אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת כי תצא › מצוה תקפג

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת כי תצא · מצוה תקפג

מצוה תקפב

ל"ת שמ"ט

מל"ת שלא למשכן כלים שעושין בהן אוכל נפש שנאמר לא יחבול רחים ורכב כי נפש הוא חובל, ולסמ"ג נחשב זה לב' לאוין ולהרמב"ן נהי דלוקה שתים היינו משום ב' כלים אבל לא ב' ל"ת הם אלא שעבר ב"פ בל"ת אחת ועי' ברמב"ן בשורש הט' ועי' במ"ש לעיל במצוה זי"ן. והרמב"ם במנין המצות ל"ת רמ"ב הקשה על עצמו למה לא מנה זה לב' לאוין לפי הכלל שקבע בשורש ט' דכל מקום דלוקה תרתי נמנה לב' וה"נ אי' בש"ס דלקי תרתי בחובל רחיים ורכב ותי' דהא דחייב תרתי היינו אפי' בחובל רחיים ורחיים או בגד אלמנה ובגד אלמנה מחייב תרתי ה"נ לא גרע והתורה גילתה לן רק דהוי כב' ל"ת עיי"ש וזה תמי' לי טובא בודאי בחובל רחיים ורחיים דלקי תרתי היינו בב' התראות כמ"ש התוס' ונמק"י בפ' המקבל דף קט"ו כמו באוכל חלב וחלב וכמו שפסק הרמב"ם בפ"ז משגגות אפי' מב' בהמות וחטאת ומלקות דינם שווה לענין זה כמו דאיתא בפרק אותו ואת בנו דקאמר ש"מ האוכל ב' זתים חלב חייב ב' וגו' עיי"ש ועי' במ"ל רפ"א מא"ב שהביא דעת תוס' בזבחים ע"ז דבגופים מחולקין אפי' בב' בהמות שחוטות חשיב חילוק וא"כ אפשר דגם כאן חשיב גופין מחולקין ואני ביארתי במק"א דזה הוא פלוגתא דתנאי דר' יהושע בכריתות ט"ו הוא דסובר כן אבל הרמב"ם לא פסק כן אלא כר"ע שם ועכ"פ ברחיים ורחיים דחייב ב' היינו דוקא בב' התראות והא דמחייבי ברחיים ורכב שתים עכ"ח היינו אפי' בחדא התראה כמו שהוכיחו התוס' שם בהמקבל וגם עכ"ח הרמב"ם כיוון לזה במה דכלל כל דלקה ב' חשבי' לב' ל"ת היינו דלקה ב' בחדא התראה אבל בב' התראות אפי' אכל נא ונא לוקה ב' וא"כ עכ"ח ג"כ קי' דרחיים ורכב לוקה ב' בחדא התראה ולכך הוי לי' למחשב לתרתי וא"כ איך תי' מידי דהוי ארחיים ורחיים וצע"ג וצריך לדחוק דמ"מ חשיב שם בפ"ע:

ב) והנה לדעת רש"י בב"מ דף קט"ז אפי' פרות החורשות נקראין עושין בהם א"כ וי"א דכל כלי אומנות נקראין עושים בהם א"נ. אמנם התוס' ורמב"ם סובר דוקא בעושין א"נ ממש משעת דישה וטחינה, ושוב יש פלוגתא דהרמב"ם סובר דאפי' אם משכון בשעת הלואתי עובר משום לא יחבול כי נפש הוא חובל וכן בבגד אלמנה וע"ז פליגי עליו ממש כל המפורשים וס"ל דבמשכן בשעת הלואתו לא שייך לאו זה כיון דמרצונו נתנו הו"ל כמכרו וכבר תמהו עליו מהש"ס ב"מ קי"ג דפריך על שמואל שם דסובר דאפי' שליח ב"ד לא יכנס לביתו א"כ ל"ל קרא דלא יחבול רחיי' וגו' תיפוק לי' אפי' שאר כלי' אסור בביתו וחבלה בביתו משמע עיי"ש ומאי קושי' הא איצטרך לבשעת הלואתו אמנם לענ"ד גם הרמב"ם מודה דלשון חבלה משמע בעכ"ח שהוא חבל ומצער חבירו ובשעת הלואתו נהי דהוא אונס מצד שהוא צריך איני דומה אנסוהו אחרי' לאונס דעצמו כדאמרי' בעלמא אמנם זה הוא על זמן שהוא מונח אצלו למשך הלואתו למשל למ"ד יום א"כ הוי לי' כאילו מכרו לו ללמ"ד יום וכמו שהסביר הרשב"א והנמק"י דהוי כמוכרו אבל אם לא יפרע לו עד למ"ד יום והוא יחזיק במשכון כל זמן שלא יפרע לו ע"ז ליכא למימר להתיר דהוי כמכרו לו דזה הוי אסמכתא דהוא סבר דיפרע ער למ"ד ונהי דאסמכי' גם על לאחר למ"ד מ"מ אסמכתא לא קני' וא"כ אם הוא מחזיק כדרך משכון שפיר י"ל דאפי' בשעת הלואתו אם נתן לו משכון עובר משום לא יחבול וגו' היינו אם יחזיק בו כ"ז שלא פרע דע"ז הוי אסמכתא ולא קני' ולכך אית בי' שפיר הלאו וכ"ז אי אסמכתא לא קני אבל אי אסמכתא קני' שפיר לא משכחת לה בנותן מדעת בשעת הלואתו לאו דלא יחבול וא"כ מיושב הקו' שם מקשה הש"ס שעדיין לא אסיק אדעתא דמימרא דשמואל פליגתא דתנאי היא וא"כ קשי' לשמואל מקרא אפי' תתרץ דשמואל סובר אסמכתא לא קני' וכסברת הרמב"ם מ"מ קשי' לאידך מ"ד קרא דלא יחבול ומדר"י דסובר אסמכתא קני' נשמע לאינך אבל למאי דמסיק דתנאי נינהו וא"כ שפיר י"ל דלשמואל מוקי לקרא כדעת הרמב"ם בחובל בשעת הלואתו וסובר אסמכתא לא קני ומאן דסובר אסמכתא קני' איכ"ל דסובר כאידך תנא דפליג על שמואל וא"ש דלא איצטרך למוקמי לאו דלא יחבול בלאו יתירא לעבור בבי לאוין דכל היכא דאינו צריך לומר ללאו יתירא עדיף טפי כדאי' בפסחי' דף כ"ד ע"ב ובזה א"ש דהרמב"ם פסק אפי' בחוץ אסור לחבול לו רחיים וגו' וכן בגד אלמנה וכו' וקשה מנ"ל כיון דלשון חבלה בביתו משמע ולהנ"ל כיון דלענין דינא לא מתרתי' לעבור עליו בב' לאוין אלא דקרא מיירי בגונא דמותר לחבול ואפ"ה דברי' שעושין א"כ אסור הה"ד בחוץ דמ"ש:

ובזה מיושב ג"כ קו' התוס' שם בב"מ קי"ג דלשמואל עיקר קרא בחבל באיסור מיירי א"כ מאי פריך בתמורה דף ו' על רבא וכן קשה לשמואל לשון הברייתא בב"מ ל"א ע"ב אין לי אלא שחבל ברשות וכו' ולהנ"ל א"ש. ולענין אי לאו זה נתל"ע התוס' בב"מ דף קט"ו ד"ה וחייב וכו' כ' דלא הוי נתל"ע דהשב תשב לאו עלי' קאי ובדעת הרמב"ם רפ"ג ממלוה פרשו המפרשי' דס"ל דהשב עלי' קאי והוי נתל"ע ולכך פסק שם אם הוא בעין אינו לוקה ומחזירו אמנם אני כבר כתבתי בכללים כלל א' דנראה דרמב"ם סובר דלא הוי נתל"ע ואפ"ה פוטר כ"ז שהוא בעין משום דהוי לאו הניתן להשבון עיי"ש:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה