מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת כי תצא · מצוה תקלז
מ"ע רי"ט
ומ"ע לקבור הרוגי ב"ד ביום שנהרגו שנאמר כי קבור תקברנו ביום ההוא, ומרבוי' דקרא מרבי' כל המתים לקוברן ביום שמתו בסנהדרין דף מ"ז ע"ב פלפלו בגמ' קבורה מנ"ל מה"ת כן שאל שבור מלכה ולא ידע להשיב אמר ר' אחא אמסר עלמא ביד טיפשא הו"ל למימר מקרא הנ"ל, וכי סק"ד דהתנא לא ידע מקרא הנ"ל, אלא צ"ל דהוי ס"ל דהקרא דוקא בתלוי כדקאי רישא דקרא לא תלין וכדכתיב כי קללת אלוקים תלוי משום שגידף השי"ת צריכים אנו לסלקו שלא יבואו לכלל ראי' אבל אבל באמת אייתר קרא הו"ל לכתוב קבור אותו ביום ההוא קבור תקברנו בא לרבות שאר מתים שמצוה לקברן ביום ההוא ועיי"ש בחי' הר"ן דעיקר קבורה היא הקרקע אפ"ה אם מניחים אותו בארון ואח"כ נתנו בקרקע אפ"ה קיים מצות קבורה. אבל מקרא דעפר אתה ואל עפר תשוב ומזה למדו חז"ל שהוא תיקון למת לכך אמרו חז"ל שמנהג ישראל שלא לעשות ארון שלם, ואמרו חז"ל שם בסנהדרין דהרוגי ב"ד לא הי' קוברין אותן בקברי אבותיהם שאין קוברין צדיק אצל רשע ואפי' להרוגי ב"ד הי' שני בתי קברים אחת לנהרגין ונחנקין, ואחת לנסקלין ונשרפין עיי"ש:
ב) והנה אנן קיי"ל דאין תולין אלא מגדף ועובד ע"ז אבל שאר נסקלין אין תולין ואמרי' בגמ' דסנהדרין מ"ו דטעמא דר' אליעזר משום דדרש ברבוי' ומיעוטי התורה, ועיי' בפר"ח יו"ד סי' פ"ג שהאריך בסתירת הרמב"ם שלפעמים מוכח דס"ל דדרשי' בריבוי ומיעוט ולפעמים מוכח דדרש בכללי ופרטי וגם מסנהדרין דף מ"ו מוכח דדרש בכללי דהא קיי"ל כרבנן דאין נתלי' אלא ע"ז ומגדף ויקשה משם על המקומות דמשמע דהרמב"ם פוסק כמ"ד דדריש בריבויי ומיעוטא ועיי"ש בפר"ח ולענ"ד מהא דסנהדרין אין הכרח דלכאורה קשה לי למה איצטרך לר"א ריבוי לרבות כל הנסקלין תיפוק לי' מדדרש שם לקמן באין מיעוט אחר מיעוט לרבות בן סורר ומורה א"כ מוכח כל הנסקלין נתלין ונראה דלולי דדרש ר"א המורה בריבוי' ומיעוט לא הוי דרש לרבות בן סורר ומורה והי' מצריך הייתור דקרא לשום דרשא וגם שלא הי' אפשר לנו לדרוש כן כיון דכתיב פרט מפורש בקרא כי קללת אלוקים תלוי' ועכ"ח הי' דורש אותן מעוטי לדרשים אחרים רק השתא דדורש רבוי' ומיעוט אפשר לי ליישב הקרא דב' מיעוטים לרבות בן סורר ומורה. אמנם עדיין קשה לי לרבנן דלפי הנראה דרשי' חטא משפט משפט מי שמת ע"י חטאו למענו בן סורר ומורה ולמה לי קרא הא אינו נסקל אלא עע"ז ומגדף ונראה דלולי דהי' לנו מיעוט דבן סורר ומורה אינו נסקל גם רבנן הוי מודה דכל הנסקלין נתלין דמכח הסמיכות בן סורר ומורה לתלי' הוי דרשי' דהנסקלין נתלין ולא הוי ממעטי' מפרטא דקללת אלקים דפרטא לא הי' כח למעט ב' ריבוים אחד לאפוקי הכלל והשני לאפוקי הסמיכות רק לבתר דגלי קרא דבן סורר ומורה אינו נתלה א"כ עכ"ח נדחה הסמיכות שוב נוכל לומר מפרטא למעט מכלל וא"כ לבתר דגלי קרא דבן סורר ומורה אינו נתלה אכתי הוא גופא תיקשי למה אסמכי' לבן סורר ומורה ועי"ז נצטרך המיעוט ועדיין קשה לרבנן וצ"ע. ונראה דמכאן יש להוכיח דמאן דדריש למעט סורר ומורה סובר בעלמא דרשי' בריבוי ומיעוט ומרבה כל מילי לכך איצטרך למעט בן סורר ומורה וכיון דקרא למעט אתא אין סברא דהוי ריבוי וא"ש: