אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת שופטים › מצוה תקיא

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת שופטים · מצוה תקיא

מצוה תקי

ל"ת ש"א

מל"ת שלא לכשף שנאמר לא ימצא בך כו' ומכשף והנה לכ"ע מכשף חייב סקילה לא מבעי' לר' יודא בסנהדרין ס"ו דס"ל דמכשף בסקילה ואוב וידעוני הוי דבר שיצא מן הכלל ולא ללמד על עצמו יצא אלא על הכלל כולו יצא, ואפי' אי הוי שני כתובים ושני כתובים אין מלמדין מ"מ שם כ"ע מודים דמכשף בסקילה, או מלאו דלא תחיה כל נשמה ושאר לאוים דמייתי שם, ממילא אם עשה כישוף בלא עדים ובלא התראה אז הוא חייב כרת וממילא אם חייב כרת במזיד אז הוא חייב חטאת בשוגג אלא שדברי הרמב"ם לכאורה תמוהי' דבפ"א משגגות לא חשיב זה בכלל המ"ג שחושב שם ח"כ וחייבי חטאות וגם בסמ"ק שלו בלאווין במצוה סי' שנ"ב חשיב י' חמב"ד שאין בהם כרת ולא חשיב מכשף ובמצוה ל"ד כתב בפירוש דמכשף חייב חטאת ואי חייב חטאת ממילא חייב כרת במזיד, כי אין חטאת אלא בחייבי כריתות כידוע, כבר הקשה כן המ"ל והובא במנחת חינוך ועפ"י מה שכ' השמ"ק ב"מ דף צ' בשם רמב"ן והבאתי במק"א בכללים דלאו שאין בו מעשה דאפי' למאן דלא ס"ל כחינוך וס"ל דאפי' אם אפשר בלא מעשה מ"מ אם עבד מעשה חייב ואפי' לפי מש"כ השעה"מ בפ"א מה' חו"מ דכונת החינוך דוקא אם אפשר בידו לעשות היום אז חייב מלקות. אבל לענין חטאת אינו כן דאם אינו חייב חטאת רק פעמים אז הוא אינו חייב לעולם, דכתיב לעושה חטאת בשגגה משמע על כל העושים קאי עכ"ל הרמב"ן וא"ש הרמב"ם דכרת איכ"ל דיש בו מ"מ חטאת אינו חייב דלפעמי' נעשה לא ע"י מעשה ואז אינו חייב חטאת:

ב) והנה כישוף משכחת לה במעשה ובלא מעשה כמ"ש הרמב"ם פי"א מה' עכו"ם וכמו דאיתא בגמ' ג"כ והנה הרמב"ם מפרש לא עשה מעשה אלא באחיזת עינים ובס' יראים סימן פ"ב היינו אם עושה ע"י השבעת שדים זה אינו כישוף, ובזה אינו עושה מעשה וע"כ פטור, ובזה אני מפרש המשנה ספ"ז דסנהדרין דת"ק אמר המכשף העושה מעשה חייב ולא האוחז עינים, ור' עקיבא אמר משום ר' יהושיע שנים לוקטין קשואין אחד לוקט פטור ואחד לוקט חייב העושה מעשה חייב האחוז עינים פטור ומקשים מאי נ"מ בין ת"ק לר"ע ולהנ"ל אמרתי דת"ק איירי באחוזת עינים שלא עשה שום מעשה רק שנראה לרואים שעשה מעשה, ור"ע מיירי שנעשה מעשה רק לא ע"י עצמו אלא ע"י השבעת שדים, ולכך קאמר שנים לוקטין קשואין דעושים מעשה וכסברת ס' יראים הנ"ל, אלא דעדיין תיקשה הא ר"ע ס"ל בריש מס' כריתות דמגדף חייב חטאת אע"ג דלא עביד מעשה ממילא ה"נ נימא כן. אע"ג דהוא לא קעביד מעשה מ"מ יחייב חטאת, רק ז"א דר"ע ס"ל זה לא הוי אפי' בכלל כישוף וממילא א"א לומר דיחייב חטאת:

ג) והנה אם שואל מן המכשף ג"כ בכלל איסור מלשון הרמב"ם משמע דס"ל דשואל מן המכשף עובר וזה קשה נהי דאיהו קעביד מעשה מ"מ על השואל לא מצינו לאו בפ"ע רק באוב וידעוני ככתוב שואל אל אוב וידעוני הא אמרי' בגמ' דמכשף לר"י חייב מיתה דיצא מן הכלל ומשום אוב וידעוני והקשה שם הא הוי שני כתובים ואין מלמדין ותי' ר"י לשיטתי' ס"ל דמלמדין אבל אנן קיי"ל באמת אין מלמדין וממילא על השואל ליכא לאו, אבל אי אמרי' כס' יראים הנ"ל דנפקי' לי מאתה לא כן וכו' אפשר לומר דנילף מק"ו מה אוב וידעוני דהוא רק איסור לאו מ"מ אסור על השואל כישוף, דהוא בסקילה אינו דין דיחייב השואל. אבל לשאר פוסקים דבעינן נמי הוא רק איסור דרבנן ה"נ הוא כן רק דרבנן:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה