אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת ואתחנן › מצוה תכד

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת ואתחנן · מצוה תכד

ומצוה תכג

מ"ע קע"ח

מ"ע לקבוע מזוזה בפתח שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך הנה מצות כתיבת מזוזה ילפי' במנחות דף מ"ב מסמיכות דוקשרתם לכתבתם כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה ומזה ילפי' דקטן וגוי וכדומה פסולין לכתוב ותוס' הקשו שם ת"ל משום דאינו כותב לשמה ובגוי אינו מועיל עומד על גביו כי גוי אדעתא דנפשי' קעביד והכסף משנה תי' דהוי רק ספק אי אדעתי דנפשי' קעביד. ולי נראה דבגוי קטן לא שייך אדעתי דנפשי' קעביד כיון דעדיין אינו בר דעת ומטעם זה קשה לי בגיטין דף כ"ד דפריך מדפסיל נכרי בהבאה מכלל דבכתיבה כשר ומאי קושי' הא לענין הבאה פסול משום דלאו בני כריתות נינהו אבל לענין כתיבה פסול רק משום דלאו לשמה היא וא"כ איכא בנייהו לכאורה נכרי קטן דלענין הבאה דפסול משום דלאו בני כריתות בודאי קטן ג"כ לאו בני כריתות הוא אבל בהבאה יהי' כשר גוי קטן כשישראל עומד על גביו וצ"ע. ואפשר דמ"מ מדרבנן הוא פסול משום לא פלוג:

והנה בחדר שיהי' חייב במזוזה בעינן דוקא ד' על ד' מרובע ואם הוא ארוך ויש בו כדי לרבע ד' על ד' פסק ביו"ד סי' רפ"ו כהרמב"ם דחייב במזוזה והש"ך שם ס"ק כ"ג הביא דעת הרא"ש וסייעתי' דבעינן דוקא ד' על ד' מרובע והכריע לקבעו בלא ברכה ואם הבית הקטן פתוח לבית הגדול מסתפק מהר"י טטלונגער זצ"ל במכתב שומר ציון מ' ר"ה דיקבע ב' מזוזות, ולי הדבר צ"ע דנראה דלאו שפיר למיעבד הכי דיש חשש משום בל תוסיף ואע"ג דלא מתכון לעבור ורק משום ספיקא עושה ב' מזוזות מ"מ דעת הפוסקים דבזמנו לעבור לא בעי כוונה עובר משום בל תוסף כדמוכח בר"ה כ"ח דאסור ליתן מתן ד' על המזבח משום ספיקא ואע"ג דמותר להניח ב' תפילין של רש"י ושל ר"ת כדקיי"ל שאו"ח סי' ל"ד עלמא דמשום ספיקא ליכא בל תוסיף התם שאני דחד לאו תפילין הוא דאי אמרי' כרש"י אז תפילין של ר"ת כלאו כלום הם ע"כ התם שרי אבל היכא דתרווייהו כשרים רק משום ספיקא והי' מותרים תרווייהו ביחד זה לא מצינו בשום מקום וא"כ איך קאמר שמותר לקבוע בו מזוזות מכח ספיקות, וראי' לזה דלא דמי' לתפילין דנ"ל דזה תלי' בפלוגתא אי מצות צריכות כונה עיי' בטוש"ע סי' תרנ"א ושם במג"א סקנ"ז ועיי' בפרמ"ג בפתיחה כוללת בחלק הא' וכאן אגידי כמו מזבח וגם אני כתבתי בהערות למנין המצות שלי בלאו דבל תוסיף יעיי"ש ואין בזה דבר ברור לעשות לכך נלע"ד נכון לעשות כמ"ש לעיל:

ב) והנה הגאון ר' אליהו ווילנא זצ"ל דעתו דצריך לדבק המזוזה דוקא על מזוזת עצמו בלי שום הפסק כלל ואני כבר כתבתי בתשובה אחת שלדעתי מנהג העולם שכורכין אותם בנייר וכיוצא בהם נכון הם עושים דהאי על לאו דוקא אלא על בסמוך כדקיי"ל בתוס' סוטה ל"ז ד"ה מאי על וכו' יעיי"ש ושם הארכתי יעיי"ש:

השוכר בית בחוץ לארץ כל שלושים יום פטור ומשלושים יום ואילך חייב במזוזה ובתוס' מנחות כתבו ב' תרוצים ותי' ראשון גם בתוך שלושים יום מקרי ביתך מה"ת ולדעת תי' השני מה"ת פטור ומאי דקשיא ע"ז כבר כתבתי במקום אחר יעיי"ש. ועיי' בתוס' מנחות דף מ"ד ד"ה טלית דלפי תי' ראשון ס"ל אפי' בית שאינו שלו חייב במזוזה דחובת הדר הוא וביתך דכתיב בקרא היינו דרך ביאתך והא דשוכר כל שלושים יום פטור משום דקודם שלושים לא חשיב בית דירה דידי' וכבר כ' הרשב"א בתשובה סי' תרס"ז דדירה לזמן מועט נמי מקרי דירה ובח"מ סי' רי"ב סעיף א' בהג"ה פסק דהאומר פלוני ידור בחצרו ואפי' שעה ויום א' סגי דמקרי דירה ואע"ג דרשב"א שם כ' דנראה דבעי' ז' ימים היינו בדרך אפשר ולכך יד המקבל על התחתונה ואפי' לפמ"ש הגט פשוט סי' קכ"ח ס"ק כ"א דהוי ספיקא דדינא דהב"י באע"ז שם הביא בשם הראבי' דבעי' שלושים יום וביו"ד סי' רי"ז יעיי"ש מ"מ נראה דלא מקרי דירה שלו כל זמן שלא יחזק שדר שם למ"ד יום ונהי דביתך ר"ל ביאתך מ"מ נראה לתי' הזה בעינן שיהי' ניכר שהוא ביאתו ולכך אם הוא באמת בית שלו גם תוך שלושים חייב. ולתי' השני שכתבו שם דנהי דדרשו ביתך דהיינו ביאתך מ"מ תרי ביתך כתיבי ובעינן דוקא בית שלו ואז חייב במזוזה ובאמת קשה בזה מה שאמרו ביומא דף יו"ד דלישכת פלהדרין חייב במזוזה כיון דכהן גדול דר שם זי"ן יום קודם יוהכ"פ וקשה הא הוי של הקדש ולא שלו וגבי מזוזה בעינן דוקא ביתו. ובמקום אחר כתבתי תי' ע"ז ויעיי"ש

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה