מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת אמור · מצוה שמח
והוא להרמב"ם ל"ת רי"ד ולהרמב"ן מצוה שי"ז ול"ת ר"ד.
מל"ת שלא להניח לעבוד בעבד עברי עבודת פרך שנאמר לא ירדנו בפרך לעינך:
הנה ברמב"ם פ"א מעבדים הנ"ל מבואר דלאו הראשון דלא תמכרו ממכרת עבד משמע בין מכרוהו ב"ד בין מוכר הוא את עצמו לא ימכור א"ע להעמיד עצמו במקום פרהסיא ומטעם זה פלפל בשו"ת פמ"א ח"ג סי' מ"ג אי רשאין למכור ס"ת כה"ג על אבן המקח ושם העלה להתיר ויש מפקפקים עי' בפתחי תשובה סי' ע"ר שהביא תשובות בזה:
וגוף הטעם לכאורה קשה לי כמו שכ' הרמב"ם דבבן חורין מותר לעבוד בו עבודת הפרך משום שאין נפשו שפילה עליו כשהוא ב"ח ממילא ה"נ נימא כן כיון דהוא יעמיד א"ע על אבן המקח שיקבל שכר יותר ואז הוא בן חורין ואמאי יהא אסור לעשות כן ונראה הטעם דבההוא קרא קודם הלאו כתיב כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים ואמר עלה בת"כ שטרי קודם וקשה מה בעי הקרא בזה ולהנ"ל היא הנותנת משום שאנו עבדים להקב"ה ומחויבים לעשות רצונו ב"ה ממילא כשימכור א"ע בפרהסיא הוא גנאי להקב"ה כי אמר כי עבדי הם ע"כ אסור למכור את עצמו אבל בצינעה רשאי לו למכור:
ב) על הל"ת השנית לא תרדה בו בפרך שכבר הבאתי שלשון הרמב"ם יש לדייק דבב"ח מותר ויש להקשות ע"ז הא אין אדם רשאי לחבול בעצמו וצ"ל דנהי דלכתחלה אסור אפשר דהקרא בא למעט "בו" דוקא לאו אין בו אבל מה שכ' הרמב"ם דאם אינו נוהג כשורה רשאי הוא לרדותו צ"ע הא הרמב"ם במנין המצות פ' משפטים לא תטה משפט אביונך בריבו כ' לא תטה משפט אביונך שהוא עני במצות דאע"ג שהוא אינו נוהג כשורה מ"מ אסור לן להטות משפטו אפי' בשוה פרוטה וכיון שממונו אסור להטות ק"ו גופו ודאי אסור ואמאי אם אינו נוהג כשורה מותר לרדותו ולעבוד עמו עבודת פרך הרי זה גזל גופו ומסברא אפשר גזל גופו חמור מגזל ממונו. מיהו י"ל סברא כמו שמצינו לענין מסור בב"ק ס"פ הגוזל בתרא אע"ג דגופו מותר להורידו לבור ממונו אסור משום דילמא נפקא מני' בנין דמעלי ה"נ יש לומר כן אלא דהיא גופא תיקשי מנ"ל ע"ז אמר רב שעורם שם בב"מ דילפינן מוי"ו ובאחיכם דקאי אדלעיל דנכרי מותר לרדותו ולפעמים גם באחיכם מותר ואפילו שלא מרצונו כגון שאינו נוהג כשורה דנוהג א"ע כנכרי וממילא מיושב נמי קו' מרן הנ"ל דאפילו בבן חורין נמי רשאי לרדות בו ולהנ"ל א"ש דבבן חורין רשאי מדעתו ומרצונו אבל בשאינו נוהג כשורה אפילו שלא מדעתו ושלא מרצונו ומדויק לשון תקיף אפילו שלא ברצון ופרש"י שס כופה שלא מדעתו:
ג) ובלאו השלישי בא להוסיף לן כמ"ש כיון שאנו עבדים להקב"ה והרודה אותו הוא גנאי להקב"ה לכך אני מחויבים למחות בו. וכיון דעבודת פרך אסור משום עבדי הם א"כ אם עבד בו לעיני ישראל הוא ג"כ בזיון לכל ישראל ע"כ הוא מחויב למחות בו: