מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת כי תצא · מצוה תקנו
ל"ת ש"ל
מל"ת שלא לענוש לעושי עבירה באונס שנאמר ולנערה לא תעשה דבר, והרמב"ן בסי' רצ"ד משיג וסובר דאין זה לאו אלא שלילה שאין מגיע לה עונש ועל דעת הרמב"ם דס"ל דאפי' בג' דברים אם עבר ולא הניח להרוג א"ע פסק הרמב"ם דאין מענשין אותו משום ולנערה לא תעשה דבר שמעתי להקשות מה פריך שם בגמ' בכתובות י"ט ע"א על ר"מ דס"ל דעדים יהרגו ואל יחתמו שקר ופריך שם בגמ' מהנך ג' דברים יוקשה הא יפרוך יותר דאפי' בג' דברים הנ"ל אם עבר אין מענשין אותו ואינן פסול לעדות כי הוא אינו פסול לעדות אלא דוקא אם עשה דבר שחייב מלקות עליו כדאי' בח"מ סי' ל"ד. ואני אמרתי לישב דאיכ"ל דזה עצמו תי' בפלוגתא אי דוקא בהנך שלשה עבירות או כר"מ דגם בשאר עבירות דיהרג ואל יעבור דהרי לכאורה קשה על הרמב"ם מנלן הא, הא איצטרך הקרא לאפוקי אבו' דשמואל בכתובות נ"א דס"ל דתחלתו באונס וסופו ברצון לא מקרי אונס קמ"ל, ומסיק רבא שם דגם זה מקרי אונס דיצרו אלבשי' ונראה דאפי' אי נימא סופו ברצין חייב מ"מ לא הוי עבירה גדולה כמו אם עשתה בתחלה ברצון וא"כ כיון דדוקא בג' עבירות יהרג ואל יעביר לא צריך הקרא למימר לנערה ל"ת דבר מהיכא תיתי כיון דמהחנתו הוי באונס אלא וודאי אתי' הקרא כרמב"ם אלא לר"מ דס"ל בשאר עבירות נמי יהרג ואל יעבור ואפשר לומר דגם בשאר עבירות אמרי' בסופו ברצון דיענש ולכך אצטרך הקרא לגלות דלא חייבת וכרמב"ם הנ"ל:
ב) ואמרתי להסביר עוד דלפי הנראה גם ר"מ מודה דרק בג' דברים אמרי' יהרג ואל יעבור שבם פרט הקרא דהרי לכ"ע שלשה כתובים הבאים כאחד אין מלמדין ואיך יליף ר"מ עדות שקר או גזל נמי יהרג ואל יעבור אלא עכ"ח ס"ל דבעדות גזל או ממון יש סרך נפשות כדכתיב בקרא בעושק שכר שכיר ואליו הוא נושא את נפשו כדאמרי' בגמ' ב"מ קי"ב וא"כ ר"מ לשיטתי' דס"ל דיני דגרמי ולרמב"ן זה היא מה"ת ולכך כיון דאפשר דיגרום עי"ז נפשות ס"ל לר"מ דגם בזה צריך למסור נפשו דאע"ג דבתחלת העדות אין בו דיני נפשות מ"מ אפשר לבסוף יבוא ממנו נפשות, ולפי"ז כיון דר"מ אזיל בתר לבסוף הו"א גם בעריות גם היא ראוי' לענוש שהרי לבסוף יהי' ברצון ולכך אצטרך קרא לאשמעי' ולנערה ל"ת דבר ממילא איני מוכח דברי הרמב"ם לר"מ הנ"ל וא"ש דברי הרמב"ם הנ"ל: