אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת אמור › מצוה שו

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת אמור · מצוה שו

מצוה שה

והוא להרמב"ם ל"ת קצ"ב ולהרמב"ן מ' רע"ד ול"ת קפ"ב:

מל"ת שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה קודם לעומר שנ' ולחם וקלי וכרמל ל"ת עד עצם היום הזה, והאוכל מחמשת מיני דגן ממין הנ"ל אפי' כזית לוקה שלש מלקות ובזמן שאין ביה"מ קיים אסור כל היום ט"ז בניסן מה"ת ובמקום שעושין ב' ימים יו"ט אסור בי"ז מד"ס ואם נשרש בקרקע קודם העומר ונגמר אחר העומר מתירו העומר. והתה"ד ומובא בש"ך שם בסי' רצ"ג כ' דדווקא בנשרש ג' ימים קודם הפסח והנה"כ שם תמה ע"ז הרי אנן קיי"ל דהשרשה הוי רק בב' שבועות. ולע"ד ראי' ברורה מדברי הרא"ש בפ' המשנה פ"ב דכלאים מ"ג דאי' ימתין לה עד שיתליע ואי' בירושלמי עד כמה מתלעת עד שתהי' בארץ ג' ימים במקום הטיט ולא במקום גריד ופי' שם הרא"ש דבארץ לחה מתפשטים ממנה שרשים דקים אדומים כתולעת ולכך כשמהפכים מתים השרשים וכן נרא' הדבר מוכרח שם לפרש במשנה דאל"כ למה יהני הפוכי' ושם פסק הרמב"ם וש"ע כהאי ירושלמי ועכ"ח דיש חילוק בין זריע' לנטיעה ובפרט בשעורים שכ' רש"י בע"ז דף ח' ע"ב ד"ה אסינתי וכו' שממהרים לצאת מכל תבואה ומזה נראה שאין כל הזריעות ותבואות שוות ואין כל המקומות שוות ולכה"פ מידי ספיקא לא נפקא:

ובגוף הדין אם חדש נוהג בזה"ז ובשל עכו"ם ובח"ל כבר כתבו והאריכו כל הגאונים ואחרונים וגם אני בקנו דברי אחריהם ובגוף הדין גם אני הארכתי בחי' ולא יאמרו רבנן בכפילא בככותבת הגסה כי אין הרשות נתונה לי ע"ז כי טרוד אני מאוד והרוצה לידעם יעתיקנה משם רק גרגר אחד מש"כ ליישב קו' הפליתי בסי' ק"י והוא:

הפלתי שם בבית הס' הקש' על הרמב"ם דסד"א לקולא מש"ס ר"ה י"ג ע"א דפרכינן שם אי סק"ד לא קים להו לחכז"ל אי עייל אי לא עייל איך הביאו עומר דלמא עייל ביד עכו"ם והקש' הפלתי הא ס' להקל עיי"ש. ולענ"ד ליישבו וליישב אגב זה ג"כ קושי' הב"ח מובא ביו"ד רצ"ג ורצ"ה להביא ראי' דחדש נוהג בעכו"ם ממה דדייקינן בר"ה דמעיקרא לא אכל דאקריב עומר והדר אכל ולמ"ל לארוכי'. אלא וודאי דלא תדחי דמשל גוי אכלו לכך הוכרח לדייק דמעיקרא לא אכל דשל עכו"ם ג"כ אסיר ע"ש. ולענ"ד אין כאן ראי' ולא דיקדוק דלענ"ד אפי' לאינך פוסקים דסד"א להחמיר מ"מ היכא דאיכא חזקה מודים דלקולא א"כ התבואה יש לה חזקת קטנות והוא חזקה מעליא כמו שהוכיח הש"ש ש"ג פי"ג וא"כ יהא שריא לכל הפוסקים. ולע"ד דלא קשי' דהרי העומר בא להתיר החדש וזה הוא המתיר כשם שהשחיטה מתיר האיסור מתחילה משום אינו זבוח כך העומר מתיר החדש וא"כ עד השתא היה בחזקת איסור ועתה בא להתיר וא"כ אפי' איכא חזקת קטנות מ"מ אוקי חזקה בהדי חזקה ושפיר פריך הגמרא א"כ להר"מ ג"כ יתיישב דהא כל דאוקי חזקה נגד חזקה מקרי אקבע איסורא דהוי סדא"ו ואסור מה"ת גם להר"מ כפי מ"ש המהר"י טראני דבאיקבע איסורא מודה גם הרמב"ם וא"כ א"ש דלכך דייק הש"ס מעיקרא לא אכל וא"כ יש חזקת איסור ואפ"ה אקריב עומר והדר אכל. וקשה שפיר ודילמא לא עייל דהא חזקת איסור ואפי תימא דאיכא חזקת קטנות הוי חזקה נגד חזקה ומידי סדא"ו לא נפקא וא"ש ודוק:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה