מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת כי תצא · מצוה תקסז
מ"ע רכ"ט
ומ"ע לתקן יתד עם הכלי זיין לחפור בה לכסות צואותו שנאמר ויתד תהי' לך על אזנך והי' בשבתך חוץ וחפרת בה ושבת וכסית צאתיך, והטעם שיהי' מחנה ישראל קדוש וסיפא דקרא והי' מחניך קדוש הוא טעמא דקרא וכן לא יראה בך ערות דבר הוא נתינת טעם על מ"ע ול"ת הראשונה לתקן מקום חוץ למחנה דאע"ג דמכסה ויהי' מחניך קדושמ"מ הגילוי ערוה עצמו הוא גנאי שיהי' במחנה ולכך לא נמנה זה למ"ע ול"ת בפ"ע כמ"ש הרמב"ם בשרשיו ועי' בשורש ח' ומכאן למדו חז"ל בק"ו שאסור להיות צואה וערוה במקום שאומרים ק"ש וד"ת ואע"ג שזה דין תורה כדמוכח מדברי הרמב"ם בפ"ג מה' ק"ש ושאר דוכתי מ"מ לא נמנה זה למ"ע ול"ת בפ"ע מטעם הנ"ל כנלענ"ד והמעיי"ח עמד בזה: