מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת שופטים · מצוה תקב
מ"ע ר"ו
מ"ע שיכתוב לו המלך ספר תורה לעצמו שנאמר וכתב לו את משנת התורה. והנה בש"ס בסנהדרין כ"א ע"ב מסיק אפי' הי' לו ס"ת מאבותיו אפ"ה צריך לכתוב לו עוד ספר אחת, מזה משמע דאדם פרטי יוצא בס"ת אשר ירש מאבותיו אבל אנן לא קיי"ל כן לדינא וצ"ע מן הש"ס דשם. והנה אם כתב הוא עצמו ס"ת ונאבד כ' הספר בני יונה שצריך לכתוב לו ספר תורה אחרת דאינו מקיים המצוה אם נאבד ממנו, וזה לכאורה הוי כסתירה על מה שכתבתי לעיל דאפי' ירש ס"ת אפ"ה צריך לכתוב לו אחרת משמע דהכתיבת העיקר, ומס' בני יונה משמע דהקיום העיקר אבל אפשר לומר דתרתי בעי' כתיבה וקיום, ואני מסתפק במלך שהי' לו שני ספרי תורה קודם שנעשה מלך אם יוצא אח"כ בזה. ולענ"ד נראה דהוי כמו דקיי"ל דשאינו מחויב בדבר אינו יכול להוציא את מי שמחויב בדבר דהדיוט סגי לי' בס"ת אחת ומשנעשה מלך המצוה עליו להיות לו שני ספרי תורה ואז כשכתב לו הס"ת השני אינו מחויב בדבר הי' ואינו יכול להוציא א"ע בס"ת שצריך לכתוב לו בהיותו מלך, ולכאורה קשה מאי פריך שם בסנהדרין מוכתב לו הא כל ישראל מחויבים וקשה מאי פריך הא איצטרך וכתב לו דאפי' הי' לו הספר מקודם אינו יוצא וצריך לכתוב לו אחרת, ואפשר שזה בכלל תירץ הגמ'. ועוד נראת טעם אחר למה אינו יוצא בס"ת שהי' לו מקודם משום דהספר של מלך צריך להיות נכתב ומוגה מס"ת שבעזרה וא"כ הוא נכתב בנוסחא אחרת מס"ת של הדיוט שכתבו כמו שכותבין סתם ס"ת לכך צריך ס"ת אחרת, וזה אפשר לכוון שם בגמ':