אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת אמור › מצוה שלז

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת אמור · מצוה שלז

מצוה שלו

והוא להרמב"ם מ"ע קל"ב ולהרמב"ן מצוה ש"ו מ"ע קי"א

מ"ע לדין דין מקח וממכר שנ' וכי תמכרו ממכר לעמיתך:

והנה דעת ר' יוחנן ב"מ דף מ"ז ע"ב דבר תורה מעות קונה ומהיכי יליף, רש"י פי' בכמה דוכתי טעמא דר"י דיליף הדיוט מהקדש ופעמים כ' רש"י דילפי' בק"ו ובאמת תמהני טובא ממ"נ הרי בהקדש דכתיב ונתן הכסף וקם לו זה כתיב בשדות ובתים ועי' בלשון התוס' בשבת דף קכ"ח ד"ה וא"כ אי יכול למילף מקרקע הא איכ"ל דילפי' משדות בכסף יקנו ולא יליף לה מכח הקדש ואי לא נוכל למילף מטלטלין מקרקע דשאני קרקע דלא שייך ביה משיכה ולכך נקנה בכסף וא"כ איך יליף מהקדש הא גם בהקדש בקרקע הוא דכתיב ובוודאי לולי דברי רש"י על הש"ס דקדושין דף... דיליף ג"כ בהקדש דנקנה בכסף אפי' מטלטלין מקרא ונתן הכסף וקם לו ל"ק דאיכ"ל כיון דהסברא לחלק בין קרקע למטלטלין הוא דבקרקע לא שייך משיכה דממילא לענין הקדש דגם מטלטלין לא שייכי בי' משיכה דכל היכא דאיתא בי' גזא דרחמנא איתא אין חילוק בין מקרקעי' למטלטלין עכ"פ לרש"י לא ידעתי לכוון כנ"ל ממ"נ אי לא ס"ל ר"מ סברא זו לחלק א"כ נוכל למילף מקרא דשדות בכסף יקנו וצ"ע. ונראה דהרי בשבת פ' מפנין יליף מהך קרא דנתן הכסף וקם לו דשוה כסף ככסף וא"כ אם אינו נותן כסף ממש רק שוה כסף א"כ הוי כמו חליפין שוה בשוה לעיל בשמעתין דמטבע נקנה בחליפין או כאומר בדמי חמור וכו' וא"כ קונה בדמי שיווי המטלטלין והמטלטלין קונה בדמי שיווי הקרקעות ולשון הקרא משמע ליה ונתן הכסף ולא כתיב ונתן הכסף בידו משמע אפי' לא משך הגזבר ולא בא לידו אלא הניח הכסף קונה והיינו מטעם כל היכא דאיתא ביה גזא דרחמנא איתא ונעשה המעות הקדש ונתחלל עליו הקרקע וכ"ז במחלל כסף אבל המחלל בשוה כסף ס"ל לר"י דעכ"ח מעות קונה דאל"כ במאי קנה:

ב) והנה לענין קנין בגוי הוא להיפך דר"י דס"ל דבר תורה מעות קונה ובתורה כתיב או קנה מיד עמיתך ודרשי' לעמיתך בכסף ולנכרי במשיכה ולר"ל דס"ל דבר תורה משיכה קונה דרשי' לעמיתך במשיכה ולגוי במעות רק הרמב"ם בפ"א מה' זכי' ומתנה דין י"ד פסק דעכו"ם שמכר או קנה מטלטלין במשיכה או מקנה במשיכה או בדמים. ודבריו תמוהים ובהי' הארכתי בזה ליישב ואין כאן מקומו. ובבכורות דף י"ג ע"א מקשה בגמרא דילמא דרשי' לישראל באחת ולנכרי בשתים ואמר אביי שם הלא ק"ו מה גופו באחת ממונו בשתים וכו' ק"ל טובא אביי לשטתי' מאי תירץ הא אביי ס"ל בב"ק דף קי"ג ע"א דעבד עברי הנמכר לגוי הוא רק הפקעת הלואתו והנמוקי יוסף ביבמות פרק הבא על יבמתו דף מ"ז כ' דהעבד כמשכון על דמי הקנין והנמוקי"י הביא בב"מ בסוגיא דהילך בשם הרנב"ר דבמשכון לא שייך משיכה כיון דאין גופו קנוי' לו רק הלואה יש לו ובדבר שאין גופו קנוי' לא שייך משיכה. והגהות אשרי בב"מ דף מ"ח דדבר דלא שייך משיכה כגון בהמה מעוברת דקנה העובר דלא שייך משיכה לכ"ע מעות קונות וא"כ עמדה קושי' הש"ס דלמא הכוונה לעמיתך בחדא ולגוי בתרתי היינו היכא דשייכי משיכה וא"כ מאי תירוץ אביי ק"ו מגופו הא בגופו לא שייך משיכה כיון דס"ל הפקעת הלואתו והיכא דאין משיכה קונה מעות לבד קונה וא"כ אין ראי' מעבד דבעלמא ג"כ הגוי דווקא בתרתי וצע"ג:

ג) והנה במלוה לחבירו על שדה ומתנה דאם לו אפרע לך עד שלש שנים יהי' שלך קונה המלוה את השדה ובגמרא פריך דהוי אסמכתא כדאיתא בח"מ סי' ר"ז ובב"מ דף מ"ו ע"ב מתרץ דא"ל מעכשיו ופירש"י לר"י לוקח אוכל ולרבנן משלשין וכ' אם אין הלוקח רוצה לוותר אבל מדינא רשאי מוכר לאכול עיי"ש וא"כ קשה מה בעי רש"י בזה ולענ"ד כוונת רש"י דהפנ"י הקשה מעיקרא מאי קאמרי הרי בלא"ה צ"ל דמיירי במעכשיו. ולענ"ד יעיי' ברמב"ן ומלחמות בשמעתין דהרהינו דכל מעכשיו קשי' לדידן דקיי"ל כרבא מכאן ולהבא הוא גובה משום הואיל ואי בעי מסלק לי' א"כ גם מעכשיו כן ותי' דמעכשיו הוי כמכירה ע"ת עיי"ש ולזה נראה שכיוון ג"כ רש"י המעיין בלשונו אמנם מכירה זו ע"ת י"ל על ב' אופנים או בגופו מעכשיו ופרי לאחר ג' או בין הגוף ובין הפירות מעכשיו ונ' דצריך גם הפירות מעכשיו דאל"כ אכתי על הפירו' במאי יסלק אסמכתא ותוס' ד"ה לאחר כ' דאם אינו מועיל על המקצת אינו מועיל גם על אידך מיהו זה אינו מוכרח כאן מיהו נראה כיון דסתם משנה ר"מ דסובר קנין פירות כקנין הגוף ואם הלוקח לא קנה הפירו' כאלו לא קנה הגוף א"כ לדידי' בוודאי בעי מעכשיו גם על הפירות אינו מועיל וזה הכוונה דמקשן ידע דמיירי במעכשיו אלא דסבר דמשום ריבית לוקח אוכל פירות וא"כ אינו מועיל מעכשיו ולכך הוצרך לתרץ דמיירי גם במעכשיו גם על הפירות וכגון שהשליש וכפירש"י וזה שדייק הגמרא לשון קנה מעכשיו ולא אמר סתם במעכשיו וזה שמדייק רש"י במתק לשונו כנלענ"ד נכון:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה