מהרש חלק א· רבי שמואל אנגל
סימן נה
לכבוד יד"נ ה"ה הרב המאה"ג חו"ב בוצ"ק חו"פ המפורסם בנש"ק כו' כקש"ת מוה' ארי' ליבש ה"ש נ"י אבד"ק דוקלא יע"א:
בדבר שאלתו באיש א' מכפר הסמוך לקהלתו אשר זה כמה שנים שהוא במדינת אמעריקא ולפי הגב"ע שגבו שם נראה שנהרג שמה ר"ל ויש לעיין אם יש עדות מספיק להתיר האשה. והנה אשה אחת העידה בתו"ע בזה"ל שעמדה אצל החלון וראתה כי המלמד מאיר וואלף פאס מזאוודקא רצה לעלות על הבאהן ותיכף נפל לאחוריו וקרע את חצי פניו ר"ל. אח"ז הלכה לחוץ ומצאה אותו כבר מת גם העיד א' שמו רי"א דאסס ווען דער מאיר וואלף פאס נהרג הודיעו לו ע"י הטעליפאן ותיכף הלך לשם והכרתי בגופו ובגדיו ובמצחו ומזקנו והי' ברור אצלו כי הנהרג הוא מאיר זאב מכפר זאוודקא. ושוב העיד ר' צבי מאיר בזה"ל בעת שקברתי אותו והנחתיו בארון הכרתיו במצחו וברור לי כי הוא מאיר זאב מזאוודקא הסמוך לדוקלא. שוב אמר אחי המת כי אחר שנודע לו מהריגתו הלך שמה והכיר את מלבושיו גם את הזייגער שהי' נרשם עליו שמו גם נמצא אצלו מכתבים שכתבו לו ב"ב. גם הכיר אותו בגופו שוב העיד הב' דוד כי הכיר את כל מלבושיו. גם הכירו ע"י הקרחה שהי' בראשו. גם כי מכר לו לפני ב' ימים מלבוש א' ועתה מצאו בגד זה על המת. זה תורף שאלתו:
והנה לכאורה עדות האשה הוא טוב כיון שראתה אותו עוד בחייו שרצה לעלות על הבאהן ונפל ונהרג. אך י"ל יען כי לא הזכירה רק שמו וכינויו וי"ל דשם כינוי ל"ח כשם אביו ובפרט דלשיטת כמ"פ בעי שם עירו ג"כ ונהי שאמרה שהוא מזאוודקא מ"מ הא הוחזק כמה כפרים בשם זה ול"א שהוא מזאוודקא הסמוך לדוקלא. ועל עדות הרי"א יש לפקפק דהא לא הי' פ"פ שלם ומתני' שלימה הוא בש"ס יבמות דקי"ט דאין מעידין אלא בפ"פ ופדחת וחוטם קיים ואף שהכיר אותו בבגדיו מ"מ אף אם הי' לו טב"ע בבגדיו מ"מ בבגדים יש חשש שאלה גם על עדות אחי המת יש לפקפק כיון דפ"פ לא הי' שלם. אך עיקר היכר שלו הי' ע"י בגדים וכתבים ובכל אלו יש חשש שאלה ובפרט שמא השאיל הבגד וכתבים הללו היו מונחים שמה ושכח ליטלם מהבגד. גם בעדות הב' דוד שהעיד על קרחה ראשו זה שכיח מאד ול"ח אף בגדר סי' אמצעי ובכ"ז יש לדבר הרבה:
והנה באמת בעדות האשה כיון שהזכירה שמו וכינויו יש לסמוך אשיטת הפוסקים דס"ל דשם אשכנזי חשיב כשם אביו וכמ"ש בשו"ת מהרשד"ם הובא בב"ש ס"ק נ"ח לענין שם אברהם פארח ועי' בקו"ע אות ק"ב שכ' דכ"ה שיטת כמ"פ ועי' בשו"ת מהר"ם אלשיך סי' קי"ח ובשו"ת נוב"י קמא סי' מ"ב לענין שם מאיר וועלי ועי' שו"ת בי"ש סי' מ"ז ובשו"ת בי"צ סי' קמ"ח ובשו"ת מהרש"ם סי' ו' ואי די"ל דבעי שם עירו ג"כ מ"מ כיון שהזכירה שם מלאכתו ג"כ א"כ הא כ' בשו"ת גאוני בתראי סי' כ"ה דשם מלאכתו אף בהוחזק שמה אחר במלאכה כזו מ"מ כיון שלא הוחזק איש ששמו ושם מלאכתו שוה חשיב שם מלאכתו כשם אביו וה"ה דיש לצרף שם מלאכתו לשם אביו דיועיל כמו שם עירו ובפרט כיון דידעינן עכ"פ בבירור שמאיר זאב פאס מזאוודקא הסמוך לדוקלא הי' בעיר הלז שנמצא שמה ההרוג ועל איש אחר ששמו כן יש ס' שמא לא הי' כלל במקום הזה א"כ דמי לעובדא דמכליף בן מליל שכ' הרא"ש להתיר וכ' בחמ"ח ס"ק ל"ח דכיון שידענו בבירור דבעלה של זו הלך ע"ד לילך לפאס ונהרג סמוך לפאס מש"ה סגי בשמו ושם אביו דאין לחוש שגם אחר הי' במקום הזה ובשלמא אי ליכא בירור באיזה מקום הי' האיש שדנין עליו רק שבאו עדים ואמרו שאיש ששמו ושם אביו כך מת יש לחוש שמא נזדמן א' מסוף העולם שמת אבל אם הי' בבירור במקום הזה אין לחוש שגם אחר הי' שמה ועי' שו"ת פר"מ סי' כ"ו שכ' דאף להחולקים על הרא"ש בעובדא דמכליף בן מלל לפי דשם נהי דידעינן דהלך ע"ד לילך לפאס מ"מ שמא לא בא לשם ובפרט שהנהרג הי' סמוך לפאס אבל אם ידענו ששמו ושם אביו כך והאיש מונח בבית החולים ואח"כ נתברר שמת בבית החולים איש ששמו ושם אביו כך פשיטא דאין לחוש שגם אחר ששמו ושם אביו כך בא לבית החולים ג"כ ומת ונ"ד דמי להא דכ' הפר"מ. א"כ לפי שידעינן דמאיר זאב מכפר הסמוך לדוקלא הי' שמה בעיר הזאת אין לחוש שאיש ששמו ושם אביו ושם כפר שלו שוה הי' נמי בעיר הזאת. ובפרט דשיטת המבי"ט דאם נאבד איש בדרך זה ונמצא הרוג בדרך זה דתולין דהיינו שאבד היינו שנמצא רק שהפוסקים חולקים דהא קיי"ל כרבי בלא ביטל דל"א היינו שאבד היינו שנמצא עי' ש"ס פסחים ד"י ובפרט במקום ששיירות מצויות יותר יש לתלות דהוא א' מרובא דעלמא וסברא זו עדיף מהיינו שאבד היינו שנמצא אבל בנתברר שכן הי' שמו של הנפטר ושם אביו ושם כפר שלו כן א"כ נהי די"ל לשני יב"ש מ"מ עכ"פ ל"ש שיהי' כמה אנשים ששמם ושמות אביהם ושם כפר שלהם שוים א"כ שוב יש יותר לתלות שזה האיש שהי' בודאי בעיר הזאת. ובפרט דבמקום שיש אומדנות המוכיחות מפורש בש"ע דלכ"ע סגי בשמו ושם אביו וה"ה בשמו וכינויו דהוכחתי דחשיב כשם אביו והכא עכ"פ ע"י הכרת הבגדים נהי דנימא דחוששין לשאלה מ"מ הוי עכ"פ כאומדנות דהא לכמ"פ באמת ל"ח לשאלה כנודע דסומכין על התירוץ דחיורי וסומקי. ונהי דחלילה לסמוך ע"ז אבל עכ"פ עדיף מאומדנות ולכ"ע סגי בשמו ושם אביו וה"ה בשמו ושם כינויו. ואף דהי' אפ"ל כיון דהאשה לא הזכירה שהכירה אותו במלבושיו א"כ נהי דשאר העדים הכירו בגדיו ואמרו שהוא האיש מזאוודקא הסמוך לדוקלא כנזכר בעדות הב' דוד. גם בעדות אחי המת שהכיר מלבושי אחיו מ"מ י"ל כיון דכל עדות בפ"ע ל"מ רק בצירוף העדות יש להתיר א"כ י"ל דהוי עדות ח"ד דכל עד צריך צירוף עדות חבירו:
אך באמת חוץ לזה דשיטת כמ"פ דבעדות אשה מועיל עדות ח"ד דל"צ כלל תו"ע רק בירור הדברים והראי' דנכרי מסל"ת ג"כ מהימן לפי שנראה שהדבר אמת כמ"ש הרמב"ם ועי' בשו"ת בת עיני סי' ד' ובשו"ת נט"ש סי' ע"ג ובשו"ת מהרש"ם סי' ק"ל. וחוץ לזה מה"ת בודאי מהני עדות האשה לחוד דמה"ת בודאי סגי שמו ושם אביו כמ"ש בתוס' ב"מ ד"כ דחשש ב' יב"ש הוא רק חשש לעז וכיון דמה"ת ל"צ לצירוף שום דבר לעדות האשה שוב ל"ח בגדר ח"ד וכמ"ש בתוס' גיטין ד"י ע"ב לענין נכי ריבעא דממונא וה"ה לענין עדות ח"ד דמחד קרא נפקא. עכ"פ פשיטא דיש בעדות האשה לבד היתר ובפרט בצירוף היכר הבגדים ובפרט שיש גם הכרת כל הבגדים ורבו הפוסקים דס"ל דבכל בגדים ל"ח לשאלה דהוי ככלים דלא מושלי וגם כיון שהכירו בגד ד' כנפות ודעת המהרי"ט דחשיב בכלל כלים דלא מושלי ועי' בשו"ת רח"כ סי' ל"ב ואף להחוששין לשאלה בכל בגדים דס"ל דל"ח בכלל כלים דלא מושלי וגם יש לחוש לשיטת הריטב"א דלמ"ד סי' דרבנן אף בכלים דלא מושלי חוששין לשאלה מ"מ כ' כל הפוסקים דרק מדרבנן חושש הריטב"א דאל"כ תיקשי מהא דמחזירין מה"ת חמור בעדי אוכף ועי' שו"ת נוב"י קמא סי' ל"ב ובשו"ת רעק"א סי' ק"ו א"כ הכא דעכ"פ ע"י עדות האשה על שמו ושם אשכנזי דחשיב כשם אביו א"כ לשיטת התוס' חשש ב' יב"ש הוא רק דרבנן ובדרבנן כ' כמ"פ דסומכין דל"ח לשאלה. וגדולה מזו דעת הנוב"י דהיכי דעכ"פ איתרע חא"א ל"ח לשאלה מכ"ש בדרבנן ויש הכרה בכל הבגדים בודאי דל"ח לשאלה ובפרט דגם בשאר העדים נהי דלא הי' פ"פ שלם מ"מ יפה הביא כת"ה שיטת הר"ת דבניכר בכל הגוף מהני אף בלי פדחת וחוטם. ובפרט דלחד תירוצא בש"ס בכורות מהני מה"ת אף בלי פדחת. ואף דעכ"פ מוכח ממתני' דל"מ בלי פדחת וחוטם אף בצירוף סי' בכליו ולמ"ד סי' ד"ת הטעם לפי דחוששין לשאלה. ונשמע א' משתי אלה א"נ דבדרבנן ל"ח לשאלה ע"כ דמה"ת ל"מ רק בפדחת וחוטם קיים וא"נ דמה"ת מהני בלי פדחת וחוטם ע"כ נשמע דבדרבנן ג"כ חיישינן לשאלה. אך עכ"פ לתירוץ דחיורי וסומקי נשמע דל"ח לשאלה ואף דבשו"ת ח"ס סי' נ"א כ' דגם התירוץ דחיורי וסומקי מודה דחוששין לשאלה רק דס"ל דמה"ת מהני בלי פדחת וחוטם ומש"ה לא ניחא לי' בתירוץ בכליו דחוששין לשאלה משום דס"ל דבדרבנן ל"ח לשאלה לכך מתרץ כליו בחיורי וסומקי עיי"ש:
עכ"פ נשמע דלתירוץ זה באם יש עכ"פ הכרה אף בלי פדחת וחוטם מהני סי' מובהק בכלי ומכ"ש טב"ע בכלי א"כ שוב בנ"ד דיש עכ"פ הכרה בצורתו אף דלא הי' הפ"פ כולו קיים מ"מ י"ל דמה"ת ל"צ הכרה כזו שיהיה פדחתו קיים ובדרבנן ל"ח לשאלה. ובפרט דיש לצרף שיטת המהר"ם ברבי וחתן הנוב"י דרק בסי' מובהק בכלי חוששין לשאלה אבל בטב"ע ל"ח לשאלה ואף דעל עדות אחי המת יש לפקפק הואיל שהוא יבמה וי"ל דדומה ליבמתה דהוי מה' נשים שאין מעידין ובאמת בש"ע סעיף ד' ובחמ"ח ס"ק י' מביא שיטת כמ"פ דזכרים הדומים לאלו מהימני ועיי"ש בב"ש ס"ק י"ד. ובפרט כיון דעכ"פ ע"י עדות האשה הוכחתי דיצאה עכ"פ מחשש איסור ד"ת וכבר נסתפק במל"מ פ"ח מגירושין דאם כבר נפל למשאל"ס ויצאה מאיסור ד"ת י"ל דגם ה' נשים מהימני ומכ"ש בזכרים הדומים לאלו בודאי דמהימני עכ"פ היכי שכבר יצאה מחשש איסור ד"ת וגם דסגי בעדות הב' דוד בצירוף עדות האשה. ואף די"ל דהעדים שהעידו על הכרה במצחו שמא הי' כבר אחר ג' ימים. זה אינו חשש דנראה ששלחו תיכף ידיעה ע"י הטעליפאן להעדות רי"א ובודאי ידע שהוא נהרג באותו יום על הבאהן ובפרט שידעה האשה שהאיש שנהרג על הבאהן הוא האיש שראו אותו העדים שהכירו אותו בגוף. ובפרט דבס' ג"י ויש סימנים מובהקים בכליו לכ"ע ל"ח לשאלה כמ"ש הנוב"י בכמה תשובות ובפרט לדברי עדות הב' דוד קנה הבגד לפני ב' ימים ואף אם נחוש שהשאיל הבגד לאיש אחר עכ"פ לא השאילו למת רק לאיש חי ואיך נשתנה פרצופו בשני ימים וע"כ דבאמת הוא המת זה שראו אותו לפני שני ימים לבוש בבגד זה ובזה נשתמשו כל הפוסקים וז"ב:
גם מצד קרחה בראשו דלכמ"פ חשיב סי' ועי' שו"ת מהריא"ז ענזיל סי' כ"ו ובשו"ת בי"ש. ובפרט דכ' בשו"ת פאה"ד להרמב"ם דאם יש עכ"פ סי' גרועים עכ"פ מצטרף לשמו ושם אביו ושוב מצטרף הסי' דקרחה שהעיד הב' דוד להעדות האשה שאמרה שמו ושם אשכנזי דחשיב כשם אביו וז"ב בס"ד א"כ מכל הנ"ל נלע"ד פשוט דאשה זו מותרת להינשא אחר שיחלוץ לה אחי בעלה כד"ת והש"י יצילנו משגיאות:
בעה"ח ה' בלק תרס"ג לפ"ק פה"ק ראדימושלא. והנני ידידו דו"ש הק'
שמואל ענגעל אבד"ק הנ"ל.