מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת שופטים · מצוה תקכג
ל"ת שי"א
מל"ת על הב"ד שלא להקים דבר ע"פ עד אחד שנאמר לא יקים עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת והסמ"ג סובר דלאו הזה הוא על העד ועי' פ"ד שהקשה לסמ"ג למה לוקין. והנה הקרא הזה מצוה לן דע"א אין רשאין לעשות עפ"י דיבורו ואפי' אם הוא איש מופלג ויחיד בדורו אפ"ה אין לו נאמנות לעשות על פיו דבר ולענוש או להוציא דבר כן נראה מדברי החינוך ומטעם זה קשה לי דבעלמא ילפי' מכאן כ"מ שנאמר עד אינו אלא שנים דמדכתב עד אחד ולמה נכתב אחד אלא דבעלמא הוא שנים ולהנ"ל לכאורה קשה דילמא כתב אחד למימרא אפי' מיוחד שהוא מופלג אז ג"כ אין לו נאמנות ובאמת קשה קצת על הא דאמר רבא בכתובות דף פ"ו דברתי' דר' חסדא אמרה ידענא באיתת' דחשודה על השבועה ואסרה על פומה והאיך יכול לאוסרה הא לפי מה שדרשי' בספרי דעל ידי עד אחד אינו יכולין להוציא וכיוצא והאיך יכול ר"ח לסמוך עליה ולמר בר ר' אשי דאמר מר לא קים לי בגוי' הא אפי' אם קים לי' בגוי' לא הי' יכול לסמוך וצע"ג ונהי דעד המסייע פוטר מן השבועה וא"כ עד עדיף מן שבועה מ"מ כיון דהתורה אמרה לא יקים ע"א באיש מנלן לפסול האדם ולכאורה זה בכלל לכל עון ולכל חטאת ולכל חטא אשר יחטא וזה ג"כ כיוצא בהן וצע"ג:
ב) והנה לפי מה שנראה מדברי החינוך דאחד המיוחד אפשר לומר דיש סמך לדברי ר"א ממיץ המובא בהגהות אשר"י פ"ק דחולין דע"א המוחזק בכשרות נאמן אפי' נגד חזקה להתיר דלכל עון ולכל חטאת הוא דאינו קם משמע דוקא לענין עונש אבל בעלמא נאמן אם הוא מיוחד ובמק"א הקשתי דל"ל קרא ליליף מיני' דע"א מהימן מוספרה לה או מושחט אמאי לא ילפי' מקרא הנ"ל ולהנ"ל א"ש דמשם משמע רק מי שמיוחד שהוא בר סמכא ודוקא להתיר נאמן אבל לאסור הוא בכלל לכל עון ולכל חטאת כמו דאיתא בכללי הרא"ש בסוגי' דע"א דע"כ לא מהימן להעלותו או להורידו מכהונה בגיטין דף כ"ד בי"ד כללים דע"א וברשב"א קדושין ס"ו לאסור הוי כממון שהוא מפסיד לחבירו ובכה"ג לא אמר ר"א ממיץ דמוחזק נאמן ובזה מיושב מה שמקשים עליו מכה"ג ביוה"כ ולהנ"ל א"ש: