מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת ראה · מצוה תסג
ל"ת רע"ב
מל"ת שלא לשתוק מללמד חוב על המסית שנאמר לא תכסה עליו ומכאן נראה שלמדו מקרא דמשתדלין לו להמיתו או ע"י שניים שהסיתו או שמכמינים לו עדים כדאי' בסנהדרין ס"ז ע"ב וברמב"ם הנ"ל כיון דחיוב עליו שלא יכסה ושלא יניח מללמד עליו חובה וממילא צריך להכמין עדים דאם הוא יהי' רק ע"א אסור לו לומר דהוי לישנא בישא כדאי' בפסחים דף קי"ג ע"ב, ובס' ערוך לנר ביבמות הקשה מכאן על הרמב"ם דפסק בה' עדות פי"ח היכא דיש הכחשה והזמה בפעם אחד לא מקרי הזמה וא"כ הכא הוי עדות שאי אתה יכול להזימה דאם יאמרו עמנו הייתם הרי הוכחש כל המעשה, וגוף הקו' שהיא כעין קו' שמקשין בסנהדרין ח' גבי פלוני רבעני וגו' וגם על הא דאמרי' שליח נעשה עד דג"כ קשה כזה על הרמב"ם וכבר כתבתי בב"ק ע"ב ובסנהדרין דף ח' מיהו בהאי דהכא נראה דעדות מסית לא בעי עדות שאתה יכול להזימה דמנ"ל זה כיון דאשתני דינו דלא בעי התראה לחוב כמו שהבאתי לעיל הסיפרי וסוגי' דסנהדרין נ"ל דלא בעי כלל דרישה וחקירה ובירושלמי אמרו דאפי' בבת קול הי' ראוי' להרוג וכן כראה מדברי הרמב"ן בפי' החומש והטעם שהרי כאן המצוה הוא על המוסת או העדים שהוכמנו כנאמר כי הרג תהרגנו ואליהם החיוב מצות הביעור ברשות ב"ד והם יודעין כי הדבר ברור עיי"ש ברמב"ן ולכך לא כתיב דרישה וחקירה בי' ולכך לא בעי' שתהי' ראוי' להזימה כנלע"ד: