אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת כי תצא › מצוה תקסט

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת כי תצא · מצוה תקסט

מצוה תקסח

ל"ת ש"מ

ומלת שלא להונות בדברים העבד הזה שברח שנאמר עמך ישב כו' לא תוננו. ועיי' במעיי"ח שהקשה על פרש"י בגיטין מ"ה במאי דפי' רש"י דהוי לי' למשלח כרבי וקשה הא אנן לא קיי"ל דאדם מקנה דשלב"ל עי' מ"ש מרן זצ"ל הנדפס בחי' ריטב"א על ע"ז בתשו' ומהרמ"ס זצ"ל תי' ע"ז:

והנה גם הרמב"ם פירש דהיינו עבד שברח מח"ל לארץ והיינו כרב בר יאשי' בגיטין מ"ה ולדעת הרמב"ם וכן משמע פשטא דקרא דהעבד פטור להשתעבד ואפי' אם ירצה האדון למכרו בא"י וכ"ש להשתעבד בו בא"י אינו רשאי ונראה דהרמב"ם לטעמי' שם בפ"ח מה' עבדי' דין ט' שפסק דעבד יכול לכוף את אדונו שיעלה עמו לא"י וא"כ מאי ארי' בברח אפי' בעודנו עמו יכול לכופו לעלותו עמו ועכ"ח בברח פטור לגמרי ועי' בתוס' כתובות דף ק"ז ע"ב ד"ה הכי גרסי' כו' ב' דעות בזה והרא"ש נמי כ' בהשולח דף מ"ה דהאדון יכול לעבוד עמו בא"י והר"ן כ' דאפי' למכור אותי בא"י רשאי ועי' בש"מ כתובות שם ואם הסגיר העבד כ' החינוך דאינו לוקה דהתכלית של השבה הוא אסור דוקא אם יעבוד עמו האדון וא"כ בהסגרה עדיין לא עשה עיקר העבירה עיי"ש והיינו החינוך לשיטתי' לעיל במצוה י"ג וי"ד דס"ל דכה"ג מקרי לאו שאין בו מעשה אבל כבר הערותי לעיל בכלל ה' דמדברי הכ"מ פ"ט מקרבן פסח דין זי"ן מוכח דכה"ג לא מקרי לאו שאין בו מעשה עיי"ש וא"כ לדבריו יהי' לוקין בנדון שלנו וצ"ע בהרמב"ם בה' סנהדרין פי"ט דלא מנה לאו זה בכלל הלוקין וא"כ מוכח כהחינוך וצ"ע:

והנה התרגום פי' לא תסגיר עבד עממין וכו' ולכאורה היינו גוי שהציל עצמו מיד אדונו ולהיותו ישראל והיינו כדעת ת"ק של ר' יאשי' ור' אחאי בגיטין מ"ה אבל המזרחי כ' כונתו עבד שהוא ישראל הנמכר לגוי ועי' במ"ל פ"ח מעבדי' דין יו"ד שתמה עלי' בזה ובאמת גם אני תמי' עליו בזה דא"כ למה אצטרך לסיים הקרא דעמך ישב בקרבך וגם לאו דלא תוננו מיותר כיון דישראל מעלי' הוא וגם כבר כ' הרמב"ן בחומש פ' משפטי' על פסיק דלא תצא כצאת עבדי' דסתם עבד לאו היינו עברי דעברי לא מקרי סתם עבד עיי"ש ולענ"ד שיש קצת ט"ס במזרחי וצ"ל במקום לשון שהוא תיבות של ישראל וגו' ויליף זה מספרי דאמר דמכאן אמרו המוכר עבדו לגוי או לח"ל דיצא לחירות וכבר כתבתי בחי' גיטין דף מ"ד ע"ב דלפי הנראה איכ"ל בעבד הנמכר לנכרי וברח ממנו מן הדין יצא לחירות ולאו מטעם קנס והא דתנן התם בהדי הנך דמשום תיקון עולם עבד שברח מן הגוים היינו מה שקנסו להאדון שמכר שיפדנו עד עשרה בדמים אבל אם ברח מן הדין יצא דהרי הגוי אינו קונה עבד אלא למעשה ידיו כדאי' בגיטין ל"ח וא"כ כשמכר האדון המעשה ידיו והעבד ברח אין יכול האדון מצד הדין לזכות בו ונהי דהשיעבוד הגוף וקנין הגוף עדיין נשאר אצל האדון באמת בעי' שטר שחרור מאדון כדאי' התם ובאמת ברש"י מ"ק דף י"א גבי כיון מלאכתו במועד פרש"י דגם בבח הוא משום קנס אבל מדברי הרמב"ם לא משמע כן וא"כ נראה שע"ז כיוון התרגים עבד עממין דהיינו סתם עבד שהוא עבד כנעני וביאר המזרחי דהיינו שהי' של ישראל ונמכר לגוי שאז יצא לחירות מדינא וע"ז סיים המזרחי דברי הסיפרי דאמרו דמכאן המוכר עבדו לגוי ולח"ל יצא לחירות כנלענ"ד נכון לכוון בדברי המזרחי וא"ש:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה