מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת כי תבא · מצוה תריב
מ"ע רמ"ז
מ"ע להקהיל את ישראל אנשים ונשים וטף והמלך יקרא באזניהם פרשיות התורה שנאמר הקהל את העם אנשים ונשים וטף כו' וקורא לפניהם משנה תורה, בחול המועד של סוכות בתחלת שנה שמינית תוקעין בחצוצרות בירושלים להקהיל את העם ומביאין בימה של עץ לעזרת נשים והמלך יושב עליו ומקבל ס"ת מכ"ג וקורא מתחלת אלה הדברים עד פרשת שמע ומדלג עד והי' אם שמוע ומדלג עד עשר תעשר וקורא עד סוף תוכחה, וביו"ד סי' רמ"ו סעי' וי"ו הובא פלוגתא אם רשאין נשים ללמוד תורה שבכתב דנהי דאינו מחוייבים אפ"ה לדעת הרמב"ם תורה שבכתב רשאים ללמוד וכ' שם הטו"ז דמפ' הקהל יש ראי' לשיטת הרמב"ם שהרי צוה השי"ת להקהיל גם נשים לשמוע דברי תורה, ולי צ"ע איך אמרי' בקדושין דף ל"ד ע"ב דהקהל ומצה הם שני כתובים הבאים כאחד ונשים חייבות ולכך אמרי' דנשים פטורות בעלמא במעשזה"ג, ולהנ"ל קשה לי דבעי' הקהל דתורה שבכתב רשאים ללמוד דלולי קרא דפרשה הקהל הו"א דאינם רשאים ללמוד תורה שבכתב אבל מנלן דהוי שני כתובין דאין מלמדין ולענ"ד בלא"ה אין דברי הט"ז מוכרחי' שהרי מבואר שם ברמ"א דאע"ג דנשי' אין חייבי' ללמוד ע"מ הדיני' שלהם צריכי' ללמוד וכן מביא גם המג"א בסי' מ"ז דמטעם זה נשי' מברכין ברכת התורה דחייבי' ללמוד דינים שלהם וממילא התורה כתב דתכלית של הקהל הוא למען ילמדו ויראו את ד' לקבוע להם היראת שמים א"כ בודאי גם נשים מחוייבים ובזה אמרתי ליישב קו' התוס' בקדושין שם דף ל"ד דאמרי' שם דמצה והקהל הם שני כתובי' דהקהל לא בעי' למכתב דהשתא טפלי' חייבים נשי' לא כ"ש ותוס' הקשו ע"ז דהא טפלי' יבואו לכלל חיוב ומאי ק"ו הוא ועוד הקשו כיון דאיכא ק"ו לא צריכין ללמוד ממצה ואמרתי עפ"י הנ"ל דבאמת הסברא נותנת דממצות הקהל יהי' נשי' פטורי' אלא שהתורה חייבי' מצד שהתכלית היא יראת שמי' וא"כ א"ש דמצה ג"כ נשים חייבות משום שגם הם היו באותו נס וגם טפלי' נמי יהי' חייבי' דגם הם הי' באותו נס דכשיגדלו יה' חייבי' לעבוד ואפ"ה פטרתים התורה משא"כ כאן בהקהל דחייבו התורה אפי' טפלי' וטעמא מאי משום דיגיעו לכלל יראה ושפיר איכא ק"ו דנשים ג"כ הם בכלל יראה מכ"ש שהם חייבי' ועפי"ז אמרתי שם ליישב קו' תוס' שם בד"ה ונילף מת"ת וכו' דהקשו דנילף ממורא לחיוב דלקולא לחומרא לחומרא מקשי' ושם דף ל"ה מסיק דמעשה"ג דנשי' פטורות ילפי' מתפילין וממילא מתפילין פטורין משמע דמ"ע שלא הז"ג נשים חייבות והקשו שם מנלן ליליף לזאת דלמא משניהם פטורין:
ואמרתי חדא קו' מתורצת באידך דהנה לפי פלפול הש"ס שם דמ"ע שלא הז"ג ילפי' ממורא דחייבים וממילא ג"כ מצית יראת שמים שהיא מ"ע שלא הז"ג ממילא נשי' חייבי' וא"כ איכא ק"ו כהנ"ל ואז הוי שני כתובים והשתא פריך דנילף מת"ת דשם כתיב בניכם ולא בנותיכם וממילא דנילוף משם דכל מ"ע שלא הז"ג פטורי' ואז איכ"ל דגם מיראת שמי' פטורי' ואז צריך לכתוב הקהל ואז לא הוי שני כתובי' וא"כ ע"י קולא דנימא מת"ת דפטורין א"כ מצינן למילף דמ"ע שהז"ג חייבי' דאז לא הוי שני כתובין דצריך למכתב הקהל וא"כ ע"י שאנו ילפי' מת"ת דנשי' פטורי' ממ"ע שלא הז"ג אז נשמע דמעשהז"ג נשי' חייבי' וא"כ ע"י קולא נשמע חומרא דמ"ע שהז"ג חייבי' וא"ש קו' תוס' לקולא לחומרא לחומרא מקשי' הא כאן ע"י קולא בא חומרא וא"ש וא"כ לפי"ז א"ש קו' תוס' הראשונה דכל זה הוא אם ילפי' משני כתובי' וא"כ א"ש קו' הגמ' ונילף מת"ת אבל למסקנא דילפי' מתפילין א"כ אפי' נימא דמ"ע שלהז"ג פטורות מ"מ מעשהז"ג ג"כ פטורים דליכא כאן קולא לחומרא ולחומרא מקשי' ולא קשה קו' הגמ' דנילף מת"ת דילפי' ממורא וא"כ א"ש: