אור ברסלב
מהרש חלק ב סימן יג

מהרש חלק ב· רבי שמואל אנגל

סימן יג

סימן יב

שוכ"ט לכבוד יד"נ הרב הגאון החו"ב החו"ע היחסין כש"ת מו"ה יהודה ליב נ"י אבד"ק ברזאסטיק יע"א

בדבר שאלתו בדיין א' שסידר גט ביחידות וגם הסופר הי' קרוב להדיין היינו נכדו וכעת המגרש נסע ולא נודע מקומו ע"כ שואל כת"ה אם יש להתיר האשה להינשא ע"כ תורף שאלתו:

הנה מצד שהסופר הי' נכדו של המסדר אם אמנם כי מפורש הדבר ברמ"א סי' ק"ל וכולם לא יהי' קרובים להרב המסדר גם בסדר הגט מביא וגם מדקדקים שלא יהי' הסופר והעדים קרובים להמסדר מ"מ משמע דאינו רק זהירות לכתחילה אך לא לפסול בדיעבד. ולכאורה הי' מקום לומר דכיון דהכא דסידר ביחידי אף להחולקים על הנוב"י מ"מ מודים דלכתחילה בעי ב"ד בסידור הגט א"כ נהי דבדיעבד יש להכשיר אף בסידר ביחידי מ"מ הכא יש ב' פסולים דכ"א אסור לכתחילה וא"כ נודע מ"ש הלח"מ בפ"ז מיבום בהא דפריך הש"ס והא צריך למדחס"י לכרעה דשני פסולי דלכתחילה פסול אף בדיעבד וע' תוס' נדה ד"מ שכ' דאי הי' שייך בדם פסול דעמוד השחר אז בשני פסולים אף אם עלו ירדו וע' תוס' זבחים דפ"ד וע' ביו"ד בכמ"ק דתרי קילי בהפ"מ לא מקילין וע' ברע"ב דב' שבותין גזרו אף בביה"ש והאעו"ז חולק:

אך באמת הכא משמע דהא דסופר לא יהי' קרוב להמסדר הוא רק יש מדקדקים ואף פסול לכתחילה אינו וז"ב. עתה נדבר מצד עיקר הדין שסידרו ביחידות:

הנה מקור הדין הוא דברי התה"ד שהביא בשם הא"ז לפסול גט הניתן בלילה כמו חליצה שפסול בלילה והנה מקודם י"ל בהא דקאמר בש"ס יבמות דק"ד דת"ק ס"ל דחליצה דמי לגמ"ד ור"א ס"ל דדמי לתחילת דין ולהבין פלוגתתם י"ל דהנה בשו"ת ח"ס אה"ע סי' ס"ה כ' דגט לכ"ע פסול בלילה דבשלמא חליצה י"ל דתיכף משמת הבעל פקע מקצת האיסור וגמר ההיתר הוא אחר החליצה שפיר י"ל דזה הוי כגמ"ד דזהו ענין דין כמו דהפקעת ממון מרל"ר בעי שיהי' ביום מכ"ש הפקעת אישות בעי ג"כ ביום ורק הכא דכבר התחיל האישות להפקיע בשעת מיתת הבעל א"כ י"ל דהוי החליצה כגמ"ד אבל בגט דכל הפקעת האישות הוא בשעת הגט לכ"ע פסול בלילה עכ"ד. וכבר קדמו בזה בשו"ת הרא"ם ח"ב סי' ל"ה וע' שו"ת ד"ח אה"ע ח"ב סי' צ"ד:

ועפ"ז י"ל דהנה נודע מ"ש בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' פ"ב דמחזיקין מאיסור א"א לאיסור יבום וע' שו"ת ח"ס אה"ע ח"א סי' מ"א ובח"ב סי' ס"ז מה שפלפל בזה עם הגאון מוהרש"ק ז"ל וע' בספר שבעה עינים מה שפלפלו בזה כל הגאונים. אך כ"ז א"נ דאיסור יבמה לשוק הוא עדיין מצד קנין אישות של הבעל רק דאחר מיתתו קליש האיסור ומינתיק מאיסור מיתה לאיסור לאו א"כ שפיר י"ל בזה מחזיקין מאל"א אבל א"נ דבשעת מיתת הבעל פקע לגמרי איסור הראשון רק דהיבם מטיל עלי' איסור חדש א"כ לענין איסור היבם ליכא ח"א. א"כ הכ"נ זב"ז תלוי א"נ דאיסור יבמה לשוק הוא מפאת איסור האישות רק דאחר מיתה קליש לי' האיסור ואחר החליצה פקע לגמרי וכעין הא דבעי' בש"ס נדרים דס"ט אי בעל מיקלש קליש א"כ שפיר י"ל דחליצה הוי כגמ"ד אבל א"נ דהאיסור מחמת הבעל פקע לגמרי במיתתו רק דהיבם מטיל איסור חדש ואיסור זה פקע בשעת חליצה א"כ פשיטא דהוי כתחילת דין דהא כל האיסור נפקע בשעת חליצה ובוודאי הוי כתחילת דין:

וא"כ י"ל עפי"מ המפורש בש"ס גיטין דפ"ד דמודה ר"א בגירש חוץ מפלוני וניסת לאחר ונתארמלה דמותרת לזה ופריך רשב"א והיכן מצינו זה אוסר וזה מתיר ולא והרי יבם דבעל אוסר ויבם מתיר ומשני התם יבם הוא דקאסר לה דאי מבעל משרי שרי עכ"ל. ונשמע דא"נ דאיסור יבמה לשוק הוא מפאת איסור האישות של הבעל וא"כ שפיר הי' מיקרי זה אוסר וזה מתיר ולא הי' קשה על ר"א אך רשב"א ס"ל דאיסור יבמה לשוק הוא איסור חדש ושוב ל"ח בכלל זה אוסר וזה מתיר דהאיסור היא מחמת היבם ובאמת לפ"ז ל"ש בזה מחזיקין מאל"א א"כ א"ש הפלוגתא ביבמות דת"ק ס"ל דאיסור זיקה ליבם הוא מפאת האישות של הבעל רק דבשעת מיתה הוקלש האיסור וגמר ההיתר הוא בשעת החליצה וא"כ שפיר הוי כגמ"ד וכשר בלילה אבל ר"א קאי בשיטת בנו ר"ש דפריך שם והיכן מצינו זה אוסר וזה מתיר ועכצ"ל דס"ל דעיקר האיסור האישות פקע לגמרי במיתת הבעל וזיקת היבם הוא איסור חדש ובא מחמת היבם וזה האיסור פקע לגמרי בשעת חליצה וא"כ הוי כתחילת דין ופסול בלילה וז"ב בס"ד:

עכ"פ נשמע דלדידן דקיי"ל כר"א דחליצה פסול בלילה ע"כ דס"ל דאיסור זיקת היבם הוי איסור חדש ושוב ל"ש לומר בזה מחזיקין מאל"א דהוי איסורים חלוקים ואדרבה לא משכחת איסור האחרון כ"ז שחל איסור הראשון וא"כ אף לשיטת הש"ך ך בסי' נ' דבנולד ריעותא מחיים ל"מ ח"ה שם עכ"פ שייך טריפות גם בעודה חי ויש בו איסור אמ"ה א"כ שפיר י"ל הואיל שהס' נולד בעוד איסור אמ"ה עליו שפיר ל"ח ח"ה אבל לענין זיקת יבם דלא חל רק אחר מיתת הבעל י"ל דל"א מחזיקין מאל"א והרבה יש לפלפל בדברי הש"ך שם ובדברי הש"ש מ"ש לתרץ קושית התוס' נדה ד"ב ואכ"מ:

נחזור דעכ"פ י"ל דגט כיון דנפקע האישות לגמרי ע"י הגט עי"ז הוי כדין ופסול בלילה ואזדא מה שהעיר בח"ס שם הא בד"מ מהני בנתרצו הבע"ד לדון בלילה ועפ"ז א"ש דבממון דמועיל הודאות בע"ד א"כ באם נתרצו הבע"ד לדון בלילה נהי די"ל דבלילה אין עליהם תורת ב"ד אבל עכ"פ בממון מהני קיבל עליו קא"פ וה"ה בלילה הוי ג"כ כק"ע קא"פ והראי' שכ' בנה"מ סי' ז' דאם ק"ע א' לדון בלילה הוי כתרל"ר ובעי קנין א"כ שפיר בממון מועיל ריצוי בע"ד אבל בגט דמצד הפקעת האישות חשיב כדין ובעי ב"ד ול"מ ריצוי הבעל והאשה שיועיל גט בלא ב"ד א"נ דבעי ב"ד א"כ שפיר ל"מ בלילה אף בריצוי הבע"ד דגזה"כ דבלי ב"ד ל"מ ובלילה אין עליהם תורת ב"ד וכמ"ש בתוס' גיטין ד"ד דגם לר"מ בעי עדים בשעת נתינת הגט דאין דש"ב פחות משנים ורק בממון דמהני הודאות בע"ד מהני ג"כ ע"ח אבל בגט דל"מ הודאות בע"ד בעי ע"מ עיי"ש. ה"ה לענין לילה כיון דגזה"כ דבלילה אין עליהם תורת ב"ד לתחילת דין א"כ נהי דמהני בממון שם לפי שמועיל רצון הבע"ד להתחייב אבל בגט דבעי דוקא שיהי' תורת ב"ד ובלילה אין עליהם תורת ב"ד ושפיר י"ל דגט פסול בלילה כשיטת התה"ד:

והנה כת"ה הביא דברי הג"פ והשעה"מ שהקשו דא"כ היאך מקדשין בלילה הא י"ל איתקש הויה ליציאה והנה מה שהביא השעה"מ ראי' מש"ס קידושין כ"ח ודי"א דמהני בקידשה בלילה וע' שו"ת שו"מ מהד"ב ח"ב סי' ע' והבן. אך לענ"ד י"ל דמיירי בנתן לה הקידושין בלילה ואמר לה שיחולו הקידושין ביום דאז שפיר מהני אף בגט כיון דעיקר הטעם דגט פסול בלילה לפי שהפקעת האישות חשיב כדין וא"כ נהי דמסר בלילה מ"מ אם אמר שיחול הגט ביום א"כ נהי דנתן בלילה מ"מ כיון דעיקר הפקעת האישות הוא ביום מהני וה"ה בקידושין מהני בכה"ג ורק הי' נצמח אם נתן לה קידושין בלילה שיחולו הקידושין למחר ונתאכלו המעות בלילה י"ל דל"מ לפי"מ המפורש בש"ס בכורות דמ"ח דפודה את בנו בתוך ל' ונתאכלו המעות דפליגי בזה רב ושמואל וקאמר הש"ס התם בידו לקדשה מעכשיו הכא אין בידו לפדותה עכשיו ונשמע דבלילה כיון דאין בידו לקדשה מעכשיו ל"מ בנתאכלו ועיי"ש בריט"א:

והנה עפ"ז י"ל בהא דמביא הפר"ח ראי' מהא דאומר לכשתצא חמה מנרתיקה לכי תצא קאמר ולפ"ז לא נשמע משם דהא דלכשתצא חלות הגט הוא למחר וא"כ שפיר מהני. הגם שי"ל דבאמת לשי' התוס' גיטין דע"ז בתירוץ אחד למ"ד דא"י לומר א"נ עיקר חלות הגט הוא מכח גיטה וידה באין כאחד וא"כ באמת במגרשה שיחול לאח"ז העירו המפורשים דהוי כמו טלי גיטך מעג"ק ורק כיון דנתן לה בתורת גירושין ל"ח כטלי גיטך מעג"ק וכמ"ש בב"ש סי' ל' דנהי דנימא דגם בקידושין ל"מ טלי מעג"ק אפ"ה בנתן לה בפקדון מהני ובאמת לענין גט שיטת כמ"פ דגם נתן לה בפקדון ואח"כ אמר לגירושין דל"מ וע' בא"מ סי' קל"ו ובספרי סי' ל"ב. א"כ י"ל דאם נותן לה הגט בשעה שא"ר לגירושין שוב חשוב כטלי גיטך מעג"ק אך באמת במקנה קידושין דס"ג וברי"ם ריש כתובות כ' דבאם א"ר לגירושין א"כ עדיין חשוב ידו כידה ובשעת חלות הגירושין הוי כידו נותן לידה. עכ"פ במגרשה בלילה שיחול למחרתו שפיר מהני אך מהא דקאמר שם דמעכשיו ג"כ מהני שפיר נשמע דמהני גט בלילה. נחזור לשי' הסוברים דגט פסול בלילה והקשו דא"כ איך מהני קידושין בלילה הא איתקש. באמת י"ל אף א"נ דגם בתורת כסף ל"מ במחובר משום היקש הויות להדדי וכמו דשטר קידושין איתקיש ליציאה ופסול במחובר ה"ה בתורת כסף פסול במחובר מ"מ לענין לילה יש לחלק דהנה הובא בח"ע חי' ל"ה שי' הרמב"ם ז"ל דמינוי שליח להולכה א"צ עדים ושליח לקבלה בעי עדים ושיטת הרא"ש והר"ן דאף שליחות האשה א"צ עדים דדוקא בגט דמפקעת עצמה רשות הבעל בעי עדים אבל כשמכנסת עצמה לרשותו ל"צ עדים ונשמע דלענין זה ל"ד קידושין לגט א"כ הכ"נ לענין לילה בגט שנפקעת מרשותו והותר האיסור מ"מ שפיר יש עליו תורת דין ובעי ביום אבל בקידושין דמכנסת עצמה לרשותו כמו דל"צ עדים במינוי להולכה ה"ה דמהני בלילה וסברת הרא"ש והר"ן מצינו באמת בתוס' יבמות דפ"ח וגיטין ד"ב דאדרבה להתיר י"ל דגם בדש"ב ל"צ עדים עכ"פ מיושב הכל דלענין זה ל"ד קידושין לגט וז"ב:

ומה שהקשה הפנ"י דא"כ איך מהני שליחות בקידושי כסף. יפה כ' כת"ה דבקידושי כסף כיון דמהני בנתן לה עג"ק א"כ בשולח לה הכסף עי"ש הוי עכ"פ כג"ד שרצונו לקדשה ונהי שהשליח אינו עומד במקום הבעל ול"ח כנותן לידה מ"מ מהני אף בשולח לה הכסף ע"י קטן ואי דבעי אמירת הבעל מ"מ עיקרו הוא לגלות מחשבתו שנותן לה בתורת קידושין דהא במדבר על עסקי קידושי' סגי אף בנתן לה בשתיקה וא"כ כשצווה לשליח לקדשה יש ג"ד שרצונו לקדשה ונותן לה הכסף בתורת קידושין ממילא מהני וע' בבי"מ אה"ע סי' ק"כ שכ' דאם עשה שליח לתרום ונאנס השליח ולא יוכל לתרום דיוכל לצוות לאחר לתרום דנהי שי"ל דמינוי שליחות דתרומה חשוב מילי ואינו יכול לעשות שליח אחר מ"מ כיון שיודע דעת הבעה"ב מהני תרומת השני מטעם זכיה כמ"ש התה"ד לענין הפרשת חלה וע' ברי"ם קידושין דמ"א דעיקר הא דבעי שליחות בתרומה לענין שיועיל אף בפיחת י' דיוכל לומר בהני אמדתיך כמ"ש בתוס' שם דבלא שינה הוי כתרם בעה"ב בעצמו כיון דמרוצה במעשה השליח הוי כתרם בעצמו ובמחשבה:

אך יוצמח דבעשה שליח לקדש בכסף ונשתטה המשלח בשעה שקידשה השליח נהי דלשי' הרמב"ם ז"ל בנשתטה המשלח בשעת כתיבה כשר כשר מה"ת בגט והטעם דכבר קיבל כח הבעלים ונעשה במקום הבעלים וע' קצה"ח סי' קפ"ח. אך לפ"ז בקדושי כסף דל"מ שליחות רק דמהני משום דיש עכ"פ ג"ד שרצונו לקדש והוי כאלו קידשה אז בעצמו וא"כ שפיר באם המשלח אינו ראוי אז לקדשה ל"מ:

נחזור להנ"ל דשפיר יש לחלק דנהי דקידושין כשר בלילה די"ל דכיון שמכנסת א"ע לרשות הבעל לא דמי לגט ולפ"ז גם קדושי שטר מועיל בלילה ועכ"פ קדושי כסף בוודאי להמכשירין במחובר דקדושי כסף לא איתקש לגט בוודאי דמהני בלילה אבל גט י"ל דפסול בלילה:

נחזור לענין דינא א"ש שיטת התה"ד דגט פסול בלילה והנה הנוב"י כ' דכיון דבעי יום דומיא דתחילת דין ה"ה דבעי ב"ד של ג' והנה המפורשים העירו מהא דמפורש בש"ס ב"ב דקל"ד דבעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן משום דבידו לגרשה וא"נ דבעי ב"ד מי יימר דמזדקקי לי' תלתא ובשו"ת מהרי"א אה"ע סי' קי"א כ' דכיון דל"צ מימחון ל"ש מי יימר כמ"ש ברשב"א יבמות דפ"ח ובאמת גם לתירוץ שני של הרשב"א ג"כ ניחא דהכא שאומר שכבר גירשה חשוב בידו אף דצריך ב"ד וכמו דמהימן לומר ששאל על ההקדש וא"כ לכאורה תיקשו מהא דקאמר הש"ס האומר לאשתו הרי את מקודשת לי לאחר שאגרשך יועיל דבידו לגרשה וקשה מי יימר דמזדקקי לי' תלתא:

אך באמת הראב"ד כ' דשם מיירי שכבר יש בידו גט מוכן וכיון דכבר סידרו לו הב"ד גט הוי כוודאי שיזדקקו לו גם על הנתינה ועיי"ש במקנה שהאריך בזה וא"ש ובעיקר מה שהקשה ברשב"א יבמות דפ"ח אהא דקאמר הש"ס דמש"ה בהקדש נאמן משום דבידו לישאל דמי יימר דמזדקקי לי' תלתא וכתבתי בספרי ח"ר סי' נ"ט לתרץ דבאמת בהא דקיימ"ל דאחר שבא ליד הגזבר דל"מ שאלה באמת העירו דאם רצונו לישאל היי כמעיד נגד ח"א דכבר איתחזק בהקדש ונהי דחכם עוקר נדר מ"מ חשיב כמעיד נגד ח"א ולא דמי לדברי הגה"מ כנודע מדברי הש"ש ועפמ"ש התב"ש ומקורו מכתובות דכ"ה בהא דגדולה חזקה:

אך כ"ז שלא מסרו ליד גזבר חשיב בעלים א"כ כבר העיר בש"ש דיהי' נאמן לומר ששאל על ההקדש מטעם בעלים אך י"ל דס"ד דהש"ס דכיון דבהקדש אמירה כמסירה א"כ כבר נסתלק כח בעלים אך מדחזינן דאם יש לו ב"ד יוכל לישאל וע"כ דחשיב בעלים שוב נאמן מטעם בעלים וא"כ זה כוונת הש"ס משום דבידו לישאל ואין הכוונה דחשיב בידו דמי יימר דמזדקקו לו רק כיון דחזינן דביש לו ב"ד יוכל לישאל ע"כ דחשיב בעלים ושוב נאמן מטעם בעלים וא"ש הכל בס"ד:

ועפ"ז י"ל נמי בהא דקאמר הש"ס דבחמץ של הקדש היכי דלא מסרו ליד הגזבר עובר בב"י אין הכוונה דבידו לישאל דילמא לא יזדקקו לו ב"ד אך הכוונה דכיון דעכ"פ יש לו כח לישאל ע"כ דחשיב כבעלים וא"כ עכ"פ לא גרע זכותו מזכות גול"מ דעובר עי"ז בב"י וז"ב ונכון ובזה י"ל מה שהקשו בהא דכיצד מפרישין חלה בטומאה דהא יוכל להפקיר החלה אך דמפורש בירושלמי דאחר שהקדישה ל"מ ההפקר אבל עכ"פ א"א לעבור בב"י מטעם הואיל אי בעי מיתשיל דאם יתשול יחול ההפקר ס למפרע:

ועפ"ז ניחא דבאמת אמרי' דלא יתשול ולא יחול ההפקר ואפ"ה עובר בב"י כיון דיש לו עכ"פ זכות השאלה ע"כ דחשיב קצת בעלים ולא גרע מזכות גול"מ ועובר עי"ז בב"י וא"ש הכל בס"ד עכ"פ נשמע דגם היכי דל"צ מומחין ג"כ ל"ח בידו ושוב נשמע מהא דקאמר בש"ס קידושין דחשיב בידו לגרשה וגם מש"ס ב"ב דחשיב בידו אף שי"ל מי יימר ומהא דמהימן בהקדש אין קושיא כמ"ש וע"כ נשמע דל"צ ב"ד והרבה יש לפלפל עפ"ז בדרברי המהרי"א סי' קי"א עכ"פ לענין דינא יפה הביאו דברי הא"ז בעצמו דגט לא בעי ב"ד דגם בד"מ כשר מה"ת וגם אמרי' דהעדים מצטרפים לדיינים ועי"ש בח"ס סי' ס"ה דאדרבה אי קיי"ל כר' אחא י"ל דגט בלילה פסול אבל א"נ דלא קיי"ל כר' אחא א"כ מדגט לא בעי ב"ד ע"כ דגם לילה כשר עכ"פ לענין ב"ד פשיטא דא"צ עכ"פ הח"ס שם בסי' ס"ד וסי' סה' וסי' סו' נהי שחושש לכתחילה לשיטת הנוב"י ומצריך לסדר בב"ד ועכ"פ בשעת נתינה בעי ג' חוץ הע"מ כמ"ש בסי' נה' שם:

אך עכ"פ בדיעבד מקיל אף בנתנו ביחידי אם הי' עכ"פ בשעת קבלת העדות ב"ד של ג' וכן בשו"ת ד"ח ח"ב סי' צ"ג וסי' צד' מקיל אף בנותן שלא בב"ד וגם בשו"ת מהרי"א שם מקיל וגם בטעה"מ מקיל באם הבעל בעצמו נותן לה דלא בעי ב"ד ובאמת בסה"ג בעצמו אינו מבואר אם בעי ב"ד רק בסה"ג מיד השליח מבואר הרב אומר לשנים שעמי משמע דרק שם דבעי קיום שיגיד העד בפ"נ אז בעי ג' אבל במוסר לאשה בעצמו ל"צ ב"ד ונהי שחלילה להעיז נגד רבינו בעל נוב"י זי"ע וכל האחרונים חששי לדבריו אבל עכ"פ בדיעבד ובמק"ע ובפרט שאצל הקבלת עדות הי' ב"ד של ג' דזה הוא העיקר לשיטת הח"ס דבעי ב"ד של ג' לקבל העדות:

ולכאורה הי' מקום לחוש כיון דמתקבלים עדות של הסופר ג"כ שאומר שכתב לשמה וא"כ היי עידי קיום קרובים לדיינו קיום דפסול לשיטת כמ"פ כמפורש בסי' מ"ו ורק דמביא שם יש מכשירין וא"כ הי' מקום לומר דהא דכשר בדיעבד בסופר קרוב לדיין המסדר אבל עכ"פ קבלת העדות צריך להיות ב"ד רחוקים להסופר והעדים:

אך באמת בזה ל"ש הזמה ובפרט דעיקר קבלת העדות הוא מהעדים ע"כ אמנם כי שלא במק"ע לא הייתי מכשיר גט כזה אשר יש עליו כמה פקפוקים אך יען שכת"ה כותב שהוא מק"ע גדול נהי דמשום זה אין להקל ח"ו בשום איסור אך עכ"פ יען שדבר נחוץ הוא וכבר הסכים לזה כבוד הגאבדק"ק בערזאן שליט"א להתיר הגט לזה גם אנכי מצטרף לזה והרבה יש לדבר בזה:

בעה"ח יום ג' שמות תרס"ו ראדאמישלא והנני ידידי דו"ש...

תוכן העניינים

מהרש חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה