אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת אמור › מצוה שיג

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת אמור · מצוה שיג

מצוה שיב

והוא להרמב"ם מ"ע קי"ט ולהרמב"ן מצוה רפ"ב מ"ע צ"ה:

מ"ע להקריב קרבן מוסף בר"ה שנאמר והקרבתם אשה לה' ובר"ה חייבים להביא קרבן ר"ח וקרבן מוסף של ר"ה ובתוס' ר"ה דף ח' ע"ב הביאו דדעת ר"ר משולם דנהי דהקריבו עולות דר"ח אבל השעיר לא היו מקריבין ותוס' הקשו עליו מתוספתא דחשיב שעירי ר"ח י"ב שעירי'. וט"א תי' דרבינו משולם סובר דכל שעירי' כפרתן שוה כת"ק במשנה ריש שבועות וא"כ בר"ה דכבר מקריבי' השעיר בשביל ר"ה ותרתי ל"ל אבל התוספתא אתיא כר"ש דסבר דשעיר של ר"ח מכפר על טהור שאכל את הטמא ע"כ היה צריכי' להיות תרתי שעירי' ותי' זה קשה דהרי אמרי' בזבחי' דף צ"א דהקרבן מוסף של ר"ח היו קודמין למוסף של ר"ה וא"כ שם קמבעי' אם תדיר ומקודש איזה מהם קודם המוסף של ר"ה כדמסיק שם בזבחי' דף צ"א דמיקרי ג"כ מקודש וא"כ אדרבה אם אין רוצי' להקריב ב' הי' לן לומר להקריב שעיר דר"ח ולא להקריב שעיר של ר"ה ולי הי' נראה דתליא בפלוגתא אי בתשרי נברא העולם או בניסן נברא העולם דהרי דרשינן בשבועות דף ח' לכך כתיב חטאת לה' שאמר הקב"ה הביאו עלי קרבן שמיעטתי את הירח והיינו בשעת בריאה וא"כ אי בתשרי נברא העולם שאז הי' מיעוט הירח א"כ בתשרי הוא דבר בשעתו מכל ראשי חדשי' ואיך אפשר שאז לא יקריבו שעיר של ר"ח וכ"ש דלא שייך טעם של ט"א הנ"ל דכבר מביאין שעיר של ר"ה והלא שעיר של ר"ה אינו בא על מיעוט הירח. לכך ס"ל לתוספתא דנהי דבקרא כתיב מלבד עולת החודש ולא כתיב עולת החודש וחטאת משום דחטאת הוא מכח כש"כ כדלעיל כיון דאז זמן מיעוט הירח אבל הר"ר משולם אפשר דס"ל כדעת התוס' וקיי"ל בניסן נברא העולם ולא שייך סברא הנ"ל וא"כ מדפרט הכתוב מלבד עולת החודש ולא הזכיר חטאת נמי א"ו שלא הקריבו כנלע"ד:

ב) ובגוף הדבר מה דמסיק בזבחי' דף צ"א דר"ח קדוש טפי דהוא תדיר ומקודש עיי"ש. כבר הקשה השאגת אריה בתשוב' סי' ס"ב דלכאורה הנך ב' סוגיות מנחות מ"ט. וסוגי' דזבחי' צ"א. סותרים אהדדי דבמנחות מ"ט מביאי' שם הברייתא דאין פוחתין מששה טלאי' המבוקרי' בלשכה כדי שיהי' לשבת ולב' ימים טובי' של ר"ה עיי"ש ושם קמבעי ליה ג"כ הא דתדיר ומקודש ורוצה לפשוט מהא דתנן אין פוחתין דאי מקודש עדיף הו"ל להקריב בשבת ד' טלאי' ב' לתמידי' ב' למוספי' וא"כ מוכח דס"ל דשבת קדוש טפי ובזבחים אמרי' בהיפך ובאמת י"ל קושי' זו בודאי שבת קדוש טפי דאיהו קביעי וקיימא וחמירא כע"ז והיינו היום עצמו קדוש טפי. אבל הקרבנות נראה מלבד דמסיק שם ריש כל התדיר דכל המרובה בקרבנות הוא קדוש טפי וקרבן דשבת היינו מוסף אינו אלא ב' כבשים אבל קרבן דר"ח הוא פרים ואלים ושבעה כבשים וכל קרבן מכפר א"כ ממילא עי"ז קרבן ר"ח קדוש טפי מקרבן מוסף דשבת ולכך שפיר אמרו דקרבן דר"ח קדים אי מקודש עדיף וכ"ז שם דיש להם כבשים הצריכים ומקריבים כל הקרבנות אבל במנחות מ"ט מיירי שאין כאן אלה ששה כבשים ובזה יהיו צריכים לשבת ולשני ימים ר"ה וא"כ אם יקריבו למוסף ג"כ לא יהי' להם כל הקרבנות וממילא קדושה דשבת עדיף ושפיר אמרו דקדושה דשבת עדיף טפי כנלענ"ד

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה