אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת דברים

פרשת פינחס

מצוה תטו

ל"ת רמ"ד

מל"ת שלא למנות דיין שאינו הגון שנאמר לא תכירו פנים במשפט והנה הרמב"ם פ"ג מסנהדרין כ' הלאו מלא תכירו וכו' וגם המעמיד דיין שאינו הגון עובר גם משום לא תקים לך מצבה וגו' ואם במקום ת"ח עובר גם משום לא תקים לך אשירה אצל מזבח וכבר האריך במהרי"ק שורש קי"ז ליישב דברי הרמב"ם שהם נגד הש"ס בסנהדרין דף זי"ן והטעם הדרש נראה פשוט דלקמן בפ' שופטים נמי כתיב לא תכיר פנים וכו' וכתיב בלשון יחיד דרשי' דקאי על הדיין וכאן דכתיב בלשון רבים דרשו חז"ל על הממנים את הדיין. ולפי הנראה לי דאם הדיין אינו ירא שמים ואינו ממנים אותו רק משום שהוא גדול בחכמה ובלשונות שייך בי' לא תקים לך מצבה אשר שנא ה' שזה בודאי מושנא מהשי"ת להקים דיין שאינו ירא ה' אפי' הוא גדול גם בתורה אבל אם הוא ירא שמים ובעל שאר מידות טובות בישראל אלא שאינו גדול בתורה ע"ז אינו שייך לומר אשר שנא ה' ועכ"ח בכה"ג מרומז בקרא לא תקים לך אשירה אצל מזבח כיון שאינו גדול בתורה והוא ירא שמים בודאי לא יקבל עליו להיות דיין ושופט שהרי הוא יודע ומכיר את עצמו ועכ"ח כונתו שיקח אצלו ת"ח וישאל אותו בכל דין ודת וע"ז שפיר שייך הרמז לא תקים לך אשירה אצל מזבח שאמרו חז"ל שת"ח מכונה בשם מזבח מה מזבח מכפר אף ת"ח מכפר וכיון דאפי' אצל ת"ח אסור וכש"כ בלא תיח וכש"כ לאדם שאינו ירא השם לכך שפיר אמרו בסנהדרין דף זי"ן דמקרא דלא תטע לך אשירה הכל במשמע. כן נראה לי להסביר:

וגוף הדין כ"ע מודים מקרא דלא תכירו פנים במשפט ילפי' וכיון דר"ל מחדש שם דגם הקרא דלא תטע לך אשירה מיירי במינוי השופט משום דכתיב בפרשה מינוי שופטים ממילא הה"ד קרא דלא תקים לך מצבה דכתיב גבי' ג"כ איירי במינוי שופטים אלא מצבה דסיים קרא אשר שנא זה לא שייך אם עדיין בעל ירא אלקים ומידות טובות ושאינו ת"ח אע"כ דמיי' מי שאינו ירא השם ורשע ושנוי השם אפילו הוא ת"ח זה כבר נשמע מרישא דקרא לא תטע לך אשירה ק"ו לרשע אפילו הוא ת"ח ולכך יליף ר"ל כולא מחד קרא דלא תטע אמנם הרמב"ם בא להזהיר ולכך פירט יותר וביאור כל הלאוין שבכלל דברי ר"ל כנ"ל. והנה לפי דברי הרמב"ם הנ"ל יכולין ללמוד אזהרה שגם קהל ועדה לא יקחו רבנים מתלמידי הסעמינאר שיש בהם כל השלוש ריעותא שאין יודעים את התורה ואין בהם יראת שמים וגם אצל מזבח לא שייך בהו שאין רוצין לישאל ממנו הדין האמת אלא ממנין אותו משום שיש בהם איזהו ידיעות משאר חכמות ויודעין איזהו לשונות דבר זה מבואר מרמב"ם הנ"ל שעוברין ג' לאוין:

מצוה תטז

ל"ת רמ"ה

מל"ת שלא ירא הדיין מהבעל דין שנאמר לא תגורו מפני איש אע"פ שהוא בעל זרוע לא ירא ממנו וכ"ז שאין הדיין יודע להיכן הדין נוטה יוכל לסלק עצמו מן הדין ולומר אין אני נזקק לכם אבל משישמע דבריהם ויודע להיכן הדין נוטה אינו רשאי לסלק עצמו ועיין בחושן משפט סי' י"ב וב"ח שם שהקשה מספרי דאיתא לא תגורו מפני איש אפי' אומר להרוג את בניו ע"ש שהאריך טובא בזה והשו"ע לא הביא זאת הנה באמת גוף דברי הספרי תמוהים דהרי איתא הכל עומד בפני פקוח נפש חוץ מגילוי עריות ושפיכת דמים וע"ז אבל באמת מצינו כך דאיתא בכתובת דף י"ח ע"ב אמר רב חסדא קסבר רבי מאיר עדים שאמרו להם חיתמו שקר ואל תהרגו יהרגו ואל יחתמו שקר אבל גם שם הקשה רבא קושי' כנ"ל אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש אלא ע"ז וג"ע וש"ד וגם שם תמהו הראשונים בזה ואמרו שמצד מידת חסידות ועיי' בשיטה מקובצת שהאריך בזה, והביא שם בשם ברייתות חיצונות דר"מ באמת סובר דגם על הגזל צריך למסור נפשו וחשבי לי' קצת לדיני נפשות כדכתיב בקרא גבי נישא שכר שכיר שאליו הוא נושא את נפשו כדאיתא ב"מ פרק המקבל אלא אנן לא קיי"ל הכי וזה שפריך התם וא"כ גם הספרי ס"ל כהאי מ"ד דבמשפט איכא גזל כהאי דאליו הוא נושא את נפשו אבל לדינא דפריך התם דלא צריך למסור את נפש ולהכי שפיר י"ל שהשו"ע לא הביא זאת כיון דלענין פקוח נפש לא צריך למסור לעצמו ממילא קשי' הוא למה לא הביא זאת כיון דלדינא לא קיי"ל הכי:

ולענין עבירה שבין אדם למקום אין צריך למחות בספק ממון אבל לענין דין ומשפט בדין שבא לפני הדיינים ולאחר שידעו היכן הדין נוטה או בדיינים קבועים חייבתה אותן התורה לעשות משפט ואזהיר בלאו דלא תגורו מפני איש ואפי' ודאי היזק ממון חייב לעשות משפט כי אלמלא כן יתרבו עריצי ארץ והמשפט לאלקים הוא ושונאי בצע דרשו חז"ל אפי' שורף גדישו ובלא"ה כיון דאיכא לאו דלא תגורו שלא יכנוס דברו ממילא באיסור לאו צריך לבזבז ממונו ובריב"ש סי' שפ"ז דעתו דאפי' בלאו דשב ואל תעשה הדין כן דלא כהפרמ"ג סי' תרנ"ו דמסתפק בזה וא"כ אין היתר אלא פ"כ ואפי' פ"נ דעת הספרי הנ"ל דצריך שלא ירא אלא דהעולם נוהגין על פי' ראשון ועיי' בב"ח ולכך שפיר קאמר הרמ"א דנוהגין למחות היינו לענין משפט משום פ"נ ולשון הרמ"א מזוקק וא"ש. ויעיין בתשובותי לחלק או"ח סי' ש"ג שהארכתי בזה ועכ"פ לענין לאו דלא תגורו דוקא אם יש ספק נפשות אז אין צריך להזדקק ואם ימסרוהו לגוי הוי כדיני נפשות כדקיי"ל בח"מ סי' שפ"ח ובזה א"ש לשון רמ"א ויעיין בתשובה הנ"ל:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה