסיים הרמ"א דהכי נהוג ובש"ך ס"ק מ"ב מביא דברי הב"י דזה תלוי א"נ דותמ"ק כשר א"כ ע"כ מקמא ודרי ענין אחד הוא ויוכל הוורדא להשלים אך לשיטת האוסרים יתמ"ק לכך הוורדא שעומדת מקמא אינו משלים אך העיר על הרמ"א דמסיים והכי נהוג הא לדידן דמכשירין יתמ"ק א"כ יוכל הוורדא להשלים אך באמת לדידן יהי' טריפה מטעם חסר וורדא אך העיר דעכ"פ נמה כ' הרמ"א והכי נהוג הא נהי דלענין הוורדא גם לדידן אינו משלים אף דלהאוסרין הוא מטעם דמקמא לא מיקרי בדרי ולדידן הוא מטעם חסר וורדא אבל עכ"פ טריפה אך עכ"פ יש נ"מ דלדידן עכ"פ יתמ"ק משלים ולשיטת האוסרים יתמ"ק גם יתמ"ק אינו משלים:

אך עוד כ' הש"ך די"ל דהד"מ ל"ל כשיטת הב"י בהא דיתמ"ק משלים לשיטת המתירין רק דהאוסרין ס"ל דנהי דיתמ"ק כשר מ"מ אינו משלים וא"כ שפיר מסיים הרמ"א והכי נהוג דגם יתמ"ק אינו משלים וא"כ בחסר אונה ל"מ השלמת הוורדא וא"צ לומר דטריפה מטעם חסר וורדא רק הטריפות הוא מטעם חסר אונה והוי טריפות מדינא דש"ס עכ"פ נשמע דהש"ך מסופק לדידן דס"ל יתמ"ק כשר אי מועיל להשלים בתירוץ הראשון ס"ל דמשלים ובתירוץ השני ס"ל דאינו משלים ופשיטא דמס' מטריפין דהוי ס' חסר אונה. אך עכ"פ בנ"ד דבאמת יש היכר סדק רק דתרצה לומר דהוי תר"ל א"כ לתירוץ הראשון של הש"ך היתרת משלים וא"כ שוב ל"צ להצטרף ההיכר סדק וא"כ ממילא ל"ח תר"ל דעיקר הריעותא בהיכר סדק דהוי ריעותא דחסר וזה ניחא אם הי' בו ריעותא אחרת אבל ביתמ"ק להמכשירין א"כ מועיל להשלים וא"כ ל"צ כלל להיכר סדק וממילא ל"ח תר"ל אך לתירוץ השני של הש"ך דל"מ להשלים וא"כ עיקר ההיתר דלא יחשב חסר אונה הוא ע"י היכר סדק ושוב י"ל דחשיב תר"ל וא"כ עכ"פ לדידן דמספקא לן שמא יתמ"ה משלים והראי' שכ' הלבוש דאם יש ד' בשמאל וג' בימין ויתמ"ק יש להכשיר מס"ס שמא יתמ"ק משלים והוי שוה בשוה ואת"ל דיתמ"ק אינו משלים שמא כשיטת הפר"ח דד' בשמאל וג' בימין כשר:

עכ"פ פשיטא דלדידן חשיב ס' אי יתמ"ק משלים וא"כ בנ"ד חשיב ס' תר"ל דשמא יתמ"ק משלים וא"כ ל"צ להיכר סדק וקיי"ל דס' תר"ל כשר ובפרט לפימ"ש בחידושי דהענין דתר"ל הוי כמו ס"ס לאיסור א"כ רק אי הי' פשיטא דיתמ"ק אינו משלים א"כ שפיר הוי שני ס' לאיסור שמא סדק ל"מ והוי חסר אונה ושמא יתמ"ק טריפה אבל השתא דמספקא לן שמא יתמ"ק משלים א"כ ל"ח ס"ס לאיסור דגם א"נ דסדק ל"מ אכתי אין בירור דחשיב חסר אונה דהא י"ל דהיתרת משלים ונהי דמטעם יתרת לחוד הוי ס"ס לאיסור שמא כהאוסרין יתמ"ק דהא עכ"פ חשיב ריעותא ושמא אף להמכשירין מ"מ אינו משלים אבל בצירוף סדק עכ"פ ל"ח בכלל ס"ס לאיסור דהא יש שני צדדים להתיר מכח החסרון א' מכח הסדק ב' מכח היתרת עכ"פ י"ל דבכה"ג חשיב ס' תר"ל וכשר:

אך בעיקר הדבר שכ' הלב"ש דלדידן חשיב ס' אי יתמ"ק משלים לכאורה יש להעיר דהנה בסעיף ד' מפורש דאם עומד יתרת בסוף שיפולי אומא כשר וכ' הש"ך דזה מיקרי נמי בדרי וגם אי חשיב מקמא מ"מ יתמ"ק כשר ובסעיף ט' מפורש דחסר אונה אחת ויש יתרת בסוף שיפולי האומה דהמחבר מכשיר והרמ"א מטריף והעיר בט"ז דא"כ יש להטריף גם הא דסעיף ד' דכיון דאינו משלים ע"כ דל"ח בדרי וכ' הט"ז דבאמת יש ס' אם זה מיקרי בדרי אך שם דהאונות הם כתיקון ורק שעומד שם יתרת ממ"נ כשר או דהוי בדרי וגם אי חשיב מקמא נמי כשר אבל הכא לענין השלמה יש ס' שמא לא מיקרי בדרי ואינו משלים והנה לדברי הש"ך בס"ק מ"ב די"ל דיתמ"ק משלים א"כ הכא בס"ק ט' יש ס"ס להיתר שמא זה חשיב בדרי ואת"ל דחשיב מקמא שמא גם יתמ"ק משלים ובאמת הש"ך בהא דסעיף ט' מטריף מטעם אחר דהוי חליף האומה למטה ועיי"ש בפמ"ג וי"ל דלא ניחא לי' בסברת הט"ז די"ל דהוי ס"ס להיתר שמא זה חשיב בדרי ושמא גם יתמ"ק משלים וצריכין להבין סברת הט"ז:

אך באמת י"ל דבעיקר הדבר שנסתפק הש"ך אי יתמ"ק משלים יהי' תלוי בפלוגתת הט"ז והש"ך דשיטת הט"ז דוורדא יתירה בשמאל כשר ורק ביתיר וורדא במקום הוורדא טריפה משום דהוי כחסר וורדא אבל בשמאל כשר והש"ך מטריף גם ביתרת וורדא בשמאל וכ' הלב"ש בהסבר פלוגתתם דידוע שיטת הפוסקים דאף לשיטת רש"י דיתרת אבר טריפה אף באינם דבוקים אבל עכ"פ אם היתרת אינו עומד במקום האבר מותר ומש"ה בעומד יתר רגל במקום הארכובה כשר וגם יתר כבד למטה ממקום מרה וחיותא כשר אף לדעת רש"י כמ"ש בש"ך סי' מ"א ועי' בט"ז סי' נ"ה וא"כ י"ל דפליגי אי כל הריאה מקום האוני דהט"ז ס"ל דמש"ה יתמ"ק כשר לפי שאינו מקום האונה ול"ש בי' יתר כנטול ואדרבה ביתרת בדרי צ"ל ההיתר משום דאורחי בכך דבלא"ה הי' שייך יתר כנטול דהא קיימא בדרי דאוני אבל מקמא ל"ש בי' יתר כנטול וא"כ אין חילוק אם הוא בצורת אונה או בצורת וורד אבל הש"ך ס"ל דכל הריאה מקום האוני ורק ההיתר דיתמ"ק משום דאורחי בכך וא"כ בצורת וורד לאו אורחי וטריפה עיי"ש בלב"ש. ולפ"ז נשמע דלשיטת הט"ז גם ביתרת מגבא ליכא טריפות מטעם יתר כנטול רק משום שמתחכך בצלעות ועפ"ז א"ש בהא דשיטת הט"ז להטריף בפיצול מגבא הקצר מגומא דנראה שאין זה פיצול רק יתרת והנקה"כ תמה דאף אם הוא יתרת מ"מ כשר כיון שהוא מונח בגומא והנה לקמן מביא הרמ"א דיתרת נגד חריץ הוורדא יש להקל גם להמטריפין יתמ"ק ובש"ך ס"ק ל"ט מביא דברי הד"מ דאינו מועיל הגנת חריץ דהא עכ"פ שייך יתר כנטול ולכאו' דבריו סותרין למ"ש בנקה"כ ועפ"ז א"ש דהש"ך מקשה רק על הט"ז לשיטתו דס"ל וורדא בשמאל כשר ע"כ דס"ל דאין כל הריאה מקום האוני א"כ ממילא גם ביתיר מגבא ל"ש להטריף מטעם יתר כנטול רק מטעם שמתחכך בצלעות וא"כ ממילא כשנח בגומא ליכא חיכוך אך כ"ז לשיטת המכשירין יתמ"ק וע"כ דאין כל הריאה מקום האוני א"כ גם ביתרת מגבא מהני הגנה שבגומא אבל להאוסרין יתמ"ק ע"כ משום דס"ל כל הריאה מקום האוני ושייך בי' יתר כנטול א"כ שפיר ל"מ הגנת החריץ וא"ש דברי הנקה"כ ומקשה שפיר על הט"ז:

נשמע דלשיטת הט"ז אין כל הריאה מקום האוני ולפ"ז פשיטא דהא דנסתפק בש"ך אי יתמ"ק משלים הוא רק להש"ך לשיטתו דמטריף וורדא בשמאל וע"כ דס"ל דכל הריאה מקום האוני ורק ההיתר דיתמ"ק משים דאורחי א"כ שפיר י"ל כיון דכל הריאה מקום האוני לענין יתר כנטול א"כ ה"ה די"ל דחשיב מקום האונות לענין השלמה ואפ"ה נסתפק בש"ך די"ל דנהי דלחומרא חשיב מקום האונות אבל מ"מ לא מיקרי בדרי דאוני ממש ואינו משלים ועכ"פ לס' יחשב אי משלים אבל להט"ז דס"ל וורדא בשמאל כשר ע"כ דס"ל דאין כל הריאה מקום האוני וא"כ מדלא חשיב מקום אוני לענין יתר כנטול א"כ מכ"ש דל"ח מקום האוני לענין השלמה וז"ב בס"ד:

יצא דלשיטת הט"ז פשיטא דאף להמכשירין יתמ"ק מ"מ אינו משלים ולפ"ז א"ש הא דמטריפין בסעי' ט' משום דבעומד בסוף שיפולי אומא יש ס' אי מיקרי בדרי אי מקמא ומש"ה בסעיף ד' כשר דגם יתמ"ק כשר אבל הכא דצריך השלמה א"כ הוי ס' יתרת בדרי ס' מקמא ול"ח ס"ס דלשיטת הט"ז ותמ"ק ודאי אינו משלים וליכא רק חד ס' להתיר דשמא חשיב בדרי ובס' א' אוסרין ומש"ה באמת הש"ך אינו מטריף מטעם הט"ז דלשיטתו דס"ל יתיר וירדא טריפה ע"כ דכל הריאה מקום האוני א"כ הוי ס"ס להתיר שמא זה חשיב בדרי ושמא גם יתמ"ק משלים מש"ה הש"ך מטריף רק מטעם חליף וא"ש הכל בס"ד:

עכ"פ נשמע דבחסר אונה ויש יתמ"ק דלשיטת הט"ז בודאי אינו משלים וא"כ ממילא ביש היכר סדק וסמוך לו יש יתמ"ק לשיטת הט"ז פשיטא דהוי תר"ל דיש ס"ס לאיסור שמא סדק ל"מ והוי חסר אונה ושמא יתמ"ק טריפה ואין לומר דהיתמ"ק משלים דלשיטת הט"ז פשיטא דאינו משלים אך לשיטת הש"ר י"ל דיתמ"ק משלים ושוב הוי ס' תר"ל. יצא דבנ"ד שחסר אונה ויש היכר סדק וסמוך לו יש יתמ"ק דלשיטת הט"ז פשיטא דטריפה רק לשיטת הש"ך י"ל דהיי ס' תר"ל וכשר אך בנ"ד דיש גם וורדא יתירה בשמאל רק דעברו יב"ח והנה דעת הלב"ש דאחר יב"ח יש לסמוך אשיטת הט"ז דוורדא בשמאל כשר דבס' פלוגתא דרבוותא מהני שהה יב"ח. אך הכא ממ"נ טריפה דלשיטת הש"ך נהי דלדידי' יתמ"ק משלים וא"צ להשלמת הסדק והוי ס' תר"ל אבל עכ"פ לדידי' טריפה מטעם וורדא בשמאל ועיקר ההיתר אחר יב"ח דסמכינן אשיטת הט"ז והנה לשיטת הט"ז הוכחתי דעיקר ההיתר משום דאין כל הריאה מקום האונה וא"כ פשיטא דיתמ"ק אינו משלים ושוב טריפה מטעם תר"ל:

ובאמת עפ"ז יש להעיר גם בדינו של הלב"ש בד' בשמאל ובימין יש ג' ויתמ"ק דמכשיר מטעם ס"ס שמא ד' בשמאל כשר ושמא יתמ"ק משלים ולפ"ז י"ל דכיון דהלב"ש מכשיר וורדא בשמאל בשהה יב"ח ע"כ דתופס לס' שמא כהט"ז א"כ להט"ז פשיטא דיתמ"ק אינו משלים וא"כ בצד הס' דד' בשמאל טריפה הוי ס"ס לאיסור שמא כהט"ז דאין כל הריאה מקום האוני ופשיטא דאינו משלים ושמא אף לשיטת הש"ך דכל הריאה מקום האוני אפ"ה אינו משלים א"כ היכי דבס' א' הוי ס"ס לאיסור ל"ח ס"ס כנודע מדברי התוס' כתובות ד"ט דס' נאנסה ל"ח ס' דשמא זינתה קודם שנתארסה ועיי"ש בפנ"י ובאמת גם בהא דד' בשמאל וג' בימין עם יתמ"ק דמכשיר הלבוש מטעם ס"ס אם יהי' גם וורדא יתירה בשמאל אף אם יהי' אחר יב"ח אפ"ה יהי' טריפה אף בהפ"מ דממ"נ להש"ך וורדא בשמאל טריפה ורק דאחר יב"ח סמכינן אט"ז א"כ לשיטת הט"ז שוב פשיטא דיתמ"ק אינו משלים והוי ד' בשמאל וג' בימין דמטריפין דלא כהפר"ח עכ"פ בנ"ד פשיטא דטריפה בין להט"ז בין להש"ך וכנ"ל וז"ב בס"ד לדינא:

תוכן העניינים

מהרש חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה