מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת דברים · מצוה תטו
ל"ת רמ"ד
מל"ת שלא למנות דיין שאינו הגון שנאמר לא תכירו פנים במשפט והנה הרמב"ם פ"ג מסנהדרין כ' הלאו מלא תכירו וכו' וגם המעמיד דיין שאינו הגון עובר גם משום לא תקים לך מצבה וגו' ואם במקום ת"ח עובר גם משום לא תקים לך אשירה אצל מזבח וכבר האריך במהרי"ק שורש קי"ז ליישב דברי הרמב"ם שהם נגד הש"ס בסנהדרין דף זי"ן והטעם הדרש נראה פשוט דלקמן בפ' שופטים נמי כתיב לא תכיר פנים וכו' וכתיב בלשון יחיד דרשי' דקאי על הדיין וכאן דכתיב בלשון רבים דרשו חז"ל על הממנים את הדיין. ולפי הנראה לי דאם הדיין אינו ירא שמים ואינו ממנים אותו רק משום שהוא גדול בחכמה ובלשונות שייך בי' לא תקים לך מצבה אשר שנא ה' שזה בודאי מושנא מהשי"ת להקים דיין שאינו ירא ה' אפי' הוא גדול גם בתורה אבל אם הוא ירא שמים ובעל שאר מידות טובות בישראל אלא שאינו גדול בתורה ע"ז אינו שייך לומר אשר שנא ה' ועכ"ח בכה"ג מרומז בקרא לא תקים לך אשירה אצל מזבח כיון שאינו גדול בתורה והוא ירא שמים בודאי לא יקבל עליו להיות דיין ושופט שהרי הוא יודע ומכיר את עצמו ועכ"ח כונתו שיקח אצלו ת"ח וישאל אותו בכל דין ודת וע"ז שפיר שייך הרמז לא תקים לך אשירה אצל מזבח שאמרו חז"ל שת"ח מכונה בשם מזבח מה מזבח מכפר אף ת"ח מכפר וכיון דאפי' אצל ת"ח אסור וכש"כ בלא תיח וכש"כ לאדם שאינו ירא השם לכך שפיר אמרו בסנהדרין דף זי"ן דמקרא דלא תטע לך אשירה הכל במשמע. כן נראה לי להסביר:
וגוף הדין כ"ע מודים מקרא דלא תכירו פנים במשפט ילפי' וכיון דר"ל מחדש שם דגם הקרא דלא תטע לך אשירה מיירי במינוי השופט משום דכתיב בפרשה מינוי שופטים ממילא הה"ד קרא דלא תקים לך מצבה דכתיב גבי' ג"כ איירי במינוי שופטים אלא מצבה דסיים קרא אשר שנא זה לא שייך אם עדיין בעל ירא אלקים ומידות טובות ושאינו ת"ח אע"כ דמיי' מי שאינו ירא השם ורשע ושנוי השם אפילו הוא ת"ח זה כבר נשמע מרישא דקרא לא תטע לך אשירה ק"ו לרשע אפילו הוא ת"ח ולכך יליף ר"ל כולא מחד קרא דלא תטע אמנם הרמב"ם בא להזהיר ולכך פירט יותר וביאור כל הלאוין שבכלל דברי ר"ל כנ"ל. והנה לפי דברי הרמב"ם הנ"ל יכולין ללמוד אזהרה שגם קהל ועדה לא יקחו רבנים מתלמידי הסעמינאר שיש בהם כל השלוש ריעותא שאין יודעים את התורה ואין בהם יראת שמים וגם אצל מזבח לא שייך בהו שאין רוצין לישאל ממנו הדין האמת אלא ממנין אותו משום שיש בהם איזהו ידיעות משאר חכמות ויודעין איזהו לשונות דבר זה מבואר מרמב"ם הנ"ל שעוברין ג' לאוין: