מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת שופטים · מצוה תצא
מ"ע ר"ג להרמב"ם
מ"ע למנות שופטים לדון ולהעמיד שוטרים לכפות ולרדות במקל להעמיד הדת עפ"י שופטים שנא' שופטים ושוטרים תתן לך כו' ולכאורה יש לדון לפי דעת הרמב"ן דמונה לב' לאווין אם נכתב ב' דברים בחד קרא א"כ למה לא מנו זה לב' מ"ע מניית שופטים ומניית שוטרים ונראה דכיון דב' ענין אחד ואחד בא להחזיק חבירו לכך נמנה רק למצוה חדא ועפי"ז נראה שזה קאמר בחינוך שאינו נוהג בח"ל היינו מניית שוטרים להלקותו וזה רק בב"ד סמוכין ומיושב בזה מה שהקשה המעיי"ח הא בהודאות והלואות לא בעי סמוכין:
ב) והנה מצוה זו מניית שופטים ושוטרים ילפי' ריש סנהדרין דלענין קנסות בעי' דוקא סמוכין ודוקא ג' מומחין ולענין הודאות והלואות פליגי שם ר' אבא ור' אחא בר יעקב לר' אבא בעי מה"ת ג' ומומחין אלא משום נעילת דלת תיקנו רבנן ג' הדיוטות ולר' אחא ב"י מה"ת סגי בג' הדיוטות שנאמר בצדק תשפוט עמיתך והנה בסנהדרין שם אמרי' הא דבעי' ג' בפלוגתא דר' אבו' ור' אחא תלי' אי עירוב פרשיות כתיב כאן עיי"ש ותוס' שם ד"ה דברי הכל וכו' הקשו דהמ"ל דאין עירוב פרשיות כתיב כאן אלא דיליף ממשפט אחד וכו' ולכאורה אמינא ליישב דהנה תוס' בקדושין דף ס"ב ע"ב הביאו בשם ר' נתנאל שכ' דגר לכך לא בעי' מומחין משום דכתיב לדורותיכם וכבר ידע ה' דלדורות לא יהי' מומחין וא"כ כיון דכתיב משפט אחד יהי' לכם כגר וכו' יש לילף מגר דלא בעי' מומחין וממילא לא נוכל למילף גם מספר הדיינים דאיכא למיפרך מה לגזלות וחבלות דבעי' מומחים כן הי' נראה לי לכאורה אלא דקשיא לי טובא לשיטת ה"ר נתנאל א"כ מנ"ל דבגר בעינן ג' ותוס' בקדושין ס"ב ד"ה גר צריך ג' סותרין עצמם לדברי תוס' בשמעתין בד"ה דברי הכל דבכאן הוכיחו מר"י דאמר גר צריך ג' משום דמשפט כתיב בי' ס"ל עכ"ח דלא כר' אחא ברי' דרב איקא ושם כ' דשפיר סובר דסגי ביחיד אלא דלחומרא מקשי' לגזילות וחבלות וזה א"ש אי לא אמרי' כתי' הר' נתנאל אבל לפי תירוצו קשיא לי איך נוכל למילף כיון דלא דמי לענין מומחין גם למספר דיינים לא דמי וכמ"ש תוס' בד"ה דברי הכל בהיפך דליכא למילף מנפשות כיון דלא דמי למספר דיינים גם במומחין לא דמי וא"כ בגר נימא בהיפך וליכא למילף ממשפט אחד וצריך עיון:
ג) והנה שם דף ג' ע"ב בגמ' הא דתנן שניים אומרים זכאי ואחד אומר חייב וגו' נימא דלא כר' יאשי' וכו' הנה הת"ח האריך להקשות וכי סק"ד דמקשן דר' יאשי' לא ס"ל דאזלי' בתר רובא עיי"ש שהאריך ודחק עצמו בזה ולענ"ד נראה ליישב הנה השיטה מקובצת בב"מ דף וי"ו ע"ב גבי קפץ אחד מן המנוין כ' דהא דכל דפריש מרובא פריש אינו ודאי גמור אלא עדיין נשאר מקצת ספק אלא דהתורה גילה לן דבספק הנוטה עפ"י רוב אזלי' אפי' לקולא בתר הרוב דספק כזה שרי' רחמנא ולכך כ' דהיכא דגילה קרא דבעי' ודאי ממש לא מהני הא דכל דפריש מרובא פריש עיי"ש וכבר הקשה הפרמ"ג בפתיחה להלכות תערובת הא דאמרי' דאיסור בטל בהיתר ברוב ואפי' היתר נהפך לאיסור קשה מנ"ל זה מאחרי רבים להטות הא איכ"ל דהתורה גילה לן רק דמסתבר דהאמת עם הרוב ולכך עושים כדבריו אבל מידי ספק קצת לא נפקא ונראה דעכ"ח גילה לן התורה דהמיעוט כמאן דליתא דאי סק"ד דאכתי נשאר וחזי לאצטרופי א"כ אם יש כאן עוד דיינים דאפשר להוסיף עליהם הי' ראוי' שנוסיף עליהם דיינים וניחוש למעוטי ואפי' תימא דלענין ממון סמכה התורה על רוב אפי' להוציא ממון ודלא כשמואל מ"מ במקום נפשות דכתיב וחי בהם אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב היכא דאתחזק מיעוט וכתיב נמי והצילו העדה דהתורה צותה להשתדל להציל א"כ אי סק"ד דהמיעוט כמאן דאיתא נימא דצריך להוסיף דיינים ואפי' לענין ביטול אמרי' אין מבטלין איסור למיעוט לכתחלה וכ"ש היכא דמחוייבים להציל ועכ"ח דהתורה שווי' למיעוט כמאן דליתא ואתהפך לרוב ומיושב קו' הפרמ"ג וזה נראה ג"כ הא"ב לר' יאשי' דפרט קרא דוקא ג' א"כ אי לא אמרי' דהמיעוט בטל נהי דאזלינן בתר רוב ג' לא הוי בשלומא אי לא פירוש ג' רק מכח נטי' א"ש וזה א"ש קו' הש"ס וע"ז משני שפיר דיליף מנפשות והיינו כנ"ל דמשם מוכח דהוי כמאן דליתא:
ובזה אני מברר ג"כ דברי התוס' בד"ה דיני ממונות לא כ"ש דשמואל מיירי ברוב גרוע ובתוס' ר"פ המניח דף כ"ז ע"ב ד"ה קא משמע לן וכו' תירצו דגבי דיינים המיעוט כמאן דליתא ולפי הנ"ל תוס' בסנהדרין ס"ל דשמואל לא קאמר אלא ברובא דליתא קמן שהוא רוב גרוע שאינו ברור שעתה הוא כן כמו כל רובא דליתא קמן אבל ברובא דאיתא קמן גם שמואל מודה דאזלי' בתר רוב דהוא רוב עדיף וכפי' הרשב"ם ר"פ המוכר פירות ע"א אבל תוס' בהמניח ס"ל גם ברובא דאיתא קמן לא אזיל שמואל בתר רוב דלא כרשב"ם אלא ברוב דיינים ורוב דיינים דשאני איכ"ל ב' סברות או לפימש"כ לעיל שהמיעוט כמאן דליתא דהיינו שהמיעוט אינו ניכר וכמו שכ' המרדכי דהדיבור נייד ובטל המיעוט אצל רוב וכמו דליתא המיעוט או כסברת מרן זצ"ל דהשי"ת אינו מניח לטעות והוי המיעוט כמאן דליתא ולכך יכולים להוציא מחזקה וכנלע"ד מכונת התוס' שם בהמניח נראה עפ"י מ"ש מרן זצ"ל על הא דאמרי' בספרי לא תסור מן הדבר וכו' ימין ושמאל אפי' אמרי' לך על שמאל ימין וכ"ש על ימין ימין וביאר מרן הגאון בעח"ס זצ"ל שהכונה שהשי"ת נותן דעה כנאמר כי ד' נתן החכמה וגם הוא צוה שצריכים לשמוע לב"ד אפי' רק שניים מסכימים צריך לעשות כדבריהם ואיך אפשר זה שמא יטעו אלא עכ"ח בכלל ציוי זו יש הבטחה שהשי"ת לא יניח לב"ד או לרוב לטעות וא"כ הוי כאלו כולם אמרו זכאי או חייב ומה שהניח השלישי לחלוק עליהם הוא רק ע"י פלפול יצא הדין יותר מבורר וא"כ באמת אין כאן מיעוט כלל ושפיר יכולין לסמוך על להוציא מחזקה וזה אפשר כונת התוס' ג"כ שרובא דרדי' היא רוב גרוע היינו הוא רוב בעניני העולם בכה"ג דוקא אם הרוב ודאי לכה"פ אנו מטים הדין עפ"י הרוב אבל אם גם הרוב אינו מיוסד לגמרי דאפשר דהיום אין הרוב לוקחים לרדי' בכה"ג ס"ל לשמואל דאין מוציאין ממון ע"י כנלענ"ד להסביר דבריהם: