אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה רסב

מצוה רסא

והיא להרמב"ם מ"ע ק"ד ולהרמב"ן לא נמנה זאת למצוה.

מ"ע על הב"ד לדון בשריפה להמחויב שנאמר באש ישרפו והרמב"ן פליג ע"ז ואינו מונה כל הד' מיתות ב"ד אלא למצוה אחת וכבר נתבאר לעיל, ובסנהדרין דף ע"ו ע"ב פליגי ר' ישמעאל ור"ע בקרא באש תשרפו אותו ואתהן ולרבא שם פליגי בחמותו לאחר מיתת אשתו דלר' ישמעאל גם לאחר מיתה היא בשריפה ולר"ע איסורא בעלמא הוא דאיכא ופי' רש"י האי איסורא ילפי' מן ארור שוכב עם חותנתו ולדידי' הוא איסור דאורייתא אבל שאר מפרשים פירשו דהוא רק איסור דרבנן ובאמת דברי רש"י קשים ני טובא, מנ"ל דהאי קרא איירי לאחר מיתה אדרבה פשטא דקרח משמע דלא מקרי חותנתו חלא כשאשתו קיימת ובפרט לפי מה שפי' המפורשים בחומש דכל י"א ארורים הכתובים בפרשה הם דברים הרגילים לעשות בסתר ואין אדם יודע וחותנתו שכיחא שתהי' אצל בתה שיתרו אותו ואפשר לבוא לידי זמה וזה שייך כל זמן שבתה קיימת חבל לאחר מיתה לא שייך זאת, ח"כ משמע פשטא דקרא דאיירי בחיים ח"כ מנ"ל איסור מן התורה על חותנתו לאחר מיתת אשתו ואפשר דרש"י ס"ל כיון דארור מקלה אביו ואמו מיירי לאחר מיתה כמש"כ במצוה הקודמת וילפי' מסמוכין דגם ארור שוכב עם חותנתו מיירי לאחר מיתה:

ב) והנה מצות שריפה קיימ"ל דהוא רק שריפת נשמה וגוף קיים דרק ע"י פתילת של חבר ואם שרפו אותו שריפה ממש גם הגוף מסתמא קיים ג"כ המצוה וכן פי' התוספות על התורה עה"פ היא מוצאת והיא שנחה אל חמיה ולשון מוצאת הוא מלשון ויצת אש בציון היינו שריפה ממש ועפ"י המדרש דברי חז"ל שתמר היתה בת כהן וצוה יהודה לעשות לה דין תורה גם בזה יצא ידי מצוה, ולכאורה קשה לי דבסנהדרין שם ילפי' דשריפה בעי' דווקא בפתילה של אבר מקרא דואהבת לרעך כמוך ברור לו לו מיתה יפה וח"כ אם שרפו באש ממש מבטל מ"ע של ואהבת לרעך והוי מצוה הבאה בעבירה וצע"ק, ועיי' במנ"ח שאם הורגין בשחר מיתות של ד' מיתות ב"ד ג"כ יצא ידי מצוה לדעת הרמב"ם ילפי' לי' מן מות יומת שאם א"א לו באותה מיתה יהרגנו בשאר מתות ב"ד ולפי הנראה נהי דקיים מצות ובערת הרע וגו' אבל מצות שריפה לא קיים כי לדעת הרמב"ם היא מצוה בפ"ע ומטעם זה נראה דצריכה התורה לכתוב לח תבערו חש בכל מושבותיכם וגו' וילפי' מני' דשריפת בת כהן אינה דוחה שבת, וביבמות דף ו' מפרש דאיצטרך קרח דהו"א דעשה דשריפת בת כהן ידחה ל"ת דשבת ומ"ש דנקט הקרח דין זה בשריפה דווקא הלא גם בשאר חייבי מיתות מני למכתב זה ולפימ"ש המגיני שלמה בשבת דף ק"ו דגם בשחר חייבי מיתות איכא תיקון ולא מקרי מקלקל דעל ידי המיתה יש לו כפרה וזה תיקונו עיי"ש וא"כ בשריפה יש ב' חילול שבת ח' מה שנוטל נשמתו ואיכא משום נטילת נשמה, וב' משום הבערה כדאמרי' שם דמה לי אם מבשל קדירה או מבשל פתילה שנ חבר, וא"כ בלא"ה הוי ידעינן דאין לשרוף בשבת אי נימא דגם בשחר מיתות מקיים ג"כ המצוה מזה נראה ראי' להרמב"ם דכתב דמלבד המצוה של ובערת הרע כל אחד מארבע מיתות ב"ד מצוה בפ"ע ולכך איצטרך קרא דאין עשה דוחה ל"ת:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה