מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת שופטים · מצוה תקה
לית רצ"ט
ומל"ת שלא יטול כל שבט לוי נחלה בנחלת ארץ ישראל שנאמר ונחלה לא יהי' לו כו' ואע"ג דלדעת הרמב"ם הדבר הנאמר בלאו אחד נמנה רק למצוה אחת כבר ביאר הרמב"ם זה עיי' מל"ת קס"ט ק"ע דכבר נכפל הלאו בזה, ועי' במעיי"ח לעיל בס' מטות, והנה אם עבר ולקח בביזה כתבו דאין לוקין משום דניתן להשבון, והרמב"ם פסק דלוקה א"כ סובר דא"צ להשיב ועיי' במ"ל שם וקשה הא כל מלתא דאמר רחמנא ל"ת אי עביד לא מהני לרבא וכ"פ הרמב"ם פ"ג ממלוה כמ"ש הכ"מ שם בשם הריב"ש. אמנם הרב המגיד כתב בפ"א מהלכות גזילה גבי לא תחמוד דלכך אם עבר ולקח באונס ועבר על לא תחמוד אפ"ה מהני משום דאמרי' בתמורה דף וי"ו גבי גזל והשיב את הגזילה אשר גזל כמו שגזל אבל אם שינה א"צ לחזור דשינוי קונה אע"ג דהשינוי עצמו עבירה מ"מ מהני וה"נ אלא דעדיין קשה הא כאן מיירי אפי' בלא שינוי ואכתי קשה קו' הנ"ל רק אפשר לומר דל"ק דמשום גזילה א"צ להשיב עי' ב"ב דף ל"ה גזלן דרבים לאו בר השבה ונהי דלא מהני לקי משום דעבר אמימרא דרחמנא:
ב) והנה כבר אמרנו שמצוה זו נחלקת לב' מצות שהזהיר אותנו מלבד הביזה אסור ליטול ללוי חלק ונחלה בארץ כמו שביאר החינוך שהלוים וכהנים הם להורות דרכיו הישרים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב כו' הלכך הובדלו מדרכי העולם אלא הם חיל הש"י שנאמר אני חלקך ונחלתך, ועי' ברמב"ם פרק י"ג משמיטה ויובל הלכה יו"ד וי"א שכ' שאין הדברים אמורים אלא בארץ שנכרתו ברית לאברהם ליצחק וליעקב, אבל שאר כל הארצות שכובש מלך ישראל הרי הם שוים ואם בארץ שנכרת עליו ברית נוטל חלק או אם נוטל חלק בביזה לוקה ואם נטל נחלה בארץ מעבירין אותה ממנו וכתב שם הראב"ד ונ"ל א"כ לא יטלו בהם תרומות ומעשרות כי הם הי' תחת חלק הארץ והרי בביזת מדין לא נטלו חלק בישראל אלא בתרומה עכ"ל. ולכאורה נראה דרמב"ם למד זה ממה שאמרו בב"ב דף קכ"ב דלעתיד יתחלק ארץ ישראל גם לשבט לוי ושם אמרי' דלעתיד יתחלק לי"ג חלקים ופריך אידך למאן וכו' ומשני לנשיא ויש בזה כמה סתירות וסברות אי יוסף נתחלק גם לעתיד לב' שבטים או לא והמהרש"א שם כתב דמבואר בקרא בהדי' דיוסף נטל ב' חלקים עיי"ש, ונראה בלא"ה למ"ד לקרקפתא דגברי נחלקים לפירש"י בחומש אפי' לפי האמת דנתחלק לשבטים מ"מ חשבי' את השבטים לפי הגברא וכמו שהאריך המזרחי ורמב"ן גם בפ' ויחי ורש"י כ' שם דחלק בכורה שנטל יוסף הי' רק לכבוד לענין דגלים ולענין קריאת שם שבט בפ"ע אבל באמת לא הוחזר חלקו וא"כ איך אמר ביחזקאל מ"ז פי"ג ושנים עשר שבטי ישראל יוסף חבלים ופרש"י עצמו ביחזקאל דיוסף יקח שני חבלים אחד למנשה ואחד לאפרים ואי גם שם הכוונה על הכבוד א"כ כיון דכתיב שער לוי אחד וגם לוי נטל חלק א"כ הוי י"ג ואיך אמר לשנים עשר ותו הרי הש"ס פריך ואידך למאן ופי' רשב"ם ותוס' מדכתיב שער יוסף אחד וא"כ עכ"ח דיוסף נחשב רק לשבט אחד ואפ"ה נטל כל אחד מבני יוסף חלק כפול ורש"י בחומש הא פי' דרק לכבוד נעשה ב' שבטים ותו דהרי רש"י ביחזקאל ג"כ קאמר דנקט נגד מנשה ואפרים וזה אינו לפירש"י בחומש שהרי מש"ה לא נטלו יותר דהרי לעולם חשבו לגלגולת:
ובאמת על פי' הרשב"ם שכ' שיוסף נטל רק חלק א' האריך השיטה מקובצת בשם הר"ן טובא מהרבה קראי וגם הא דאמר דשבט לוי נטלו חלק בארץ פליג הר"ן שם דזה אינו שלא נטלו אלא ערים לשבת סמוך למקדש, נלענ"ד ליישב שיטת הרשב"ם עפ"י מ"ש הפרשת דרכים בדרך הקודש דלענין תרומות ומעשרות יש חילוק לעתיד בין ג' הנוספת קני וקניזי וקדמוני לבין אינך ז' אומות עיי"ש ה"נ לענין לקיחת הלוים ובני יוסף דלענין הז' אומות נשאר הכל כמו שהי' שיוסף נטל ב' חבלים ולוי לא לקח כי אם ערים ובזה נשתנה קצת שהי' עריהם מן התרומה סמוך למקדש כ"ה אלף אורך ורוחב עשרת אלפים שמכללה מקום ביהמ"ק וערים לכהנים ולוים, אבל בג' אומות החדשות הי' בהיפך שלא הי' ליוסף ב' חלקים ונגד זה הי' לשבט לוי חלק כאחד שבטי ישראל וכמו שכ' הרמב"ם סוף שמיטה ויובל שעל אשר כבשו אח"כ לא נאמר עליו ולא יהי' לכהנים הלוים חלק ועליהם אמרו דאין תרומות ומעשרות נוהגין בהן כיון שיהי' לכהנים הלוים חלק בהם זה הי' קו' הש"ס כיון דלעולם לא הי' כי אם י"ב בז' אומות לא נטל לוי ובקני וקניזי וקדמוני לא נטל יוסף ב' וא"כ קשיא איך אמר עתיד א"י שתתחלק לי"ג שבטים ומשני לנשיא יהי' חלק כאחד מן השבטים. אבל על רש"י בחומש צ"ע:
עכ"פ לפי הגמ' הנ"ל מוכח דלעתיד יהי' ב' חלוקים ומה שאמרה התורה לא יהי' חלק ונחלה זה קאי על שבע ארצות וגם מבואר בב"ב דף נ"ו ע"א דדוקא ארצות שהראה הקב"ה למשה הם נתחייבו בתרומות ומעשרות אבל קני וקניזי וקדמוני אפי' אם ירשו אותו ישראל אפ"ה לא יתחייבו במעשר עיי"ש ברשב"ם ועכ"ח הוא מטעם הנ"ל כיון דגם ללוי יהי' חלק בו ומזה מוכח דזה תלי' בזה אם נטלו חלק אז אין להם תרומה וגם ביזה בהאי קרא כתיב לא יהי' לכהנים חלק ונחלה וממילא מוכח כנ"ל, אלא דלכאורה קשה מסוריא ולמה לא נטלו חלק הלוים שם ואלא נראה דע"ז אנו דנין אם כיבוש יחיד שמי' כיבוש והי' לדוד רשות לכבוש והוא לא כבש לכהנים אלא לכלל ישראל ממילא הוא אינו לכהנים וממילא חייבים בתרומה, אבל אנן לא קיי"ל כן אלא לא שמי' כיבוש ובלא"ה הוא כחוץ לארץ ואין שם חיוב תרומות ומעשרות לכך אמרי' דהוא פטור מתרומות ומעשרות:
והרמב"ם שכ' דארצות של שבעה עממים הטעם דע"כ חייבים במעשר משום שכרתו עליהם ברית זה קשה לכאורה הלא בברית בין הבתרים כתיב עשרה עממים רק אפשר לומר דזה קאמר הרמב"ם דז' עממים הוא קנוי' לנו מאבותינו כמו שאמרו בגמ' בב"ב דף קי"ט אבל הג' עממים לא קנו אבותינו לכך אינו דינו כארצות של ז' עממים: