מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת ראה · ומצוה תמה
ל"ת רנ"ד רנ"ה רנ"ו
מל"ת שלא לאכול מעשר שני של תבואה בלא פדיון חוץ לירושלים:
ומל"ת שלא לשתות יין של מעשר שני בלא פדיון חוץ לירושלים:
ומל"ת שלא לאכול מעשר שמן של מעשר שני בלא פדיון חוץ לירושלים שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהריך. ודוקא אם כבר נכנס ולתוס' הוי מ"ע לפדות אפי' לא עלה עדיין אבל הרמב"ם לא מנה זה ועכ"ח לא ס"ל כן והרמב"ן משיג על זה למנות זה לג' ל"ת אלא ללאו אחד ועיי' בשורת טי"ת:
ובשיעורן בחינוך כתב שביין השיעור רביעית ובשמן בכזית ובמצות השם כתב ששניהם ברביעית ולי לכאורה קשה כיון דכתיב עליהם בלשון אכילה לא תוכל לאכול בשעריך ואכילה בכזית ממילא הוי לי' למימר שניהם בכזית. כמו דאמרי' גבי בשר וחלב בחולין דחלב נמי בכזית כיון דבחד לאו היא וא"כ ה"נ. מיהו אפשר לומר דאין משם ראי' דהנה י"ל דאיתא בשבועות דף כ"ג דמסתפק הגמ' אי אמרי' שתי' בכלל אכילה וקשה הוי' לי' למילף מהאי קרא דלא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך אעכ"ח צ"ל כמו שתי' הגמ' דביין איכ"ל ע"י אניגרון וכו' יעיי"ש וא"כ לא משתמע רק אכילה אבל שתי' לא וא"כ איכ"ל שפיר דבעי רביעית ולא משתמע מהאי קרא דלא תוכל לאכול בשעריך, ובזה פליגי המפרשים הנ"ל: