אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת אמור › מצוה שיז

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת אמור · מצוה שיז

מצוה שטז

והוא להרמב"ם ל"ת קצ"ו ולהרמב"ן מצוה רפ"ו ול"ת קפ"ו:

מל"ת שלא לעשות מלאכה ביום כיפור שנא' כל מלאכת עבודה לא תעשו. הנה הש"א מסי' ע' ואילך האריך למצא הרבה דברים לענין מחמר ושביתת בהמה ועבד אינו נוהגין ביוה"כ ודוקא בשבת הוא דנוהג, ורפרם בכריתות דף י"ג. וביומא ע"ו ס"ל דעירוב והוצא' לשבת ואין עירוב והוצאה ליוה"כ ואין איסור הוצאה ביוה"כ ומסיק שם בגמרא דרפרם בדותא הוא. וטעמא דרפרם פי' המפורשים דדייק מן הפסוק ולא תוציא משא מבתיכם ביום השבת דוקא בשבת אסור, נהי דלכאורה קשה ע"ז דתנן במגיל' דף וי"ו אין בין שבת ליוה"כ אלא זה בכרת וזה במיתה משמע דשניהם שווים, רק זה כבר כתבו המפורשים ש"א וט"א ליישב דלב"ש דס"ל אפי' ביו"ט עירוב והוצאה באמת אין חילוק ומתני' אליבא דב"ש היא. אבל בחולין ק"א ע"ב שם פלוגתא ר' יוסי הגלילי ור"ע אי שבת ויוה"כ אי חייב על שניהם ולפי דברי הש"א דשבת חמיר לענין איסורי מחמר ושביתת בהמה כדלעיל א"כ הוי שבת איסור מוסיף וא"כ לכ"ע חייב ובלא"ה מקשים לדעת הטור וסייעתו דס"ל דתוספות דמוסיפין מחול על הקודש הוא רק לענין יוה"כ לענין עינוי ולהטור גם במלאכה הוא מה"ת וא"כ יוה"כ קדים משבת ולא הוי איסור בת אחת ואיך אמרינן שם דהוי איסור בת אחת. ולענ"ד אפשר לומר דקו' חדא מתורצת באידך. יוה"כ הוא קדים ושבת הוא איסור מוסיף מיהו המעיין שם בסוגיא לא משמע הכי אלא נראה כיון דתוספות אין בו לא מלקות ולא מיתה ולא איסור עשה והוי דבר בפ"ע. כשמתחיל שבת מתחיל נמי יוה"כ והוי תרווייהו בהדי הדדי:

ב) והנה תוס' שבת ויוה"כ כ' הר"ן ריש פ' המביא דאיכ"ל להרמב"ם דספק דאורייתא מה"ת להקל ובה"ש מה"ת להקל א"כ אפשר שיהי' התוס' בתוך ביה"ש ובשער המלך בפ"ט מטומאת מת פקפק ע"ז דאפי' אי נימא כהר"ן היינו בכניסה אבל ביציאה וודאי איקבע איסורא ובה"ש דמוצאי שבת לכ"ע אסור מה"ת ובעינן תוס' לאחר בה"ש וא"כ תוספות דלפניו ותוס' דלאחריו אינו שוה. מיהו הפר"ח בסי' תר"ח כתב דגם בתוס' דלפניו אפילו להרמב"ם דפסק מה"ת מותר מ"מ כיון דכתיב בתשעה לחודש בערב וא"כ בעי' שיהי' דווקא כשעדיין תשע' לחודש בערב וכן לענ"ד הדבר מוכרח לפמ"ש החות דעת בסי' ק"י לדעת הרמב"ם דטעמו דס"ל דתורה על וודאי נאמר דספק עבירה לא מקרי עבירה וספק מצוה לא מקרי מצוה, א"כ למ"ד דילפי' תוספות מן ועניתם בתשעה לחודש בערב בוודאי בעינן קודם ביה"ש דהתורה על וודאי נאמר בשעה שעדיין תשעה לחודש בערב וכל זה אי ילפינן מועניתם אבל אי ילפי' מדיוקא דעצם דדווקא בתוס' ליכא לאו אבל איסור איכא שפיר איכ"ל כדברי הר"ן פ' המביא דבה"ש עולה לתוס'. ולפי"ז קשה מאי פריך בשמעתין דיומא ותנא דעצם האי ועניתם מאי עביד ליה הא אצטרך לפי שיטת הרמב"ם הנ"ל דאי רק מעצם הו"א כהר"ן פ' המביא אליבא דרמב"ם לכך איצטרך ועניתם וכ"ת דהקושי' רק לאחריו ל"ל עד ערב דהא לאחריו איקבע איסורא וגם מלימוד עצם ידעינן דבעינן תוס' לאחר ביה"ש זה א"א לומר דהרי לפי סברא זו דבעי' על לאחריו לימוד בפ"ע א"כ מעצם עצם בלא"ה לא נשמע לאחריו ובעי' עד ערב ועכ"ח הקושי' על רישא דעניתם בתשעה בערב ועמדה קושי' הנ"ל וצ"ע:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה