אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת אמור › מצוה רפה

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת אמור · מצוה רפה

מצוה רפד

והוא להרמב"ם ל"ת קע"ח. ולהרמב"ן מצוה רנ"ו ול"ת קע"א.

מל"ת שלא לאכול טבל [ר"ל אוכל שחייב בתרומה ומעשר קודם שהופרשו ממנו נקרא טבל] שנאמר ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לד' בעתידים לתרום הכתוב מדבר אפי' כהן אסור בטבל, האוכל כזית טבל קודם שהופרש ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשרות חייב מיתה בידי שמים, אבל אם הוא טבול למעשרות בלבד אפי' למעשר עני בלבד לוקה ואין בו מיתה ואזהרת טבול למעשר בכלל שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך והאוכל טבל של דבריהם מכין אותו מכות מרדות. והנה אסתפק לן אי טבל שלא כדרך אכילה אסיר כיון דלא כתיב אכילה בגופי' ומהאי דאמר אביי בפסחים כ"ד ע"ב הכל מודים בכלאי כרם שלוקין שלא כד"א ולא נקט טבל אין להביא ראיה דבלא"ה תני ושייר ע"ז ובב"ח ועוד, ואי הוי אמרינן כן לא היה קשה מה ששמעתי להקשות על מה שאמר התוס' בסוכה דף ל"א בד"ה משום מהב"ע בסופו להקשו דל"ל קרא במצה של טבל שאינו יוצא תיפוק לי' משום מהב"ע והקשו לפי מה שמסתפק במ"ל בפ"ה מיסודי התורה דאיכ"ל במ"ע יצא אם אכל שלכד"א וא"כ אצטרך קרא דר"ש בפסחים ל"ה מלא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל מצות מי שאיסורו משום בל תאכל חמץ יוצא ידי מצה למעט אפי' בכה"ג שאוכל שלא כד"א דאין כאן מהב"ע אפ"ה לא יצא מהיקשא דלא תאכל ובאמת י"ל כמ"ש מרן הגאון זצ"ל בחתם סופר חאו"ח סי' קל"ז דתוס' הוקשו ר"ש לשיטתו דס"ל כל שהוא למכות גם שלכד"א אסור וכמ"ש מהרש"ל בשבועות כ"ג ע"ב אבל להנ"ל לכאור' לכ"ע בטבל שלכד"א אסור. אמנם מסתימת הפוסקים לא משמע כן וכן מרן זצ"ל בתשוב' הנ"ל לא ס"ל כן ולכאו' הטעם משום דבסנהדרין דף פ"ג ע"א ילפי' גז"ש חילול חילול מתרומה וא"כ כמ"ש התוס' בפסחים כ"ו ע"א ד"ה שאני וכו' גבי מעילה נהי דלא כתיב אכילה כיון דיליף חטא חטא מתרומה כמאן דכתיב ביה אכילה דמי ונהי דיש לחלק דגז"ש חילול חילול רק לענין מיתה נאמר מ"מ י"ל אין גז"ש למחצה מ"מ עי' שם במהרש"א בפסחי' כ"ו בתוס' ד"ה שאני הנ"ל דלפי"ז לאביי ולפי מאי דקיי"ל דכלאי כרם שלוקין שלכד"א גם בטבל לוקין שלכד"א וא"כ עדיין היה אפשר לומר דקו' התוס' לאביי ולדידן:

מיהו זה ליתא דהרי לאו דלא יחללו קאי רק על טבל הטבול לתרומה אבל הטביל למעשר שני לא שמענו כדאיתא ביבמות פ"ו אלא דיליף לה מלא תוכל לאכול בשעריך ור"ש בפסחים ל"ה ע"ב אמר אין לי אלא בטבול לתרומה טבול למעשר שני או אפי' למעשר עני וכו' בכה"ג לא יליף מלא יחללו אלא מלא תוכל לאכול בשעריך ואפ"ה אתי' עלה מכח היקש דלא תאכל עליו חמץ וע"ז הקשו התוס' תיפוק לי' משום מהב"ע וא"כ עדיין יש מקום להנ"ל דדלמא מיירי בשלכד"א. אמנם מרן זצ"ל בתשו' הנ"ל דיישב הרמב"ם בזה דפסק במצה של טבל לא יצא דבאמת הטעם משום מהב"ע ומיירי באכל כדרך אכילה ולא שייך עשה ידחה ל"ת משום דאפשר לקיים דאכל שלכד"א ולהנ"ל להרמב"ם דמיירי בסתם טבל דהיינו טבול לתרומה בכה"ג עדיין תיקשי מכלן לדידן דיהי' מותר שלכד"א וצ"ע. והנה מדברי רש"י בפסחים ל"ה ע"ב הנ"ל מוכח דלא כמ"ש בס' ערוך לכר ביבמות פ"ו דר"ש דיליף ביבמות ע"ג מלא תוכל לאכול בשעריך לאכילת מעשר בטומאה לא ס"ל כר' יוסי דיליף מיני' לאו לטבל טבול למעשר עני. ובמח"כ אשתמטתי' האי ר"ש בפסחים ל"ה. ובקדושין ל"ח ע"ב ד"ה והה"ד ערלה בשתים וכו' כתבו בתוס' דטבל דאסור רק משום תרומות ומעשרות א"א שיהי' חמור ממנו והה"ד לענין שלכד"א כנלע"ד:

והנה באכילת טבל מלבד הלאו הנ"ל ג"כ מ"ע הן בתרומה הן במעשר יש מ"ע להרים ובמעשר שני לאוכלו בירושלים ולפי"ז באמת ק"ל על השאגת ארי' צ"ח וצ"ט דהקשו על התוס' הנ"ל דאמאי יהיה מהב"ע גבי מצה של טבל הא יבא העשה וידחה הל"ת הא גבי טבל איכא נמי עשה, ועשה אינה יכולה לדחות עשה ול"ת, ומטעם הנ"ל אמרתי ג"כ ליישב קושי' הריטב"א שהקש' על שיטת הרשב"א דס"ל איסור דרבנן מותר לקטן לאוסופי בידים א"כ אמאי אמרו בפרק מפנין ובערובין דטבל הוי מוקצה וטבל דרבנן נמי הא לפי שיטת הרשב"א הנ"ל יהי' מותר לקטן לאסופי לי' בידים כמו תרומה דאינה מוקצה כמן דחזי' לכהן ולפי הנ"ל א"ש כיון דאם נתנו לקטן לאכול הגדול כמי מבטל המ"ע של תרומות ומעשרות ולכך אסור ושפיר הוי מוקצה:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה