אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת כי תצא › מצוה תקמא

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת כי תצא · מצוה תקמא

מצוה תקמ

מ"ע רכ"א

ומ"ע לטעון עמו להקים המשא על הבהמה שנאמר הקם תקים עמו, והמעיי"ח העיר שמלשון החינוך משמע שדוקא אם לא פרק עובר בל"ת. אבל ברמב"ם משמע שאם לא טוען נמי עובר בל"ת, ובגוף הדבר כבר הארכתי לעיל משפטים מצוה פ' ולא באתי כאן אלא להעיר קצת. והנה בפריקה כתיב שונאך ובטעינה כתיב אחיך, ובחינוך משמע דגם הלאו הזה דלא תראה חמור אחיך איירי בפריקה, והמנחת חינוך הקשה נהי דגם פריקה משמע מ"מ קימה ודאי במשמע דסיפא דקרא מסיים כך, מיהו יש נ"מ דבפריקה קיי"ל דהוא בחנם ואם הי' לו ע"י פריקה נמי הפסד מ"מ הוא חייב לפרוק עמו ואפי' הוא יפסיד יותר מכסלע, ולענין אבידה פטור מקרא דלא יהי' בך אביון. אבל בטעונה נהי דהוא ל"ת מ"מ אם יש לו הפסד ע"י טעינה הוא פטור והקרא סתם לא תראה שור אחיך נופלים והתעלמת משמע דאין חילוק אם יש לו הפסד ע"י או לא וזה לא שייך אלא בפריקה והיינו לפי פשטות הקרא דהאי לא תראה קאי אוהתעלמת אבל בגמ' דרשי' מוהתעלמת פעמים שאתה מתעלם כגון שאבידתו מרובה משל חבירו וה"ה אם יש לו פסידא ע"י פטור ושפיר קאי האי קרא אקימה:

ב) והנה הר"ן בב"מ דף ל"ב ע"א כ' דפריקה בחנם אפי' בטל מסלע וכ' היינו לבתר דידעי' צער ב"ח דאורייתא אבל אי צער ב"ח דרבנן באמת הו"מ למימר דטעינה בשכר אפי' אינו בטל ופריקה בחנם דוקא אם אינו בטל מסלע, ולדעת הר"ן דסובר דתרוויי' בחנם אפי' בטל מסלע צ"ל דסובר כיון דגם טעינה קרי לי' הש"ס לעיל צער דבהמה ועכ"ח איכא מקצת צער דבהמה ולכך לא אפשר לילוף מאפס לא יהי' בך אביון דוקא באבידה דלית בי' אלא צערא דמרא שפיר אמרי' דכיון דאם יניח אבדה יהי' צער דידי' ואם יניח של חברו יהי' צער חברו שפיר אמרי' דשלו קודם משא"כ טעינה דאם יניח שלו יהי' רק צער דידי' אבל אם יניח של חבירו איכא צער דחבירו וצער דבהמה וא"כ כיון דליכא למילף זה מאפס וגו' אמרי' מסברא דצריך לעשות בחנם אפי' בטל מסלע ורק לרבנן הואיל וגלי קרא מפריקה:

ג) והנה בס' יראים סי' רס"ח כ' וכאשר פטרנו זקן ואינו לפי כבודו במציאה משום דכתיב והתעלמת מפטר נמי הכא בפריקה וטעינה דילפינן מינייהו, וקשה לכאורה הא כאן הוי צער בעל חיים ואמאי מפטר הא הטעם דפטור באבידה הוא משום דניתן למחילה, דילפינן משום דכתיב כאן והתעלמת ושם כתיב והתעלמת ילפי' מינייהו, ואני אמרתי ליישב מה שמקשים על רש"י במגילה דף ג' ע"ב דשם בגמ' אמרי' דגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת ופי' רש"י דילפי' מהשבת אבידה דכתיב והתעלמת, ומקשים הא בגמ' ברכות דף י"ט ע"ב אמרי' דאיסורא מממונא לא ילפי' דמעות ניתן למחילה. ואמרתי דרש"י קאי אי אמרי' צער בעל חיים דאורייתא והכתוב איירי בפריקה נמי ובפריקה איכא צער בעל חיים ולא ניתן למחילה ואפ"ה כתב רחמנא והתעלמת משמע שפיר שאפי' היכא דאיכא צער בעלי חיים נמי פטור ולכך שפיר כ' רש"י דמשם ילפי' דדוחה לל"ת כבוד הבריות:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה