מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת שלח לך · מצוה שפו
מ"ע קנ"ג
מ"ע להפריש חלה מעיסה וליתנה לכהן שנאמר ראשית עריסותיכם חלה תרימו וכו' ושיערו חז"ל שיעורו למ"ג בצים וחומש ביצה שהוא לפי מידת עסטרייכער ז' זיידעל וחצי או ג' אונגאריש האלבע. אמנם הצל"ח בערבי פסחים מדד ומצא עפ"י חשבון של הרמב"ם בפ"ו מבכורי' שהוא עפ"י חשבון מ"ם סאה למקוה שעולה כפליי' לשיעור דהרמב"ם סובר כדעת הר"ת המובא ברמ"א סי' י"ד סעי' א' דנשים אינו יכולין לתלות ציצית דבעי דווקא המחיייבת בדבר וממילא הה"ד קטן כמ"ש המג"א שם ואפ"ה איצטרך למעט גוי ועכ"ח ללמד דלא בעי כוונה אמנם הש"ע שם לא מביא שיטת ר"ת דלא ס"ל כוותי' וא"כ בקטן כשר ושפיר איצטרך למעוטי גוי קטן ובישראל עע"ג ועמדה קושי' הנ"ל וצ"ע:
ונראה הא דהרמב"ם סובר טוי' בעינן לשמה ותלי' לא בעי' לשמה היינו לדידן אבל למ"ד דציצית חובת טלית ובעשי' ותלי' קיים המצוה א"כ נראה דבעי לדידי' לשמה לא מבעי' לע"ד מצות צריכות כוונה אלא אפי' למ"ד א"צ כוונה נראה דעדיף מטוווי' ובזה אמרתי ליישב הגירסא בסיכה דף ט"ו דפריך שם מהא דשמואל למא בעי' טוי' לשמה ורש"י מחק הגירסא דבלא"ה קשה מתלי' ואמרתי ליישב עפ"י הנ"ל דהרי שמואל ס"ל במנחות מ"ב דציצית חיבת מנא וברב מספקי' התם ולכך לא הי' אפשר להקשות מתלי' דשפיר נוכל לתרץ מאי ענין תליות ציצית לעשיית סוכה עשיית סוכה הוי רק הכשר מצוה ולא בעי כוונה כמ"ש הר"ן בחידושיו בחולין ל"א ולכך לא בעי' לשמה משא"כ תלי' ציצית לשמואל דחובת מנא והוי עיקר מצוה ובעי כוונה והיינו לשמה ול"ק ולכך הוכרח להקשות מטוי' וא"ש: