מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת שלח לך · מצוה שצא
ל"ת רל"ו
מל"ת שלא יתעסקו לוים בעבודת כהנים ולא כהנים בעבודת לוים שנאמר אך אל כלי המקדש לא יקרבו ולא ימותו גם הם גם אתם והלוים ג"כ מוזהרי' שלא יעשה אחד מלאכת חבירו כגון משורר למשוער שנאמר איש אל עבודתו וגו'. והנה הרמב"ם בפ"ג מכלי מקדש פסק דלוים על עבודת לוים ג"כ הם במיתה וכהני' בעבודת לוים הוא רק בלאו והכ"מ תמה עליו ב' קושיות חדא דלוים בעבודת לוים מסיק בעירוכין י"א דהוא רק בלאו והקשה שם על אביי דאמר דנקטי' דהוא במיתה ושנית הקשה על הא דפסק כהנים בעבודת לוים רק בלאו ושם אמרי' דהוא במיתה ונהי דרמב"ם מביא מכילתא למה פסק כמכילתא שהביא הרמב"ם שם במנין המצות ולא כש"ס דידן עי"ש מה שתי' והנלע"ד בעזה"י כבר כתבתי במצוה שלפ"ז דקרא קמא של ושמרו משמרתך וגו' הוא לאו כולל שלא יעשו לוים עבודת לוי אחר ושלא יעשו עבודת כהנים ויש להסביר איך נכלל בכלל ושמרו משמרתך ומשמרת אוהל וגו' שלא ישנו עפ"י דברי החינוך שם שכ' טעם דאסור לשנות משום קדירא דבי שותפי לא חמימא ויש לחוש שיבוא עי"ז ביטול משמרתם וא"כ א"ש שבכלל ושמרו משמרתם היינו שלא ישנו עבודת לוי ללוי אחר וסיפא דקרא אל המזבח שלא ישנו לעבודת כהנים וע"ז מסיים קרא ולא ימותו גם הם גם אתם והנה בר"ה דף ט' ע"ב ובב"מ דף צ"ה פליגי אי מקרא נדרש לפניו או גם לפני פניו וקיי"ל התם דנדרש גם לפני פניו וא"כ ראוי שנאמר כאן דסיפא דקרא דלא ימותו גם הם קאי גם על רישא דקרא דהיינו שלא ישנו מעבודת לוי ללוי אחר משורר למשוער וא"כ קשיא למה אמרו בעירוכין דף י"א ע"ב דמשוער ששורר אינו במיתה אלא בלאו וכבר כתבתי דנראה דהיינו לאו של ושמרו וקשה אמאי לא נימא דלא ימותו קאי גם אלפני לפניו וצ"ל דברייתא דעירוכין דף י"א ע"ב דפליג על אביי ס"ל כמ"ד מקרא נדרש רק לפניו אם לא שיש שום ריבוי ולכך ס"ל גם הכא דלא ימותו קאי רק על שינוי מלוי לעבודת כהנים דנאמר בסיפא דקרא אך וגו' אל המזבח לא יגשו אבל לדינא דקיי"ל כמ"ד מקרא נדרש גם אלפני פניו שפיר קיי"ל דנקטי' כאביי דלא ימותו גם הם קאי גם ארישא דקרא לוים על עבודת לוים כנלע"ד נכון ליישב קושי' הראשונה על הרמב"ם וכ"ז לענין לוים אבל מה דמסיים הקרא דגם אתם דקאי על הכהנים תלי' בפלוגתא דלעיל דוודאי למ"ד דפליג על אביי וס"ל דלוים על עבודת לוים רק בלאו וא"כ מסברא כ"ש כהני' על עבודת כהנים ועכ"ח דגם אתם קאי על הכהני' בעבודת לוים ואע"ג דלפניו לא כתיב עבודת לוים אלא עבודת כהני' דאל המזבח צ"ע עכ"ח דשבקי לקרא דדחיק ומוקי אנפשי' דקאי על שינוי שהיא דוגמת לוים בעבודת כהני' אבל לאביי דקאי גם אלפני פניו לוים על עבודת לוים ה"כ קאי גם אתם על כהנים בעבודת כהני' ואין לומר דא"כ כ"ש דקאי על סיפא דקרא שהוא לפניו ונימא דקאי גם על כהני' בעבודת הלוי' זה אינו דהרי בסיפא דקרא לא כתיב עבודת לוים אדרבה כתיב עבודת כהני' ולכך פשטא דקרא קאי דגם אתם קאי על כהני' בעבודת כהני' ומיני' גופו מוכח כאביי דגם בלוי בעבודת לוי חייב מיתה אבל כהני' בעבודת לוי לא נשמע כלל ולכך פסק הרמב"ם כהמכילתא בזה וא"ש ומוכח נמי כמ"ש החינוך שם אליבא דהרמב"ם דנהי דס"ל כהני' בעבודת לוים אינו במיתה אבל כהני' בעבודת כהני' במיתה ורק בזה מיירי גם אתם ומה שפסק הרמב"ם דגם במסייע חייב מיתה נראה דמיירי במסייע וד"ה וכ' שם הריטב"א אע"ג דקיי"ל מסייע אין בו ממש מיהו לאו כל מסייע שווין וכיוצא בזה כ' הט"ז רסי' שכ"ח עיי"ש ובכה"ג מיירי הרמב"ם ובעירוכין י"א דס"ל מסייע רק מדרבנן מיירי במסייע שאין בו ממש או דשם קאי לאינך מ"ד דלא מחלקי ואנן קיי"ל כרב אשי. והנה במעיי"ח תמה על דברי החינוך הנ"ל חדא דנקט מסייע חייב הא במסייע אפי' בלוי פטור. וב' מה שייך מלאכת חבירו בכהני' ותמהני עליו שהרי כמו שחלקו הראשי בתי אבות כל איש ואיש על עבודתו כך נתחלקו הכהני' ע"י הגורל איש ואיש לעבודתו עיי' בכ"מ בפ"ח מבית הבחירה וא"כ שפיר הוי מלאכת חבירו וכן מבואר בילקוט בשם סיפרי זוטא ומה שהקשה על מסייע הא החינוך להרמב"ם קאי ולדידי' גם מסייע חייב כמ"ש לעיל. והנה דברי הכ"מ בפ"ג מכלי מקדש דין יו"ד שכ' ראי' להרמב"ם מדברי רבי בסיפרי דיליף כהני' שעשו עבודת לוים מקרא בנסוע המשכן יורידו וגו' ושם לא כתיב מיתה ותימה הא בקרא שם מסיים והזר הקרב יומת וכ"כ הזית רענן לפרש דברי רבי ותימה על הכ"מ וצ"ע: